בצל משפט בטקלאן: צרפת מגבירה את המאבק באסלאם הקיצוני

בעוד שבבית המשפט בפאריז נשמעות בזו אחר זו עדויותיהם המצמררות של ניצולי וניצולות סדרת פיגועי דאע״ש, שהיכתה בבירה הצרפתית ב-13 בנובמבר 2015, הודיע שר הפנים הצרפתי, ג׳ראלד מוסא דארמנן, על סגירתם של שישה מסגדים ופיזורם של גופים אסלאמיסטים, החשודים בקיצוניות, בהתנגדות לערכי הרפובליקה הצרפתית ובהפצת הסתה. ששת המסגדים, המתוכננים להיסגר, מפוזרים בכל רחבי צרפת והם נכללים ברשימת 86 מסגדים ומרכזי דת מוסלמיים שהוצבו בשנה החולפת תחת מעקב של רשויות ביטחון הפנים הצרפתיות בעקבות סדרת פיגועים שביצעו קיצונים מוסלמים על אדמת צרפת.

הפיגועים האסלאמיסטים הקשים ביותר, בראשם פיגועי ה-13 בנובמבר בהם נרצחו 130 איש, בוצעו אמנם בתקופת כהונתו של נשיא צרפת הקודם - פרנסואה הולנד. אך, בתקופת נשיאותו של עמנואל מקרון, שהחלה במאי 2017, בוצעו 21 פיגועים אסלאמיסטים בהם נרצחו 23 איש, מהם 5 שוטרים. אחת מקורבנות הפיגועים האסלאמיסטיים הללו היתה הגננת היהודיה שרה חלימי. נקודת התפנית בהתייחסותו של ממשל מקרון לאיום הטרוריסטי האסלאמיסטי מבית הייתה עריפת ראשו של המורה סמואל פאטי, שהראה לתלמידיו קריקטורות ביקורתיות על הנביא מוחמד. הרצח המחריד הזה, שבוצע לאור יום באוקטובר לפני שנה בידי פליט צ׳צ׳ני צעיר שספג הקצנה דתית במסגד מקומי, עורר תגובה ציבורית קשה ביותר. פחות משבועיים לאחר מכן נרצחו שלושה אזרחים בכנסייה בעיר ניצה בדרום צרפת בידי צעיר תוניסאי. לממשלה הצרפתית היה ברור שעליה לצאת מהפאסיביות שאפיינה את התנהלותה מול האסלאם הקיצוני ולפעול למען השבת תחושת הביטחון האישי של אוכלוסיה מבוהלת ומפוחדת.

הנשיא מקרון החל לדבר על הצורך להיאבק באופן יעיל ב״בדלנות של האסלאם הפוליטי״ עוד לפני עריפת ראשו של פאטי. עם זאת, ההחלטה הברורה לפעול נגד האיום שמהווה בדלנות זו על אחדות האומה הצרפתית וערכי הרפובליקה החילונית נפלה לאחר הרצח הזה. בנאום שנשא מקרון זמן קצר לאחר הרצח אמר מקרון: ״האסלאם הוא דת, שחווה משבר בכל העולם. אנחנו רואים זאת לא רק בארצנו. זה משבר עמוק, שקשור למתחים בין זרמים פונדמנטליים, מיזמים דתיים ופוליטיים שיוצרים קיצוניות רבה בכל מדינות העולם. בכלל זה במדינות בהן האסלאם הוא הדת של הרוב. יש משבר באסלאם, שמוחרף ע״י הפיתוי הקיצוני והשאיפה לג׳יהאד מומצא מחדש, שמשמעו הרס האחר. הרעיון של ח׳ליפות טריטוריאלית, נגדו נלחמנו באיזורי הלבאנט וסאהל.

המשבר הזה נוגע בנו. ולכך נוספת השפעה חיצונית, ארגון שיטתי מצד שלטונות ציבוריים וארגונים פרטיים, שדחפו את הקיצוניות הזו. צריך להודות, שאפשרנו להם לפעול - אצלנו ובחו״ל: ווהאביזם, סלפיזם, אחים מוסלמים״. מקרון הדגיש שהאתגר שמציב האסלאם הקיצוני בפני הרשויות בצרפת התגבש במשך עשרות שנים ולא ניתן יהיה להתגבר עליו תוך יום. הוא קרא ל״התעוררות רפובליקנית״ אל מול אסלאם פוליטי שרוצה להיפרד מהרפובליקה החילונית על אדמתה של צרפת. ״זה איום על יכולתנו להחזיק את האומה מאוחדת״, הדגיש הנשיא הצרפתי, שהבטיח להילחם באסלאם הקיצוני ״היכן שצעירים נופלים ברשתו״, כלומר במסגדים, במערכות החינוך וברשתות החברתיות.

במסגרת תוכניתו למאבק ב״אסלאם הפוליטי״, שלדבריו אין לו מקום בצרפת, הדגיש מקרון את הצורך לשים קץ למעורבות ולשליטה של מדינות זרות בענייני הקהילות המוסלמיות בצרפת. זאת, באמצעות עצירת המימון שמגיע ממדינות זרות למסגדים ולאגודות דתיות ואיסור על ״ייבוא״ אימאמים זרים לקהילות בצרפת. כ-300 אימאמים זרים פעילים במסגרות דתיות קהילתיות ברחבי צרפת. כשלב ראשון במאבקה של צרפת נגד ״האסלאם הפוליטי״ הועמדו כבר בדצמבר אשתקד 76 מסגדים ומקומות תפילה אחרים של קהילות מוסלמיות החשודות בפעילות קיצונית תחת פיקוח של רשויות ביטחון הפנים, רשימה שהורחבה מעט מאוחר יותר. יש לציין, שבצרפת פעילים כיום כ-2,600 מסגדים. מספר המוסלמים בצרפת מוערך בכ-5-6 מיליון איש. מדובר בקהילה המוסלמית הגדולה ביותר בארצות האיחוד האירופי. כלל האוכלוסיה המוסלמית באיחוד מוערך בכ-23 מיליון איש, כ-5% מכלל אוכלוסיית האיחוד.

בקיץ האחרון אימצו בתי הנבחרים בצרפת את ״החוק נגד הבדלנות״, שמעניק לרשויות את הבסיס החוקי לפעולה מהירה נגד גופי אסלאם קיצוני ברחבי המדינה. במסגרת החוק אפשר להטיל שלוש שנות מאסר וקנס של 45,000 יורו על כל מי שמעמיד בסכנה את חייו של אדם אחר באמצעות הפצת מידע על חייו הפרטיים, על משפחתו או על עיסוקו המקצועי - כפי שקרה בהסתה ברשתות החברתיות, שהביאה לרציחתו של פאטי. בספטמבר אישרה מועצת המדינה - הגוף המשפטי הגבוה ביותר בצרפת, את החלטת הממשלה להוציא אל מחוץ לחוק שני ארגונים אסלאמיסטים. שר הפנים דארמנן הודיע כעת על איסור פעילותן של שתי הוצאות לאור אסלאמיסטיות, שאחת מהן מואשמת בהסתה להשמדת יהודים ובהצדקת סקילת הומוסקסואלים. נכסים של שתי ההוצאות לאור יוקפאו ובעליהן ייעצרו. דארמנן, שסבו היה אלג׳יראי שנלחם לצד צרפת בעת מלחמת העצמאות של אלג׳יריה, מתגאה בכך שבארבע שנות כהונתו של הנשיא מקרון הוצאו אל מחוץ לחוק 10 ארגונים אסלאמיסטים, פי שלושה יותר מבתקופות כהונתם של שני הנשיאים הקודמים. פעילותם של 10 ארגונים נוספים צפויה להיאסר בחודשים הקרובים. האם מדובר במהלכים פוליטיים טקטיים בלבד לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות צרפת או בפעולת עומק של ממש? ימים יגידו.

כך או כך, המאבק של צרפת ב״אסלאם הפוליטי״ מעורר ביקורת נוקבת בקרב הגורמים המקדמים את האינטרסים של האסלאם הקיצוני במערב, בראשם טורקיה. הטורקים מאשימים את מקרון בניהול מערכה נגד האסלאם והמוסלמים והנשיא ארדואן הרחיק עד להאשמות בדבר יצירת אווירת ״לינץ״ נגד מוסלמים והשוואות בין מצבם של המוסלמים באירופה כיום למצבם של היהודים עם עליית הנאצים לשלטון. ארדואן גם הביע תקווה, ש״צרפת תיפטר במהרה״ ממקרון. ברית בינלאומית של 36 ארגונים לא ממשלתיים מ-13 מדינות פנתה בעניין לנציב העליון של האו״ם לפליטים, בטענה שצרפת מנהלת רדיפה שיטתית של מוסלמים ומפרה זכויות בסיסיות שנכללות באמנות בינלאומיות עליהן צרפת חתומה.

בינתיים מוצאת את עצמה ממשלת צרפת מול תסבוכת משפטית אפשרית, הקשורה לדרישה להחזיר לצרפת מאות נשים וילדים של לוחמי דאעש, בעלי אזרחות צרפתית, מסוריה. בית המשפט האירופי לזכויות אדם בחן השבוע ערעור שהגישו שתי נשות דאעש, העצורות עם ילדיהן במחנה בסוריה, שממשלת צרפת מסרבת לאפשר את חזרתן למדינה. עורכי הדין המייצגים את שתי הנשים דורשים מבית המשפט האירופי לגנות את צרפת על הפרת מחויבותה הבינלאומיות, מאחר שסירובה להחזירן את הנשים וילדיהן לשטחה חושף אותם ל״יחס בלתי אנושי ומשפיל״. לדברי הפרקליטים, ילדיהן של הנשים הם ״קורבנות מלחמה״ ושתי הנשים צריכות להישפט על הצטרפותן לארגון הטרור האסלאמיסטי במדינה היחידה בה ניתן להעמידן למשפט, קרי צרפת. משרד החוץ הצרפתי טוען מצדו שלא קיים כל בסיס חוקי המחייב עת צרפת להיענות בחיוב לבקשת הנשים לחזור לצרפת, וכי לצרפת אין כל סמכות שהיא להתערב בניהול מחנה המעצר לאנשי דאעש אירופיים, המנוהל ע״י לוחמים כורדים סוריים. מספר ״נשות דאעש״ הצרפתיות וילדיהן, שרבים מהם נולדו בסוריה, מוערך בכמה מאות.