קשה למצוא אדם נוסף שהיה במשך כל כך הרבה זמן במוקד האירועים ההיסטוריים אשר עיצבו את המאה ה־20: לא פקיד וגם לא שר, ראש ממשלה או נשיא. רק מלכה אחת מצליחה להישאר כבר 70 שנה בתפקידה. מלכת אנגליה, אליזבת השנייה, היא עדות חיה לגורלות העולם.
במקביל לעלייתה לכס, בגיל 25 בלבד ובשנים הראשונות למלכותה, אליזבת השנייה נאלצה להתמודד עם מורשת בעייתית במיוחד, בדמות אימפריה מתפוררת ואיבוד תפקידה המרכזי של בריטניה בבמה הבינלאומית. להיות עדה לעלייתה של ארה"ב ככוח העולמי בעולם דו־קוטבי, יחד עם ברית המועצות.
העולם השתנה לנגד עיניה עוד בטרם תפסה את המלכות: ב־1947 הוכרזה עצמאות הודו, ושנה מאוחר יותר הגיעה הקמת מדינת היהודים לאחר עזיבת המנדט בפלשתינה־ארץ ישראל. לאחר מכן המעצמה החלה לאבד את אחיזתה על "התנחלויות" באפריקה, ושנת 1997 סימלה את סופה של שליטת בריטניה גם באסיה, עם מסירתה של הונג קונג.
שאלה שנשאלת לא פעם היא "מי בכלל צריך מלכים בימינו?". זה משבר נוסף שאליזבת השנייה התמודדה איתו בצורה מכובדת לאור טלטלות רבות במעגל הפנימי שלה, אשר חשיפתן גרמה למבוכה רבה בקרב בני עמה, ולתמונה של משפחה בעייתית במיוחד שהצטיירה מארמון בקינגהאם.
נזכיר רק חלק מהרשימה הארוכה: הנישואים הבעייתיים של הנסיך צ'ארלס לנסיכה דיאנה, עד מותה הטרגי בתאונת דרכים; עזיבתו של שותף חייה, הנסיך פיליפ, בשנה שעברה; פרשת האונס שבה מעורב בנה, הנסיך אנדרו, לאחר כמה ביקורים מסתוריים שערך בעבר באי הפרטי של המיליונר היהודי ג'פרי אפשטיין, פרשה שבימים אלה ממש עושה כותרות ברחבי בעולם; ואם זה לא מספיק, אז יש גם את המשבר המתמשך של הנסיך הארי ומייגן מרקל, אשר הפסיקו לייצג את המלוכה הבריטית, עזבו את לונדון ועברו להתגורר בארה"ב.
אין דמות אחת במשפחת המלוכה הבריטית שסביבה לא ריחף ענן של מסתורין, אפליות וביזאריות מסוימת, למעט המלכה.
אליזבת השנייה תמיד נשארה איתנה ועומדת במקומה, וכיום, בגיל 95, מחזיקה בשליטה וסוחפת את המלוכה לתקופה חדשה. ספק אם יורשיה יצליחו למלא את המקום שתותיר אחרי לכתה.
בריטניה כבר נערכת ל"יום שאחרי"
בריטניה ידעה הרבה זעזועים בשנים האחרונות: מאבקי ברקזיט בלתי נגמרים, בחירות ורציחות פוליטיות, וכמובן מגיפת הקורונה על כלל השלכותיה החברתיות והכלכליות.
אך נראה כי יש דבר אחד שכל בריטי מנסה להדחיק - העידן שלאחר המלכה אליזבת, ששברה את כל השיאים של קודמיה על הכתר הבריטי.
כשהמלכה כבר בת 95, גם אם זה לא נעים, אין מנוס מלעסוק בזעזוע שיורגש ברחבי העולם כשאליזבת כבר לא תהיה בחיים. כשזה יקרה, בפעם הראשונה מאז 1952 יעבור כס המלכות לידיים חדשות, והממלכה - ששינתה את פניה בעשרות השנים שחלפו - תעצור מלכת.
המבצע המיוחד שיופעל בכלל זרועות הממשל הבריטי כבר קיבל שם: "גשר לונדון". בבוא העת, כשייקבע מותה של המלכה, ימסרו לראש הממשלה ולמזכיר הקבינט את המסר הבא: "גשר לונדון נפל". לאחר מכן, בית המלוכה ינסח נוסח רשמי שיועבר לרשת בי.בי.סי, שתהיה אחראית להקראתו לציבור, והדגלים בכל המשרדים הממשלתיים יורדו לחצי התורן.
על פי המסמכים שמפרטים את ההכנות הדקדקניות לקראת המאורע הזה, שחלקם הודלפו ל"פוליטיקו", יקראו ליום הזה "D-Day" - כמו ליום הפלישה המפורסמת של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. כל יום לאחר מכן, במשך עשרת הימים הבאים, יוגדר כ־D+1 וכך הלאה.
בד בבד, יהפוך האתר הרשמי של בית המלוכה לעמוד שחור שבו הודעה קצרה המודיעה על מותה של המלכה, והעמוד הרשמי של הממשלה הבריטית יהיה עם פס שחור למעלה. הפס יופיע גם בעמודי הפרופיל ברשתות החברתיות של משרדי הממשלה והם יפסיקו לפרסם מידע שאינו דחוף.
"גשר לונדון" ייפול, ואז צ'ארלס ימלוך
בשלב זה של היום, משפחה המלוכה אמורה גם לפרסם את סדרי ההלוויה של המלכה, שתתקיים ביום העשירי למותה. במקביל, תותחים ירעימו את הבירה הבריטית במטח הצדעה רשמי ודקת דומייה תתקיים בכל רחבי הממלכה.
בשעה שש בערב באותו היום הנסיך צ'ארלס, שכבר יהיה המלך, יישא דברים לאומה לאחר שנפגש עם ראש הממשלה הבריטי. נוסף על כך, תתקיים תפילת זיכרון בקתדרלת סנט פול בלונדון.
עשרה ימים אחרי מות המלכה תיערך ההלוויה, ביום שיוכרז גם כיום אבל לאומי, שדומה ליום שבתון. טקס ההלוויה יתקיים במנזר וסטמינסטר. הטקס יתחיל בשתי דקות דומייה בשעה 12:00 בצהריים. הארון יועבר לאחר מכן לטירת וינדזור שמדרום ללונדון, לאחר שיעבור ברחובות הבירה.
אחרי שהארון יגיע לטירה, תיטמן אליזבת לצד בעלה המנוח פיליפ בסמוך לטירה ב"אחוזת פרוגמור". לצורך הקבורה, יוציאו את גופתו של פיליפ מ"הכספת המלכותית" - מוזיליאום של בני מלוכה אחרים שאינם מלכים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו