אם צריך עוד הוכחה לקטסטרופה ההומניטרית שמדינת לבנון עדה לה, מספיק לצפות בתורים הארוכים ללחם בביירות. "משבר הלחם" מחמיר, המאפיות לא עומדות בלחץ, לאנשים אין כסף. גם בתחנות הדלק המראות דומים.
בכספומטים לא תמיד אפשר למצוא שטרות זמינים, והכעס בציבור גובר, לעיתים עד כדי אובדן שליטה. פקיד במגזר הציבורי נצפה מכלה את זעמו בסניף בנק ושובר את זגוגיותיו לאחר שהגיע למשוך את משכורתו, והבין שאין לו סיכוי לצאת משם עם מזומנים. אלה חושפים טפח מהמציאות המרה שבה חיים תושבי לבנון. הכל יקר, האינפלציה דוהרת, הלירה לא מתאוששת. העם נאנק תחת יוקר המחיה בזמן שהכאוס הפוליטי חוגג.
"המדינה שלנו מתמוטטת, קשה מאוד. אנשים לא יודעים איך לצאת מהמצב הזה, ובטח לא יכולים לפתור את זה לבד. גם המנהיגים שלנו לא מסוגלים להתמודד עם מה שקורה. איפה שלא הולכים, הכל קורס, אי אפשר לתכנן כלום, הצעירים רוצים עתיד ואוהבים את לבנון אבל אם זה ימשיך, רבים יעזבו כי זה בלתי נסבל", אומר ל"ישראל היום" תושב ביירות.
המחלוקת סביב שרטוט הגבול הימי בין ישראל ללבנון היא סוגייה קריטית שהסחבת סביבה גרמה, לדבריו, לבזבוז זמן יקר שמנע מהעם הלבנוני לחיות ברווחה. הכתובת הראשונה שאליה הוא מפנה את האחריות והאשמה להימשכות הסכסוך במים הכלכליים היא לא אחרת מאשר הנהגת לבנון עצמה.
"המדינאים הלבנוניים עסוקים בחישובים אישיים, שחיתות, ואינטרסים צרים. אם היה אכפת להם מהעם, מזמן היו פותרים את הסכסוך בים. יש אוצרות טבע בצד הלבנוני, אבל הפוליטיקאים שלנו הזניחו את הדבר הזה ונמנעו מלפתור אותו. הם הסיבה הראשונה שהביאה את לבנון לפשיטת רגל. אם הם היו דואגים לנצל את הגז והנפט בים, החיים שלנו היום היו נראים אחרת".
"אין מה שיחזיק את הכלכלה"
עם זאת, אחרי ששיגר "חצי פרגון" לישראל, הוא מסביר כי החשדנות ברחוב הלבנוני כלפי ישראל קיימת ואף גוברת, כל אימת שמתחילים להישמע איומים מצד בכיריה.
האחרון שבהם היה שר הביטחון גנץ שאמר כי "ישראל לא תירתע אם תידרש למבצע בלבנון". "אנחנו לא אוהבים לשמוע את זה, זה מפריע לנו, ויוצר אווירה שלילית נגד ישראל. אנחנו מכירים את חיזבאללה ולא פוטרים אותו מאחריות, אבל לא חושבים שזה מצדיק איומים במלחמה נגד לבנון, כי בסוף העם סובל", אומר התושב הלבנוני.
"בעלי עסקים ברחו. אין מה שיחזיק את הכלכלה. אנשים לא מרשים לעצמם לצרוך כבעבר. משפחות מסתייעות בעמותות לחלוקת מוצרים בסיסיים, אפילו הוויי פיי לאינטרנט עלה. העניין הכלכלי הכי חשוב. אי אפשר לחכות ליציבות פוליטית בלבנון כי זה אף פעם לא יקרה. אנשים צריכים חיים נורמליים עכשיו, ולא בעוד 50 שנה, זה מה שהעולם צריך להבין".
על המחלוקת בעניין שרטוט הגבול הימי בין ישראל ללבנון, אמר:
"ההנהגה הלבנונית היא האשמה מספר אחת בסחבת סביב פתרון המחלוקת מול ישראל במים הכלכליים. שחיתות, חשבונות אישיים ואינטרסים צרים של הפוליטיקאים הלבנונים מנעו מהעם לממש את אוצרות הטבע ולחיות ברווחה".