"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החיסון של אסטרהזניקה יעיל ב-70%

חברת התרופות הבריטית היא הראשונה שמפרסמת את תוצאות המחקר שלה בכתב עת מדעי • החוקרים מחכים לאישור של הרגולטורים כדי להתחיל במבצעי חיסון המוניים

,עודכן
"אם נראה שהחיסון יעיל - נאפשר אותו", צילום: רויטרס

מדעני חברת התרופות אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד הפכו היום (שלישי) למפתחי החיסונים לקורונה הראשונים שפרסמו את המחקר המלא שלהם - ממנו עולה כי יעילות החיסון עומדת על 70 אחוזים בלבד. מנגד, שאר החיסונים – של מודרנה, פייזר וספוטניק 5 הראו יעילות של 95% ויותר.

ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת הרפואי הבריטי Lancet, ענו על מספר שאלות הנוגעות לחיסון של חברת אסטרהזניקה. החוקרים אמרו כי כעת הם מגישים את הנתונים שלהם לרגולטורים לאישור פריסת החיסון במסעות המוניים בין היתר בבריטניה, ברזיל, הודו ובמדינות באירופה.

נצפתה יעילות של עד 90% לחיסון

גורמים בחברה, הסבירו כי מדובר היה בטעות בתחילת הניסוי, כאשר 2,800 משתתפים קיבלו את המינון הנמוך, חצי מהמינון הנדרש. משהבחינו בחברה בטעות שדווחה, הועלה המינון לשאר 8,900 המשתתפים באותו מרכז רפואי למינון המלא.

גם מידע מכריע נוסף היה חסר בפרסום הראשוני: החברה מסרה כי הניתוח המוקדם התבסס על 131 מקרי קורונה סימפטומטיים שהופיעו בקרב משתתפי המחקר. אך בחברה לא פירטו כמה מהמקרים הללו נמצאו בכל קבוצת נחקרים: מי מהם היה בקבוצה ההתחלתית שקיבלה את המינון השגוי, ומי בקבוצה שקיבלה את המינון המלא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר