הרשות מפירה זכויות אדם, העולם מתעלם

בעשור האחרון השקיעה הרשות הפלשתינית מאמצים רבים כדי "לתייג" עצמה בעולם כ"אבירת זכויות האדם" וכקורבן של הפרות זכויות אדם מול ישראל. בין השאר, לאחר שהוכרה כ"מדינה חברה" על ידי עצרת האו"ם, הצטרפה הרשות הפלשתינית לשורת אמנות בינלאומיות העוסקות בזכויות אדם, לרבות חוקת רומא שבמסגרתה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, או האמנה הבינלאומית כנגד עינויים ונגד עונשים אכזריים, בלתי־אנושיים או משפילים. מטרת ההצטרפות לאמנות אלה היתה כפולה: ראשית, ביסוס מעמדה של הרשות כמדינה, ושנית - ובעיקר - שימוש באלה ככלי ניגוח נגד מדינת ישראל.

אך השימוש שעושה הרשות הפלשתינית בפורומים הבינלאומיים הוא ציני ומניפולטיבי. דבר אחד אין בו - כוונה אמיתית לציית ולכבד את זכויות האדם. כל המתבונן במצב זכויות האדם ברשות הפלשתינית מגלה תמונה מחרידה, כשהעינויים בבתי הכלא הפלשתיניים הם רק דוגמה אחת להפרות חמורות של זכויות יסוד בסיסיות. מצבם של נשים, ילדים, להט"בים ומיעוטים ברשות הוא חמור ביותר: בעל רשאי לאנוס את אשתו על פי החוק הפלשתיני, נשים נאלצות להתחתן עם האנס שהכניסן להיריון, להט"בים נרדפים וחייהם הופכים לא־חיים, אירועי אלימות ורצח בשם "כבוד המשפחה" - כל אלה ורבים אחרים הם עניין שכיח ברשות הפלשתינית, וזוכים לתגובה סלחנית מצד הרשויות.

מה שצורם במיוחד הוא קשר השתיקה של מדינות העולם, העיתונות הבינלאומית וארגוני זכויות האדם הבינלאומיים, הממשיכים לא רק להעלים עין מההפרות - הידועות להם היטב - אלא בעיקר לתלות את האשם באופן אובססיבי ב"כיבוש הישראלי". כך, נושא העינויים בבתי הכלא הפלשתיניים אינו דבר חדש: עוד ב־2015 הגיש ארגון שורת הדין תלונה מפורטת על כך לבית הדין הבינלאומי בהאג.

למרות זאת, הנושא התאייד כאשר התובעת הודיעה באילו נושאים היא תפתח בחקירה. העינויים ברשות הפלשתינית לא היו חלק מזה. בראש הרשימה עמדו "הפשעים נגד האנושות" שמבצעת ישראל. מבחינת מדינות העולם, עולם כמנהגו נוהג, הרשות מפירה בחומרה רבה זכויות אדם, ובכל זאת תמשיך לקבל מימון של מאות מיליוני דולרים בשנה, לפתיחת שגרירויות ונציגויות כאילו היתה מדינה, ולמטחי כבוד בביקור רשמי של העומד בראשה. מבחינתם, מאות נרצחים ומעונים למוות ברשות הפלשתינית, לא שווים לחאשוקג'י אחד.

קשר שתיקה זה חושף את הצביעות של מדינות העולם, בית הדין הפלילי הבינלאומי, התקשורת הבינלאומית וארגוני זכויות האדם, החוטאים לתפקידם ומוכנים להקריב את עקרונותיהם לטובת השחרת פניה של מדינת ישראל, ובלבד שלא תיפול שערה אחת משערות ראשו של אבו מאזן. עבורם - אותן אוכלוסיות פגיעות וחלשות בחברה הפלשתינית הן רק "מכה קלה בכנף".