מצרים: התווכחו מיהו באטמן האמיתי - ונעצרו

השלטונות במצרים ידועים בחוסר הסובלנות למחאות. אולם לאחרונה נעצרו ארבעה חשודים שכלל לא תכננו הפגנה כלשהי, אלא הואשמו ב"תכנון מהומה" ו"שימוש בתגובות לרווח כספי" - רק מפני שארגנו אירוע שיקבע אחת ולתמיד: "מיהו באטמן האמיתי?".

זה התחיל כבדיחה: האירוע, שזכה לשם "קרב באטמן האמיתי בחילוואן", נוצר בפייסבוק לאחר שצעיר מצרי הכריז בפוסט תמוה שהוא בעצם באטמן, והחל להתווכח על כך עם חברו בתגובות.  

"יש רק דרך אחת לפתור את זה: כל מי שחושב שהוא באטמן יכול לפגוש אותנו בחילוואן ב־23:00 והאדם האחרון שישאר בחיים הוא האביר האפל", כתב גולש אחר.

כך, לפי הדיווחים במצרים, נולד האירוע. מיקום ה"קרב" נקבע לכאורה לרחוב בעיר חילוואן שמדרום לקהיר בלילה של 13 באוגוסט.  כצפוי, הפוסט עורר גל של בדיחות ברשת. קומיקאים וידוענים מצרים טענו בעצמם שהם באטמן האמיתי.

ואולם, בכלי תקשורת רשמיים עלה חשש כי במהלך האירוע תופנה אלימות כלפי הרשויות. כך, למשל, המגישה למיס חדידי קישרה את תאריך האירוע ליום השנה התשיעי לדיכוי ההפגנות בעקבות ההפיכה נגד הנשיא המנוח מוחמד מורסי, וטענה שהאחים המוסלמים מנצלים את האירוע כדי לערער את המצב הפוליטי במדינה. בהמשך לכך - המארגנים נעצרו.

מאז שנות ה־90 באטמן נהנה מפופולריות רבה במצרים בעקבות סדרת אנימציה ששודרה בטלוויזיה. גם הסרט החדש של באטמן זכה להצלחה בקופות במצרים השנה.

משבר החשמל מעמיק את הכאוס בלוב

הצהרה אחת של ראש ממשלת המעבר בלוב, עבד אל־חמיד דבייבה, הצליחה לגרום לשמיטת לסתות ברחבי המדינה.

בכנס בעיר מיסראתה אמר ראש הממשלה כי לוב היא אחת משתי המדינות בעולם שיש בהן הכי הרבה "מפעלי ייצור מטבעות דיגיטליים". לדבריו "המטבע הזה צורך הרבה אנרגיה, ולוב היתה יעד מכיוון שצריכת האנרגיה במדינה היא כמעט ללא תשלום".

בראיון לרשת "סקיי ניוז ערבייה" הסביר משקיע לובי כי אכן "כריית ביטקוין" מצריכה שימוש במחשבים מתקדמים הדורשים חשמל רב וקירור רציף. המשקיע טען כי לוב הפכה ליעד לחברות מצד אחד ולכנופיות שפועלות בענף מהעבר השני ומנצלות את הוואקום השלטוני כדי לפעול בחופשיות.

אלא שפוליטיקאים במזרח לוב מפנים אצבע מאשימה לדבייבה עצמו. לפני כמה חודשים הוקמה ממשלה אלטרנטיבית על ידי בית הנבחרים היושב בטוברוק בראשותו של פתחי בשארה. זאת לאחר שהמועד לקיום הבחירות במדינה חלף, מה שלשיטתם מבטל את המנדט של הממשלה בטריפולי. בדברים שנשא בשיחת וידאו מול ועדת החוץ של הפרלמנט הבריטי, בשארה תקף את הממשלה המערבית.

"יש לנו ראש ממשלה שאין לו שליטה על הארץ, ובכל זאת האו"ם וכמה גורמים בינלאומיים אחרים ממשיכים לתמוך בו - כולל ממשלת בריטניה, למרבה הצער", אמר בשארה בשיחה. "דבייבה יושב עכשיו בטריפולי ומוגן על ידי מספר מוגבל של מיליציות. ההערכה היא שכמה מהן קשורות לקבוצות טרור בינלאומיות, שסוחטות את מוסדות המדינה".

למנוע שפיכות דמים

אלא שגם במזרח אין שליטה מוחלטת. לאחרונה סקטור החשמל מתמודד עם חרם שהוטל על ידי גורמים באזור שקיצצו את אספקת הדלק לכמה תחנות חשמל. במערב המדינה מאשימים כי גורמים אלו קשורים לגנרל ח'ליפה חפתר, שהנהיג את כוחות המזרח במלחמת האזרחים האחרונה.

במשך שנים תשתיות החשמל בלוב סובלות מבעיות תחזוקה, נזקי מלחמות האזרחים, מגניבות ציוד ומשחיתות של הרשויות. המשבר הוביל להפגנות בתחילת החודש ברחבי המדינה. מאות אנשים מחו ב"כיכר השאהיד" בטריפולי, ומפגינים אחרים פרצו לבית הנבחרים בטוברוק והעלו אותו באש.

יו"ר בית הנבחרים, עקילה סאלח, בחר אז להאשים את ראש המועצה הנשיאותית, מוחמד אל־מנפי, ואת אחיו סאלם שמעורבים לדבריו בהסתערות על בית הנבחרים. לטענתו מדובר בלא פחות מקנוניה נגד לוב.

המתיחות הזו מעוררת חשש מפני חידוש מלחמת האזרחים במדינה. לפני יותר מעשור הודח הרודן מועמר קדאפי מהשלטון ונרצח לאחר מכן בלינץ' אלים במיוחד. בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית, איים "ראש ממשלת המזרח, בשארה, כי הוא מתכנן להיכנס לתפקידו בטריפולי בקרוב.

בחודש מאי הוא כבר ניסה להגיע לבירה ונסוג לאחר עימותים עם מיליציות שתמכו בדבייבה. לדבריו הוא היה מעוניין למנוע שפיכות דמים. בשבוע שעבר הוא נשמע קצת אחרת: "כל הדרכים פתוחות לטריפולי, ובעזרת האל אנחנו נהיה שם בימים הקרובים".

במאים באיראן מחו: "הניחו את הנשק"

השלטונות באיראן עצרו לאחרונה שני במאים ופעיל רפורמיסטי בגלל תמיכתם במחאה שפרצה בעיר עבדאן בעקבות קריסת בניין, שהביאה למותם של יותר מ־40 בני אדם בחודש מאי.

הבמאים מוחמד רסול אף ומוסטפא אל־אחמד היו בקבוצה של במאים ושחקנים איראנים שחתמו על עצומה שקוראת לא לדכא את ההפגנות אשר פרצו לאחר האסון, שכותרתה: "הניחו את הנשק שלכם".

רסול, מוביל קבוצת המחאה, נחשב לאחד הבמאים הידועים באיראן וסרטיו זכו בפרסים בפסטיבלים בקאן ובברלין. על רקע זה הוא הואשם על ידי הרשויות יחד עם עמיתו אל־אחמד בהסתה להפגנות, בקשרים לקבוצות אנטי־ממשלתיות ובעבירות ביטחוניות. הבמאי כבר נידון בעבר לשני עונשי מאסר.

את פרס "דוב הזהב" בברלין הוא קטף בשנת 2020 על סרטו "אין קיום לשטן" שעסק בעונש המוות - שהיווה ביקורת מוסווית נגד הצנזורה במדינתו.