"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האפידמיולוג הראשי של שוודיה מודה בטעות

ד"ר אנדרס טנגל, שהתווה את התגובה השוודית לקורונה, סבור כי היה צורך לנקוט בפעולה נחרצת יותר על מנת למנוע את התפשטות המגפה • "יותר מדי מתו"

,עודכן
ד"ר אנדרס טנגל // צילום: איי.פי // ד"ר אנדרס טנגל // צילום: איי.פי

החלטתה השנויה במחלוקת של שוודיה לא להכניס את המשק במדינהלסגרבעקבות התפרצות הקורונה במדינה הביאה ליותר מדי מקרה מוות, כך סבור כעת האיש שהגה את תוכנית התגובה, האפידימולוג, ד"ר אנדרס טנגל.

ד"ר טנגל אמר את הדברים בראיון מקיף לרדיו הממלכתי בארצו, זאת לאחר שבאופן עקבי הנתונים הראו כי שוודיה סבלה יותר מכל שכנותיה בצפון מערב אירופה, שנקטו בצעדים מחמירים נגד התפשטות הנגיף.



"באופן ברור, יש פוטנציאל גדול לשיפורבמה שעשינו", אמר טנגל במהלך הראיון והוסיף כי: "יותר מידי אנשים מתו". עם זאת טנגל התעקש כי התפרצות הקורונה במדינה, ממנה מתו 4,468 בני אדם ונדבקו 38,589, "לא פוסלת את האסטרטגיה שנקטנו בה באופן גורף".

בחודש אפריל טען טנגל שהסיבהלהתפשטות המהירהשל נגיף הקורונה במדינה קשורה בכישלון של מערכת בתי האבות להשאיר את הנגיף מחוץ לשעריהם. אך העלייה בתמותה גם בקרב אנשים שאינם דיירי בתי אבות הביאה אותו לשנות את דעתו.

"אם ניתקל באותה מחלה שוב היום, כשאנחנו יודעים בדיוק מה שאנחנו יודעים היום, אני חושב שנכון יהיה לעשות משהו שנמצא באמצע בין התגובה שלנו למה שבחר יתר העולם לעשות", אמר המדען השוודי.



פרחים לזכר קורבנות קורונה בשטוקהולם // צילום: איי.אף.פי
פרחים לזכר קורבנות קורונה בשטוקהולם // צילום: איי.אף.פי

בניגוד לשוודיה, בדנמרק הסמוכה מתו 580 בני אדם מהנגיף, בערך שמינית ממספר המתים הכולל בשוודיה ורק 11,000 בני אדם נדבקו בנגיף. גם בנורבגיה, אסטוניה ופינלנד נתוני ההדבקה והחולי בנגיף הקורונה נותרו נמוכים בהרבה מאלו של שוודיה.

שוודיה החליטה, בניגוד ליתר מדינות אירופה, להימנע מסגר על חיי המסחר, הבילוי והמסעדות ולנסות ליישם בגר דווקא על האוכלוסייה החלשה הנמצאת בסיכון. בשעה שאירופה נסגרה לתנועה ומסחר, שוודיה נותרה פתוחה, עדשממדי התפרצותהמגפה התבררו באמצע חודש מאי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר