"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היה מוסלמי בביתך ואירופי בצאתך

איסור הבורקה בשווייץ מעורר ביקורת בקרב קהילות מוסלמיות ויהודיות באירופה • החשש: יוזמות נגד מסורות דתיות • פרשנות

,עודכן
כרזה התומכת באיסור הבורקה // צילום: אי.פי.אי // כרזה התומכת באיסור הבורקה

"איסור הבורקה", שאושר אתמול ברוב דחוק למדי במשאל עם בשווייץ, מעורר ביקורת רבה וחששות עמוקים בקרב קהילות מוסלמיות ויהודיות כאחדברחבי אירופה.

יותר ויותר יוזמות נגד מסורות דתיות של שתי קבוצות מיעוט אלו - שחיטה, מילה, נשיאת סממנים דתיים במרחב הציבורי, הקמת מסגדים, השמעת קריאות לתפילה או הצבת חנוכיות ענק - עולות לדיון ציבורי, פרלמנטרי ומשפטי וזוכות לאישור במדינות שונות. הנה, רק לפני כמה שבועות אישר בית הדין האירופי לצדק החלטה של רשויות בבלגיה לאסור שחיטה כשרה. היוזמות הללו מפורשות בדרך כלל כהתחזקות של "הימין הקיצוני" באירופה, אף שהתמיכה בהן מגיעה גם מקבוצות שמאל למיניהן, הסבורות שזכויות הילד (במקרה של מילת בנים), זכויות הנשים (ביחס לכיסוי הפנים) או זכויות החיות (בהקשר לשחיטה) קודמות לעקרון חופש הדת.

אין ספק שהתמקדות באיסור מסורות דתיות שליהודיםומוסלמים עשויה להצביע על רגשות גזענות, אנטישמיות ואסלאמופוביה. אך לא כל מי שתומך באיסורים אלו הוא גזען, אנטישמי או אסאלמופוב. ישנו הבדל גדול בין מסורות דתיות המתבצעות במרחב האישי־משפחתי לבין מסורות המשפיעות על המרחב הציבורי. אין דין מילה המתבצעת בתנאים רפואיים היגייניים באולמות סגורים, כדין תפילות המוניות ברחובות, קריאות רמות של מואזינים, וכן - גם כיסוי פנים בפומבי. לאבי הרפורמה היהודית משה מנדלסון מיוחסת האימרה "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך". קרי, אל תכפה את יהדותך על סביבתך. זו צריכה להיות גם תפיסתם של המוסלמים באירופה.

ההגירה המוסלמית ההמונית לאירופה היא תופעה היסטוריתחדשה יחסית.לאירופאים רבים לא נוח עם היווצרותה המואצת של קהילת מהגרים גדולה המייבאת אליהם נהגים דתיים, הנתפסים כאיום על אופייה התרבותי של אירופה.

הם לא רוצים למצוא את עצמם בבריכות ציבוריות שבהן נשים לא יכולות לרחוץ בצוותא עם גברים או להיתקל במקומות עבודתם בנשים רעולות פנים שלא ניתן כלל לזהותן. מי שהיגר לאירופה, או לכל מקום אחר, צריך להתאים את עצמו לסביבה החדשה. לא הסביבה צריכה להתאים את עצמה אליו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר