נסראללה: "לקראת ימים מכריעים בסוגיית הגבול הימי"

מזכ"ל חיזבאללה נאם לאומה הלבנונית ואמר כי "אם סוגיית הגבול הימי תגיע לתוצאה הדרושה והטובה - זו תהיה תוצאה של אחדות, של שיתוף, של סולידריות לאומית" • על פי דיווחים מביירות, ההנהגה הלבנונית עודכנה בעמדה הישראלית בסוגיה על ידי השגרירה האמריקנית

"לקראת ימים מכריעים". נסראללה // צילום: איי.אף.פי, צילום: AFP

מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה נאם היום (שבת) לאומה הלבנונית, יממה לאחר ששגרירת ארה"ב דורותי שי העבירה את טיוטת ההסכם על הגבול הימי לנשיא לבנון מישל עאון. 

נסראללה אמר בנאומו היום כי "החשיבות של מה שקרה היום היא בטקסט הכתוב מהמתווך במשא ומתן לתיחום הגבול הימי שקיבלו שלושת הנשיאים (הכוונה לעאון, מיקאתי וברי, ת"מ וש"ק). אנחנו לקראת ימים מכריעים בסוגיה שבהם תתברר עמדת בכירי המדינה ולאן הדברים הולכים. אם סוגיית הגבול הימי תגיע לתוצאה הדרושה והטובה זו תהיה תוצאה של אחדות ושל שיתוף ושל סולידריות לאומית".

כזכור, המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין העביר ללבנון את נוסח הצעת הפשרה של הממשל בסוגיית הגבול הימי עם ישראל. על פי דיווחים מביירות, שגרירת ארה"ב דורותי שי נפגשה עם הנשיא מישל עאון, עם ראש הממשלה נג'יב מיקאתי ועם יו"ר הפרלמנט נביה ברי ועדכנה אותם בעמדה הישראלית בסוגייה. 

אסדת הקידוח כריש. ההסכם בדרך?, צילום: אי.אף.פי

עאון אישר בחשבון הטוויטר שלו כי נוסח הצעת הפשרה הועבר אליו, וכתב כי התקשר למיקאתי ולברי על מנת להתייעץ איתם כיצד להתקדם בהליך ולהעביר תשובה בהקדם האפשרי. עוד פורסם כי השגרירה שי אמרה ש"הדברים הולכים לכיוון חיובי", ושבלבנון שוררת אופטימיות זהירה.

גם בירושלים שוררת אופטימיות זהירה לצד דריכות, על רקע החשש שחיזבאללה ינסה לבצע ברגע האחרון פרובוקציה שתסכל את ההסכם. הסיבה לאופטימיות כרוכה באיתותים החיוביים שהגיעו מהממשלה הלבנונית בקשר להסכם, אולם גם בסימנים אפשריים לכך שחיזבאללה עשוי לקבל אותו. לפני כעשרה ימים פורסם בעיתון "אל-אחבר", הנחשב לשופרו של ארגון הטרור, מאמר שהציג באור חיובי את ההסכם המתגבש וטען כי מדובר ב"הישג ללבנון". עם זאת, עמדתו של נסראללה בסוגיה אינה ברורה עד הסוף. 

שני הצדדים, ישראל ולבנון, מנהלים מרוץ נגד הזמן: ישראל הבהירה כי תחל להפיק גז מאסדת כריש ברגע שהדבר יתאפשר מבחינה טכנית, וללא קשר למו"מ על סוגיית הגבול הימי, מאחר שלתפיסתה לא קיימת שום שאלה לגבי העובדה ששדה הגז המדובר נמצא בשטחה. מנגד, נסראללה איים בפעולה של חיזבאללה אם תחל הפקת הגז מהאסדה בטרם ייחתם הסכם לשביעות רצונה של לבנון. 

בנוסף, סיום כהונתו של עאון בסוף החודש עלול גם הוא להקשות על השגת פתרון, אם לא יושג הסכם עד אז. עאון נחשב לגורם מתון יחסית במשא ומתן העקיף שהתנהל במשך השנים, והוא אף הדף הצעות לדרוש כי ישראל תוותר על חלק משדה הגז כריש לטובת לבנון. 

עאון גם נהנה מאמון מסוים מצד חיזבאללה, וספק אם ימצא לו מחליף בטווח הנראה לעין. ביום חמישי נכשל הניסיון הראשון למנות נשיא חדש בפרלמנט. העיתון "אל-אחבאר", שכאמור מזוהה עם חיזבאללה, טען כי שלטונות לבנון יתייעצו עם הארגון בטרם יעבירו את תשובתם לגבי הצעת הפשרה. 

נשיא לבנון מישל עאון (ארכיון), צילום: אי.אף.פי

בדיווחים בתקשורת הלבנונית נטען שההצעה הנוכחית מדברת על מעין הסכם ביניים, לפחות באופן פורמלי, במטרה לאפשר לצדדים להתחיל בפעילות הקידוח וחיפושי הגז. עוד נטען כי הצדדים אמורים לחזור בהמשך לשיחות בלתי ישירות בנקורה, בתיווך אמריקני, שם ייבחנו הנקודות שנותרו פתוחות בנוגע לשרטוט הגבול הימי, במטרה להגיע להסכם סופי.

על פי המסתמן, הצעת הפשרה האמריקנית תותיר את כל שדה הגז כריש בשטח ישראל ולבנון תכיר בבעלות הישראלית עליו. בתמורה לכך ירושלים תבצע ויתור לגבי השדה הפוטנציאלי קאנא. מדובר בשטח שנמצא מצפון לכריש וטרם התגלה בו גז, אך להערכת גיאולוגים יש סיכוי סביר לכך. 

ככל הנראה מרבית השדה יהיה בשטח המים הכלכליים של לבנון, וחלק קטן ממנו בישראל. אם אכן יימצא בו גז, ישראל תזכה לפיצוי כספי עבור חלקה היחסי בשדה. סוגיית האזור הביטחוני הסמוך לחוף תישאר פתוחה, ושרטוט קו הגבול הימי יתחיל במרחק מסוים מהחוף.

לפיד טס מעל אסדת "כריש": "גם לבנון יכולה להנות מפיתוח המאגרים במים הכלכליים שלה" // עומר מירון/ לע"מ

עוד הוסכם, על פי הפרסומים, כי אסדת הקידוח הלבנונית בקאנא תוצב כחמישה קילומטרים מול האסדה הישראלית. המטרה של הסדר זה היא ליצור מאזן הרתעה שיבהיר לחיזבאללה כי כל פגיעה בכריש תיענה בפגיעה ישראלית קשה עוד יותר באסדה הלבנונית. 

בשבוע שעבר קיים ראש הממשלה לפיד הערכת מצב עם הרמטכ"ל כוכבי, ראש המוסד ברנע ובכירים נוספים במערכת הביטחון, על מנת לדון בתסריטים האפשריים לנוכח איומי חיזבאללה. כפי שפורסם ב"ישראל היום", לפיד שוקל להביא את ההסכם לאישור הקבינט בטרם יוצג לציבור, ואולי אף להימנע מהצגתו לכנסת. 

התכונן להסכם וכינס ועידה ביטחונית. רה"מ לפיד, צילום: יונתן זינדל

על פי תקנון הממשלה, כאשר מושג הסכם בינלאומי עם מדינה אחרת, על השר שגיבש את ההסכם להניח אותו למשך שבועיים על שולחן הכנסת ולאחר מכן הוא מובא לאישור הממשלה. ואולם, במקרים מיוחדים התקנון מאשר לשר הרלוונטי להימנע מחשיפת ההסכם לציבור ולהסתפק באישורו בקבינט המדיני-ביטחוני.

שר האנרגיה לשעבר, ח"כ יובל שטייניץ, אמר ל"ישראל היום" כי לדעתו אין צורך להביא את ההסכם המתגבש עם לבנון למשאל עם, מאחר שמדובר במים כלכליים ולא במים טריטוריאליים. משמעות הדבר היא שהחוק הישראלי אינו חל בשטח זה והוא פתוח למעבר חופשי של כלי שיט מכל המדינות, כאשר הזכות היחידה של ישראל היא לגבי ניצול משאבי הטבע שבו.

עם זאת, שטייניץ סבור כי נכון יהיה להניח את ההסכם על שולחן הכנסת. לדבריו, "החוק לא מחייב אישור של הכנסת להסכם בינלאומי, אבל המסורת היא שהסכם בינלאומי חשוב - במיוחד בין ישראל לשכנותיה - מובא לאישור הכנסת. כך היה גם, בין היתר, בהסכמי אברהם, ובהסכם עם מצרים מ-2005 לגבי ציר פילדלפי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר