"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כאוס בגשר אלנבי: פלשתינים ממתינים ימים שלמים כדי לחזור לרשות

אנשים מטפסים זה על זה ונתלים על קירות וברזלים בדרכם חזרה • מגעים בין הרשות הפלשתינית, ירדן, ישראל וארה"ב על בחינה וביצוע של הקלות במעבר • במקום התפתח שוק שחור לקיצור התורים

,עודכן
0השמעה
פלסטינים ממתינים בגשר אלנבי בדרכם לשטחים, צילום: רשתות ערביות

ישנים בחוץ ברחובות, מצטופפים בתורי ענק בחום הכבד, ונאלצים להמתין שעות ארוכות וימים שלמים כדי לשוב לשטחים, זה מה שמחכה לנוסעים הפלסטינים בצד הירדני של מעבר אלנבי.

הגשר הפך לסיוט עבור פלשתינים העושים דרכם חזרה מחוץ לארץ לשטחי יהודה ושומרון. אלפים מבקשים לעבור בו מדי יום אלא שרבים מהם נאלצים לשוב על עקבותיהם ולנסות שוב את מזלם ביום שלמחרת. אחרים נאלצים לישון ברחובות מסביב עם מזרנים מאולתרים. יש מי שלנים ברכבים, אוטובוסים, ושדות פתוחים בקרבת מקום כדי להתעורר בשעת בוקר מוקדמת, בתקווה לתפוס מקום בתור לבידוק. בשל העומס שנוצר, השלטונות הירדנים הציבו מאהל גדול וסככה בחוץ לרווחת המוני הנוסעים, אך זה לא הקל על המצוקה הרבה.

בימים האחרונים פלשתינים נצפו מטפסים אחד על השני, ונתלים על קירות וברזלים במעבר כדי להבטיח את מקומם בתור. הדוחק רב והעומסים כבדים, וכשזה קורה בחום הירדני של יולי-אוגוסט, הלחץ גובר עם צווארי בקבוק בלתי נגמרים בנתיבי ההמתנה. נוסעים פלשתינים מספרים על שעות ארוכות של המתנה מייגעת בתנאים בלתי הולמים. מבוגרים, משפחות וילדים לא תמיד יכולים לעמוד בעומס ובבירוקרטיה המעייפת, ומעדיפים לחזור כלעומת שבאו, ולדחות את נסיעתם, תוך שהם נושאים בעלויות על אף שרכשו כרטיסים מראש.

#جسر_الملك_حسين#معبر_الكرامه#اللمبيpic.twitter.com/4BLZiAcEgQ

— Moamen (@Moamen05037041)July 17, 2022

מקורות פלשתיניים אמרו לישראל היום: "יש פה הרבה בלגן. אנשים לא יודעים מה לעשות, וגם אין למי לפנות. יש גם תופעה של מאכערים, אנשים שמסתובבים ומציעים לנוסעים סיוע שיאפשר להם לעבור לצד הישראלי. זה יכול לנוע בין 100 ל–700 שקל. אפשר לקרוא לזה שוחד. התפתח שוק שחור פורח של נוכלים המנצלים את מצוקת הנוסעים ודורשים כסף בטענה שיכולים לקצר את התורים. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לשלם". עוד הוסיפו כי "הצד הירדני לא ערוך לקלוט כמויות כאלה, אין מספיק מסלולי המתנה ובידוק, וגם אין נתיב נפרד לכבודה ולמזוודות, וזה מוסיף לכאוס".

"יש לזה כמה סיבות. קודם כל, המעבר לא פתוח באופן רציף. יש מגבלות מבחינת ימים ושעות שבהם נוסעים יכולים לעבור. אחרי השעה תשע בלילה, אין עם מי לדבר. מה שקרה זה שהרבה אנשים במשך 3 השנים האחרונות של הקורונה היו בחוץ לארץ, במדינות המפרץ ובעוד מקומות, ועכשיו רוצים לחזור למשפחות שלהם בגדה. חלק ניכר מהאנשים שחוזרים הם כאלה שעשו את החג בחוץ וחוזרים כעת לבתיהם, יש גם את העולים לרגל שחוזרים ממכה, ובכלל תושבי הגדה, סטודנטים ומשפחות שחוזרים מחופשות, יש ביקוש גובר. המספרים נעים בין 10,000 ל- 15,000 איש ביום שרוצים לעבור מירדן לגדה".

גברים נשים וילדים מחכים לחזור לביתם,צילום: רשתות ערביות

הרשות הפלשתינית הפכה יעד למתקפה, וביקורת חריפה הופנתה כלפיה בטענה כי הזניחה את הטיפול במשבר בגשר אלנבי, המוכר יותר אצל הפלסטינים בשמו "מעבר אלכראמה" ("הכבוד"). בעת ביקור הנשיא ביידן ביום ששי האחרון בבית לחם דובר על בחינת הקלות במעבר אלנבי עד חודש ספטמבר, ובהן אפשרות להגברת הנוכחות הפלסטינית בגשר, והנפקת דרכונים ביומטריים. כמו כן, דווח על מעורבות של מרוקו בסוגיית ההוצאה לפועל של הצעדים וההקלות שיבוצעו במעבר.

"יותר נוכחות של אנשי בידוק פלשתינים, לא יעזור כי הבעיה היא בעיקר בצד הירדני של המעבר בדרך חזרה לשטחים. בצד הישראלי של המעבר, מהשטחים החוצה, יש יותר סדר וארגון. הרשות לא טיפלה בעניין הזה כל השנים, ועכשיו זה מתפוצץ. למה היא חיכתה? יש דיבורים, בינתיים זה לא נפתר. אין כבוד במעבר הכבוד", אמרו בלעג נוסעים פלשתינים. "ביידן אפילו לא יכול היה להאריך את שעות פתיחת המעבר", לגלג מוסטפא ברגותי, מזכ"ל מפלגת היוזמה הלאומית הפלסטינית.

בשל הביקורת הגוברת, הודיע אתמול רה"מ הפשתיני מוחמד אשתיה בתום ישיבת הממשלה כי ברשות עוקבים אחר המשבר ופועלים לשים לו סוף בזמן הקרוב. על אף שמרבית הביקורת כלל לא הופנתה לישראל, בכיר הרשות, חוסין אשייח הטיל מצידו את האחריות "למצב האסוני במעבר אלנבי" על ישראל, וציין כי ישנם מגעים עם הירדנים למציאת פתרונות למצב. "אנו דורשים מישראל לנקוט את הצעדים הנדרשים לסיום הסבל הזה", דברי אשייח'.

"הרשות לא טיפלה ועכשיו זה מתפוצץ",צילום: רשתות ערביות

מקורות פלשתיניים אומרים כי ירדן מאפשרת לכמות גדולה להגיע מהגדה לשטחה בעוד שלא דואגת לסידורים נאותים בכיוון ההפוך. "יש שחיתות, חוסר מקצועיות, והרבה פרוטקציות, ככה זה הולך. מי שאין לו "ווסטה" (פרוטקציה), יכול להמשיך לחכות. יש שלושה סוגים של נוסעים. בקטגוריה הראשונה, אנשים פשוטים, תמימים שנאלצים לעבור את כל הבירוקרטיה וההשפלה. שתיים, יש מסלול לאח"מים, מי שמוכן לשלם כמה מאות שקלים לקיצור התהליך, ויש עוד מסלול נסתר לא רשמי שנקרא בפי התושבים "Super VIP", ששמור לבכירי הרשות הפלשתינית ובני משפחותיהם", אמר גורם הבקיא בנעשה בגשר.

מושל מחוז בלקאא', פראס אבו קאעוד, אמר כי המשבר בגשר חסר תקדים ומדאיג, והודיע על סידורים חדשים, שבמסגרתם הרישום לנסיעה מירדן לגדה ייעשה מראש ובאופן אלקטרוני. עם זאת נמסר כי רק 4,000 איש יורשו לעבור בגשר בכל יום.

הלחץ הרב הביא את שר הפנים הירדני לכנס מסיבת עיתונאים שבה אמר כי ירדן פועלת כדי להקל על הנוסעים הפלשתינים בגשר, וציין כי ארצו מוכנה לפתוח את המעבר 24 שעות ביממה. "הסיבה המרכזית לבעיה היא הצד הישראלי שמוגבל ביכולתו לקלוט את כמויות הנוסעים"

על רקע הלחץ הרב שמופנה לרשות ולממלכה, השיחות בנוגע לשדרוג הגשר הואצו ביממה האחרונה, ובהן מעורבת גם ארה"ב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר