מסביבה מעודדת טרור - לבית הנשיא: מוסלמים מבלגיה בביקור יוצא דופן בארץ

סופיה סווידי, בת 18, אזרחית בלגית מוסלמית מאחד מפרברי בריסל, ביקרה השבוע בישראל. שום דבר ממה שמספרים בארצה על הסכסוך הישראלי-פלשתיני לא תואם את המציאות שפגשה פה באופן בלתי אמצעי.

"מה שאנחנו רואים אצלנו בתקשורת זה חיילים ישראלים עם רובים מרביצים לפלשתינים. אתמול היינו בסיור בירושלים ובמקרה ראיתי חיילת ישראלית ליד תחנת אוטובוס, והיא נראתה לי בן אדם רגיל, פשוט במדים. היא היתה מאוד חמודה, כמו כל בת אחרת, לא משנה מאיפה ומאיזו דת", מספרת סופיה על המפגש הספונטני.

היא גרה לא רחוק ממולנבק, הרובע שהתפרסם כמקום מקלט למוסלמים קיצונים, ושממנו יצאו טרוריסטים שהיו מעורבים בפיגועי טרור קשים בצרפת, בבלגיה, בספרד ובמדינות נוספות. "היום אנחנו מרגישים קצת יותר בטוחים, הטרור באירופה פחת, אבל הסטריאוטיפ כלפינו עדיין קיים. הפיגועים והטרור פגעו גם בנו, זה לא יוצר לנו שם טוב. יש פחד שיתייגו אותנו, המוסלמים, כטרוריסטים".

"שטיפות מוח במסגד"

גם בבלגיה החופשית והדמוקרטית של 2022 אפשר למצוא גילויי גזענות כלפי מיעוטים. "אם, למשל, המשטרה רואה קבוצה של צעירים בלגים ברחוב, ולידם קבוצה של מוסלמים, ישר נטפלים למוסלמים. לגבי היהודים, עדיין יש סטריאוטיפים והכללות. כמו שלמוסלמי יקראו טרוריסט, אז ליהודי יקראו קמצן. היחסים בין יהודים למוסלמים בבלגיה כמעט לא קיימים. שתי הקהילות מאוד סגורות בתוך עצמן, ואין ביניהן אינטראקציה", היא מספרת.

סופיה הגיעה לסיור של שבוע בישראל במסגרת משלחת של כ־40 צעירים ומנהיגי קהילה מוסלמים מצרפת ומבלגיה. היוזמה והארגון הם של עמותת "אלנט", שתכליתה לחזק את היחסים בין ישראל לאירופה. בראש המשלחת עמד יו"ר ועד האימאמים בצרפת, חסן שלגומי, הנוהג להביע עמדות מתונות כלפי ישראל ולצאת נגד אנטישמיות.

עבד אלחמיד בנישו, מאזור מולנבק, שירת כשוטר במשטרה הבלגית בשנות ה־90. כמו אז, גם היום הוא מתריע מפני ההקצנה הדתית של הצעירים המוסלמים מהשכונות הקשות והעניות של מולנבק. "זה מגיע מהמסגדים. יש שטיפת מוח. היום הדרשנים מטיפים בצורה מתוחכמת יותר, אבל המסרים עוברים וההקצנה במסגדים עדיין קיימת.

"המוסלמי לא רואה את עצמו קודם כל כאזרח בלגי, אלא כמהגר או כחלק מקולקטיב אסלאמי. בלגיה היתה יותר מדי סובלנית כלפי האסלאמיסטים במדינה שנים רבות מדי. צריך שיהיו יותר הגבלות", אומר בנישו. הוא עצמו נולד באלג'יריה וגדל בה עד גיל 22.

"לא רואה הסכמי שלום בדור הזה בין ישראל לאלג'יריה, בטח לא לפני שהעניין הפלשתיני יזוז", כך סיכם.