במפגש ראשון, וירטואלי, של מדינות ה-I2U2 שקיימו היום (חמישי) רה"מ יאיר לפיד ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן יחד עם נשיא איחוד האמירויות השייח' מוחמד בן זאיד וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, הוחלט על התנעת שיתופי פעולה בהיקף כולל של 2.3 מיליארד דולר.
ה-I2U2 היא קבוצת מדינות שהוקמה באוקטובר 2021 כחלק ממימוש הסכמי אברהם, בעקבות יוזמה של שרי החוץ דאז של ארבע המדינות במסגרת ביקורו של שר החוץ ההודי בישראל. הקבוצה נועדה לרתום את החיוניות שקיימת בחברות שבמדינות אלו ואת הרוח היזמית שלהן, כדי להתמודד עם חלק מהאתגרים הגדולים שעומדים בפני העולם, בדגש מיוחד על השקעות משותפות ויוזמות חדשות בתחומי המים, אנרגיה, תחבורה, חלל, בריאות וביטחון תזונתי.
במפגש דנו ראשי ארבע המדינות בשיתוף פעולה כלכלי ביניהן בתחומים רבים ובהם תשתיות, רפואה ואתגרי ביטחון, מזון ואנרגיה. המשתתפים החליטו על הקמת מסדרון מזון בין הודו לאיחוד האמירויות, בשילוב טכנולוגיות ויכולות ישראליות, בהיקף של 2 מיליארד דולר. בנוסף, החליטו ארבעת המנהיגים להתניע בהודו פרויקט של אגירת אנרגיית רוח ושמש בהיקף של 300 מגה-ואט, בשילוב טכנולוגיות ישראליות, אמירותיות ואמריקניות בהיקף של 300 מיליון דולר.
החלק הפתוח של המפגש עסק בסוגיות גלובליות כגון משבר הביטחון התזונתי על רקע המלחמה באוקראינה, משבר האקלים, אנרגיה נקייה, נושאי מים וכדומה. נדונו דרכים חדשניות להבטיח ייצור מזון מגוון ולטווח ארוך יותר ומערכות אספקת מזון שיכולות לנהל טוב יותר משברי מזון גלובליים
עם זאת, ההערכה היא כי מאחורי הקלעים דנו המנהיגים גם בנושאי הודו ואיראן, שביניהן מתקיימים קשרים קרובים יחסית. אף שההודים לא הפרו רשמית את הסנקציות נגד הרפובליקה האסלאמית, הם עושים מאמצים למצוא דרכים לשמר חלק משיתופי הפעולה איתה.
ישראל והאמירויות, שתיהן שותפות סחר משמעותיות של הודו, מעוניינות להחליש את הקשר הזה. בישראל ישנו גם מנוף לחץ נוסף על ניו דלהי, בהיותה אחת מספקיות הנשק העיקריות של הצבא ההודי. האמריקנים מצידם מעוניינים בדיאלוג אסטרטגי עם הודו, על רקע היריבות המשותפת של שתי המעצמות עם סין. סיבה נוספת לעניין האמריקני בהודו היא העובדה שהודו והאמירויות מקיימות קשרים ענפים יחסית עם רוסיה, ועל רקע המלחמה באוקראינה ארה"ב מעוניינת להחליש קשרים אלה.
סיכומי המפגש
ביטחון תזונתי: איחוד האמירויות, ביתה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות (IRENA) ומארחת של COP28 בשנת 2023 , תשקיע 2 מיליארד דולר לפיתוח פארקים משולבים של מזון ברחבי הודו שישלבו טכנולוגיות חדישות וחכמות בנושא אקלים, כדי להפחית בזבוז וריקבון של מזון, לשמר מים טריים ולהשתמש במקורות אנרגיה מתחדשת.
הודו תקצה קרקעות מתאימות לצורך הפרויקט ותסייע בשילוב חקלאים בתוך הפארקים שיוקמו. המגזרים הפרטיים של ארה"ב וישראל יוזמנו לספק מהמומחיות שלהם ולהציע פתרונות חדשניים שיתרמו לקיימות הכוללת של הפרויקט. השקעות אלה יסייעו למקסם את תוצרת היבול, ובכך יעזרו להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי בדרום אסיה ובמזרח התיכון.
אנרגיה נקייה: קבוצת ה-I2U2 תקדם פרויקט היברידי של אנרגיה מתחדשת במדינת גוג'ראט בהודו, שמורכב מ-300 מגה-ואט קיבולת אנרגיה סולארית ורוח, בתוספת מערכת סוללה לאגירת אנרגיה. סוכנות הסחר והפיתוח של ארה"ב מימנה מחקר היתכנות עבור הפרויקט, שעלותו 330 מיליון דולר. חברות שבסיסן באיחוד האמירויות יבחנו הזדמנויות לשמש שותפות חיוניות של ידע והשקעות.
ישראל וארה"ב יעבדו עם איחוד האמירויות והודו כדי להדגיש הזדמנויות קיימות במגזר הפרטי. חברות הודיות ישתתפו בפרויקט ויתרמו למטרתה של הודו להשיג קיבולת 500 ג'יגה-ואט של דלק לא מאובן. לפרויקטים אלה יש פוטנציאל להפוך את הודו למרכז גלובלי לשרשראות אספקה חלופיות בסקטור של האנרגיה המתחדשת.
בהצהרה משותפת עם סיום המפגש הביעו ראשי המדינות את נחישותם "לתמרץ שווקים מבוססים לייצר פתרונות חדשניים, כוללים ומבוססי מדע כדי להגביר ביטחון תזונתי ומערכות מזון בנות קיימא", ובירכו על ההתעניינות של הודו בהצטרפות ליתר מדינות הקבוצה "במשימת החדשנות לחקלאות לאקלים (AIM for Climate)". כמו כן, הם אישרו כי אלו הם "רק הצעדים הראשונים בשותפות אסטרטגית ארוכת-טווח שנועדה לקדם יוזמות והשקעות שמשפרות את תנועת האנשים והסחורות, ולהגביר קיימות וחוסן באמצעות שותפויות בתחום הטכנולוגיה ומדע שיתופי.
"בכוונתנו לגייס את ההון של המגזר הפרטי כדי לחדש תשתיות, לקדם דרכים לפיתוח של פחמן עבור התעשיות שלנו, לשפר את הבריאות הציבורית וגישה לחיסונים, לקדם קישוריות פיזית בין מדינות באזור מזרח התיכון, ליצור יחד פתרונות לטיפול בפסולת, לחקור הזדמנויות מימון משותפות, לקשר בין חברות ההזנק שלנו להשקעות של I2U2, ולקדם פיתוח של טכנולוגיות מתפתחות חיוניות וירוקות, כל זאת תוך הבטחת ביטחון תזונתי ואנרגיה בטווח הקצר והארוך.
"אנו חוזרים ומאשרים את תמיכתנו בהסכמי אברהם והסדרי שלום ונורמליזציה אחרים עם ישראל. אנו מקבלים בברכה את ההזדמנויות הכלכליות שנובעות מההתפתחויות ההיסטוריות האלה, ביניהן קידום שיתוף פעולה כלכלי במזרח התיכון ודרום אסיה, ובמיוחד קידום השקעה בת קיימא בקרב שותפות ה- I2U2. אנו מברכים גם על כינוסים אחרים של מדינות, כמו פורום הנגב לשיתוף פעולה אזורי, שמכירים בתרומות הייחודיות של כל חברה שותפה, כולל יכולתה של ישראל לשמש כמרכז חדשנות שמקשר בין שותפים חדשים והמיספרות על מנת לתת מענה אסטרטגי לאתגרים שהם גדולים מדי עבור מדינה אחת להתמודד איתם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו