הנסיך האיראני הגולה רזא פהלווי: "סביר שאיראן תשתמש בנשק גרעיני נגד ישראל"

"סביר שאיראן תשתמש בנשק גרעיני נגד ישראל אם תהיה לה האפשרות", אומר הנסיך רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון ומבכירי האופוזיציה האיראנית בגולה, בראיון מיוחד ל"ישראל היום" סביב הגעתו לביקור ראשון באושוויץ־בירקנאו.

"מי רוצה לקחת סיכון לאור מה שהמשטר יכול לעשות? זה איום קיומי לכל העולם, לא רק לישראל. צריך שאומות שנלחמות על חופש יפעלו נגד המשטר. מדובר בעניין הומניטרי כללי ולא רק של ישראל. אני מקווה שנדע לשחרר את עצמנו. צריך אומץ מצד ממשלות במערב בכל הקשור להתמודדות הנשקפת מהם. אנחנו האיראנים עשינו ועושים את שלנו בהתנגדות למשטר הזה, ואני מאמין שהעולם צריך לעזור לנו כדי שנוכל להשתחרר ממנו".

פהלווי, התייחס גם לביקור הראשון שלו אי פעם באושוויץ-בירקנאו, 60 שנים לאחר שהוריו ביקרו גם הם במחנה ההשמדה. "עבורי", הוא סיפר, "זה רגע שבו אני נוגע במה שראיתי בסרטים שונים על השואה, וכולי נרגש. כשאשתי ואני היינו במוזיאון יד ושם בביקור בישראל, ראינו דברים שקשה להאמין". והוסיף, "הוריי הגיעו שני עשורים בלבד אחרי השואה, ואני מגיע שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר. אני אומר בפה מלא: העם האיראני איתכם. הביקור באושוויץ מזכיר לכולנו למה אסור שזה יקרה שוב, והמשטר יכול לעשות זאת שוב. הסכנה לא נעלמה. היא יכולה לחזור, כמו עשב שגדל: אם לא תכתוש אותו, הוא יגדל בצורה בלתי נשלטת".

את הדברים אמר פהלווי בכנס השנתי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) לקרקוב ולאושוויץ במהלכו הוא קיבל את "פרס המלך שלמה", שהוענק לו על ידי ה־EJA. בכנס השתתפו מעל ל־120 חברי פרלמנט, דיפלומטים ומנהיגי קהילות יהודיות מאירופה ונערך תחת הכותרת "מכבדים את העבר, מבטיחים את העתיד". המשתתפים עסקו בביטחון הקהילות היהודיות, בקיצוניות פוליטית ובאנטישמיות ברשתות החברתיות, כאשר בכנס השתתפו גם בכירים מחברות מיקרוסופט ומטא.

בנאום הפתיחה דחה יו"ר ה־EJA, הרב מנחם מרגולין, את התפיסה שלפיה טקסי זיכרון והצהרות סולידריות ממלאים את חובתן של הממשלות כלפי אזרחיהן היהודים. "כיצד יכולה אירופה לטעון שהפיקה את לקחי אושוויץ, כאשר יהודים שוב חוששים להפגין את זהותם היהודית בערי אירופה?"

הוא קרא למנהיגי אירופה להעניק גיבוי פוליטי חד־משמעי למשטרה, לרשויות התביעה ולאוניברסיטאות במאבק באנטישמיות, ואמר ש"ביקורת על ישראל אינה יכולה להצדיק איומים על יהודים באירופה". לדבריו, "אירופה הפכה למומחית בהנצחת זכרם של היהודים שנרצחו בשואה, אבל כשמדובר בהגנה על היהודים שחיים בה היום, היא נכשלת פעם אחר פעם".

הרב מרגולין האשים את ממשלות אירופה בפער הבלתי נסבל שבין ההבטחות שהן משמיעות בטקסי הזיכרון לשואה לבין נכונותן לפעול נגד מי שמאיימים על יהודים בהווה, "די להצהרות. די לתירוצים. הגיע הזמן למעשים", קרא הרב מרגולין למנהיגים האירופים. "אנחנו לא מבקשים זכויות יתר. אנחנו דורשים הגנה שווה. את הזכות ללכת ברחוב בלי פחד, ללמוד בלי לספוג איומים, לקיים את אמונתנו בגלוי ולחיות כיהודים באירופה בלי להסתיר את זהותנו. אלה אינן פריבילגיות, אלא זכויות יסוד שמדינה דמוקרטית מחויבת להבטיח לכל אזרחיה".

במסיבת עיתונאים שנערכה במהלך הכנס, חזר פהלווי על אזהרותיו: "המשטר הזה, במובנו הארסי, רוצה לסיים את מה שהיטלר התחיל, ולכן צריך להילחם ברוע הזה", אמר. לדבריו, המשטר מהווה איום לא רק על האיראנים אלא על היהודים ועל ישראל, ומאיים על העולם בנשק גרעיני. לגבי ההנהגה שתקום בישראל, אמר: "איני יכול לדבר בשם הישראלים, אבל בלי קשר להרכב הממשלה הבאה, אני לא חושב שיש הבדל גדול בדעות. איראן ממשיכה להיות איום קיומי ישיר על ישראל, והיא כבר איום ישיר על ביטחון אירופה".

הוא קרא לסגור שגרירויות, לגרש דיפלומטים ולפעול נגד האוליגרכיה של המשטר ונגד כספיו הלא חוקיים: "זו השפה היחידה שהם מבינים. אנחנו מעבר להחלטות. אנחנו מעבר לגינויים. זה עניין של מעשים". הוא הוסיף כי "אנחנו לא נלחמים רק על החירות שלנו. אנחנו נלחמים למען האנושות ולמען חירותו של כל אדם אחר בעולם", וציין כי לדבריו 40 אלף בני אדם נהרגו בתוך יומיים "לא כדי לשמור על מיצרי הורמוז פתוחים או למען עסקאות גרעין, אלא למען החירות".

פהלווי התייחס גם ליחסים עם ישראל. הוא סיפר כי בביקור בתל אביב לפני שלוש שנים ניגשו אליו ישראלים "ממש בדמעות בעיניים" ואמרו לו "איזה עולם שונה זה יהיה כשתצליח לשחרר את ארצך".

הוא אמר כי הציע בתל אביב להפוך את הסכמי אברהם ל"הסכמי כורש". "בלי איראן כגורם מרכזי בקידום שיתוף פעולה אזורי, אין סיכוי שהסכמי אברהם יעמדו בפני עצמם", אמר. "אנחנו רואים בישראל שותפה אסטרטגית חשובה מאוד".

בנאום קבלת פרס המלך שלמה, שהוענק לו על ידי ה־EJA, הוסיף פהלווי, "הערב אני עומד לפניכם כאותו זר, כאותו נוכרי מארץ רחוקה. ובאתי לבקש שעמי יישמע". וטען כי הקשר בין האיראנים ליהודים "אינו עניין של סנטימנט או נוחות פוליטית. הוא עתיק משניהם".

נזכר והזכיר את הצלתם של פליטים יהודים ופולנים בתקופת מלחמת העולם השנייה, "זו איראן", והוסיף, "מה שהעולם מכיר היום הוא איראן אחרת: איראן שבה הכובשים והעריצים מכחישים את השואה בעודם זוממים שואה חדשה. זה המשטר שכבש אותה. זו תנועה ג'יהאדיסטית מהפכנית חוצת גבולות, שהפכה את המדינה למפקדה של טרור עולמי... בשנת 1942, ולפני המהפכה האסלאמית, טהרן הייתה שם שפירושו חיים. אני רוצה שטהרן תהיה שוב שם שפירושו חיים. שמעו אותם. עמדו לצידם. ויחד, נהפוך את טהרן שוב לשם שפירושו חיים".