"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צ'רנוביל במלחמה: כך מתנהל המקום הכי מסוכן באירופה
טנקים ליד מאגרי דלק גרעיני, ניתוק החשמל ממתקני הקירור ועובדים שנאלצו לשהות בכור 600 שעות במקום 12 כנדרש • עובד בתחנה ל"ישראל היום": "כל מגע של חסרי הכשרה עם הציוד - סיכון ישיר"
אולם באחד הכורים | צילום: תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל

צ'רנוביל במלחמה: כך מתנהל המקום הכי מסוכן באירופה

טנקים ליד מאגרי דלק גרעיני, ניתוק החשמל ממתקני הקירור ועובדים שנאלצו לשהות בכור 600 שעות במקום 12 כנדרש • עובד בתחנה ל"ישראל היום": "כל מגע של חסרי הכשרה עם הציוד - סיכון ישיר"

דוד ברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחד האירועים המטרידים ביותר שהתרחשו עם תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, היה השתלטות הרוסים על תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל. מדובר במתקן רגיש ביותר - לא רק משום שלפני 36 שנה התרחשה בו התאונה הגרעינית החמורה ביותר בהיסטוריה, אלא גם כי היום מוחזקות בו כמויות אדירות של דלק גרעיני משומש, אף שהכור אינו פועל.

כעת, חודש אחרי הפלישה הרוסית, מפרסם "ישראל היום" צילומים בלעדיים של כניסת הכוחות הרוסיים לתוך הכור. טשטשנו חלק מהתמונות כדי לא לסכן את העובדים.

ב-24 בפברואר נכנסו כוחות רוסיים ל"אזור הסגור" - שטח ברדיוס של 30 ק"מ מסביב לתחנה, שבו קיים זיהום גבוה בחלקיקים הרדיואקטיביים. התנועה בו מוגבלת ומצריכה אישורי מעבר. יחידה של המשמר הלאומי האוקראיני, שאבטחה את הכור, החליטה לא להתנגד כדי שבטעות לא יתרחש אסון גדול הרבה יותר מחילופי אש, אבל הנזק כבר נעשה.

"עם הגעתם, הרוסים השתלטו מייד על בניין המשמש למגורים ולמנהלה, ולמעשה הפכו לבני ערובה את כל 210 האנשים שהיו במשמרת", מספר ל"ישראל היום" עובד בכור, שביקש לא להיחשף. "נוסף עליהם נשבו גם אנשי המשמר הלאומי שאבטחו את התחנה, כוחות הכיבוי, הצוות הרפואי וגם ארבעה משוטטים באזור, שנקלעו לתחנה בעיתוי גרוע במיוחד. המצב היה יכול להיות גרוע הרבה יותר, כי בסך הכל מועסקים בתחנה 2,200 איש, אבל רובם עבדו זה תקופה מרחוק בגלל הגבלות הקורונה".

משוריין ליד התחנה בצ'רנוביל,

לאחר זמן קצר, צוות המשמרת הוחזר למקומו כדי להמשיך בעבודה הסדירה בכור, אולם רוב תנועות העובדים מפוקחות על ידי הרוסים או מלוות על ידי חיילים. אנשי המשמר האוקראיני נלקחו למתחם שמור ולמעשה מוחזקים בו עד היום.

העובד מספר כי כעבור זמן קצר ניכר מחסור במזון ובציוד, כי הבאת אספקה לתחנה אינה פשוטה: המרחק מקייב הוא 111 ק"מ ומהעיר סלבוטיץ' (שבה גרים רוב עובדי התחנה) הוא 46 ק"מ, עם מעבר דרך שטח בלארוס.

לדברי העובד, במהלך החודש האחרון שלחו הרוסים צוותי טלוויזיה כדי לתאר את המצב בתחנה לצופים הרוסים. "פעמיים הם הביאו לתחנה צוותי טלוויזיה. בפעם הראשונה גנבו לבוש מגן של החברה, שבנתה את הסרקופג מעל לכור 4, והכינו כתבת פייק על חלוקה של סיוע הומניטרי לעובדים. בזמן הצילום, מנהל המשמרת כרז במערכת הפנימית שאנחנו לא מקבלים דבר מידי הכובשים".

רשלנות באזור הסגור

לא רק בתעמולה עסקו הרוסים במקום. פעמיים הם ניתקו את אספקת החשמל, מה שעלול היה לגרום לחימום יתר של הדלק. כמו כן, הפולשים פירקו ושדדו מעבדה לחקר הקרינה בעלות של 6 מיליון יורו.

מכל מקום, רק כעבור כמעט חודש, ב־20 במארס, התאפשר לשחרר חלק מבני הערובה. מכיוון שהגשר מעל לדנייפר הושמד, הפינוי נעשה באמצעות סירות בכמה שלבים. "צוות המשמרת, שאמור לעבוד לפי תקן הבטיחות 12 שעות לכל היותר, השלים 600 שעות נוכחות רצופות. הם חזרו הביתה מותשים ומרוקנים. במקומם, יצאו לתחנה 46 מומחים אחרים, שהתנדבו למעשה להיות בני ערובה כדי להמשיך ולאפשר את עבודת התחנה. איננו יודעים מתי תתאפשר הרוטציה הבאה, מה גם שבסוף השבוע האחרון הרוסים הכניסו כוחות לעיר סלבוטיץ'.

תחנת הכוח בצ'רנוביל, צילום: אי.פי.איי

"בטור הרוסי היה הרבה ציוד כבד ונשק", מספר העובד בכור, "התנועות המרובות וחסרות הבקרה של הכוחות הרוסים ב'אזור הסגור' הביאו להרמת האבק הרדיואקטיבי מהקרקע ולהגדלה משמעותית של רמת הקרינה באזור כולו, שנמשכת עד עכשיו. מעבר לכך, מסיבות לא מובנות התלקחו בנקודות שונות באזור הסגור שריפות יער, שרק החמירו את הזיהום. במשך זמן רב מנע הצבא הרוסי מכבאים גישה".

"חיילים נפגעו מקרינה"

בשטח צ'רנוביל יש שני מתקנים גרעיניים, שבהם מאוחסנים 21 אלף התקני דלק גרעיני משומש. אחד מהם הוא מאגר אחסון מיושן יותר, מהסוג הרטוב, שבו מחזיקים דלק משומש מהכורים 1, 2 ו־3, ומאגר אחסון חדיש, יבש, שאליו התחילו להעביר את הדלק המשומש מהמאגר הראשון והתכוונו להשלים את התהליך בתוך עשור. מעבר לכך, מקור עצום של סכנה גרעינית יכול להיות הכיסוי שמעל לכור 4 שהתפוצץ ב־1986, עם כל תכולתו.

אפשר לומר שכל שעה של נוכחות הזרים, ודאי חמושים, בשטח התחנה, מגדילה את הסיכונים הגרעיניים?

"אפשר לומר שכל תנועה לא מבוקרת בשטח האזור הסגור מגדילה את הסיכון לזיהום רדיואקטיבי, וכל נוכחות של נשק ליד מתקני גרעין, כמו גם מגע בציוד של תחנת הכוח בידי אנשים ללא הכשרה מתאימה, הם סיכון ישיר לביטחון הגרעיני".

למה הכוונה "מגע בציוד"? ילחצו על הכפתור הלא נכון?

"תיאורטית כן, למשל במהלך שינוע הדלק הגרעיני. אבל נכון לעכשיו, לא מבצעים את העבודות האלה".

אתמול הופיעו באוקראינה דיווחים ראשוניים על כך שרוסיה החלה לפנות חיילים שסובלים ממחלת קרינה. נטען כי הפולשים הגיעו ללא ציוד המגן הנדרש לשהות ממושכת במקום. בסוף השבוע כתב אחד הבכירים בצ'רנוביל בדף הפייסבוק שלו כי "הרוסים החלו להתבצר ביער האדום" - המקום המסוכן ביותר ב"אזור הסגור". "רוצה לאחל להם לחפור עמוק יותר ולהישאר זמן רב יותר", עקץ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...