כמעט ארבע שנים אחרי חיסול העיתונאי גמ'אל חאשוקג'י בקונסוליה באיסטנבול והתפוצצות הפרשה שהעכירה את היחסים בין ריאד לוושינגטון – הנשיא האמריקני ג'ו ביידן ימריא היום (שישי) לג'דה כדי להיפגש עם צמרת ההנהגה הסעודית. על הפרק: עליית מחירי הנפט, האיום האיראני וצעדי נורמליזציה עם ישראל.
גולת הכותרת של האירוע תהיה כנראה תצלום משותף לביידן וליורש העצר מוחמד בן סלמאן. אמנם ביקורו של ביידן מגיע על רקע העלייה במחירי הנפט והאינפלציה בארה"ב, אך גם ליורש העצר יש אינטרסים שכדאי לשים לב אליהם.
לנגד עיניו לא עומדת רק שאלת הנורמליזציה עם ישראל, אלא בעיקר היום הגורלי שבו יוכרז רשמית כמלך סעודיה. ביום שבו המלך סלמאן ילך לעולמו, בנו יצטרך להתמודד לבדו עם 40 אחוזים מהאוכלוסייה שגילם מתחת לגיל 30. צעירים שחיים את העולם המודרני דרך הרשתות החברתיות ומודעים לכל השפע והרעיונות שהמערב יכול להציע.
תזכורת לאתגר הזה ניתנה רק לפני כמה ימים. קבוצת אופוזיציה של סעודים גולים הודיעה ברשתות החברתיות כי אחד ממייסדיה חוסל בביירות. הקבוצה העונה לשם "האסיפה הלאומית" דורשת צעדי דמוקרטיזציה בסעודיה והפרדת רשויות. בינתיים החשד הוא שהפעיל נרצח על ידי שני אחיו בסכסוך משפחתי, אבל הסיפור הציף את שאלת הזכויות הפוליטיות בממלכה. סוגיה שמטרידה מאוד את יורש העצר. לראיה: בין 2017 ל-2019 נערכה סדרת מעצרים של נסיכים, אנשי עסקים ופעילים פוליטיים. המטרה לא הייתה רק פינוי הדרך לכס המלוכה, אלא השתקת כל קול לרפורמה שלטונית.
במישור זה, בן סלמאן מבין שאיננו יכול לסמוך רק על ארה"ב. הנשיא ביידן המחיש את התובנה הזו כשתקף אותו במהלך קמפיין הבחירות שלו. הערכים של אמריקה, ובוודאי הרוח המנשבת במפרשי המפלגה הדמוקרטית, רחוקים שנות אור מתפיסתם של שליטי המזרח התיכון. מה גם שבן סלמאן חושש, אולי בצדק, שדמוקרטיזציה תביא לעלייתם של כוחות אסלאמיסטיים שידרדרו את הממלכה לתהום.
סעודיה מוצאת פתרון לכך בחיזוק הקשרים עם סין. מאז תחילת שנות ה-2000 זינק היקף הסחר בין המדינות. חשוב לא פחות, לפי מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל", בארבע השנים האחרונות זינק יצוא הנשק מסין לסעודיה בכמעט 400 אחוזים. מרבית הסחר נוגע למל"טים שארה"ב מסרבת למכור לסעודים. כמו כן, במשך שנים סעודיה היתה גם ספקית הנפט הגדולה ביותר של סין.
אולם, באפריל האחרון התרחש מהפך קטן על רקע המלחמה באוקראינה. הסנקציות על רוסיה שפלשה לשכנתה דחפו אותה מזרחה והיא עקפה את סעודיה כספקית הנפט הגדולה ביותר של סין. כך שבכל הקשור לפן הכלכלי, ליבה של סעודיה עדיין במערב.
ריאד הולכת בין הטיפות
על רקע זה, נראה שבן סלמאן שואף "לשחק על כל המגרש" כדי ליהנות משני העולמות. מצד אחד הוא מעוניין לשקם את יחסי הממלכה עם ארה"ב כדי ליהנות מהלגיטימציה של המערב. בכל זאת, בעידן שאחרי הנפט סעודיה מקווה להפוך ליעד תיירותי ועסקי נחשק מבחינת המערב.
מטבע הדברים, היחסים עם מנהיגת העולם החופשי גם מקרינים על תדמיתו של בן סלמאן בבית. בימים הקרובים הוא יארח פסגה אזורית בג'דה, שבה ישתתפו מנהיגי ארה"ב, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין ומדינות נוספות. אין כמו פסגה כזו כדי להבהיר לכולם מי השליט האמיתי בממלכה.
מצד שני, היחסים עם סין, כמו גם עם רוסיה, פותחים לסעודיה את הדלת לעסקאות נשק שלא דורשות ממנה להתחשב בענייני זכויות אדם ודמוקרטיה.
תמרון דומה של בן סלמאן ניתן היה לראות גם ביחס לשאלת צעדי הנורמליזציה עם ישראל. בהודעת רשות שדות התעופה הסעודית על פתיחת המרחב האווירי לכל חברות התעופה העומדות בדרישות, ישראל לא הוזכרה כלל. זאת אף שהמשמעות היא שחברות ישראליות יוכלו לטוס מעל סעודיה. מנוסח ההודעה נראה שגם בנוגע לירושלים, ריאד הולכת בין הטיפות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו