הוא היה אחד האנשים הבכירים בחברת פינטק גרמנית שנחשבה לאחת ההבטחות הגדולות של עולם הפיננסים, עד שהתמוטטה בפרשת הונאה בהיקף של מיליארדי אירו. לאחר הקריסה הוא נעלם, החליף זהויות והפך לאחד האנשים המבוקשים בעולם. אלא שככל שחולף הזמן, מתברר כי הסיפור של יאן מרסלק רחוק מלהסתיים.
דיווח של העיתון הבריטי "טלגרף", שפורסם הלילה (בין שבת לראשון), חושף התכתבויות שבהן מרסלק, לשעבר בכיר בחברת וויירקארד, טען כי היה מעורב במבצע שהביא להתפטרותו של קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ. לפי המסמכים, מרסלק התרברב בפני מי שהיה ראש רשת הריגול שלו כי אנשיו הצליחו להביא לסיום כהונתו של קורץ באמצעות תפיסת הטלפון הנייד של אחד האנשים הקרובים אליו.
אם הטענות הללו נכונות, מדובר במקרה חריג במיוחד של התערבות רוסית אפשרית ישירה בצמרת הפוליטית של מדינה החברה באיחוד האירופי. עם זאת, המסמכים אינם כוללים ראיה עצמאית לכך שמרסלק אכן ארגן את תפיסת המכשיר, והחקירה בנושא עדיין נמשכת.
"הצלחנו להפיל את הקנצלר"
במוקד החשיפה עומדות הודעות שנשלחו באוקטובר 2021 בין מרסלק לבין אורלין רוסב, מי שעמד בראש רשת הריגול שלו והורשע בהמשך בבריטניה בעבירות ריגול למען רוסיה. ההתכתבויות נמצאו בחומרי חקירה חשאיים שהגיעו לידי ה"טלגרף". לפי המסמכים, מרסלק השתמש בשם הבדוי "רופרט טיץ'" כאשר שוחח עם רוסב.
באחת ההודעות התייחס מרסלק לאדם שעבד, לדבריו, עבורם במשך תקופה מסוימת, אך הפך כעת לקורבן של "ציד מכשפות" מצד אנשיו של הקנצלר לשעבר. בהמשך כתב מרסלק: "הצלחנו להפיל את הקנצלר", והסביר כי הדבר נעשה באמצעות החרמת הטלפון הנייד של האיש שניהל את מימון הקמפיין החשאי של סביבת השלטון.
מרסלק אף צירף קישור לכתבה שעסקה בחשדות לשחיתות נגד קורץ ובמכשיר טלפון שהוחרם ששייך לתומאס שמיד, אחד ממקורביו של הקנצלר לשעבר ובכיר לשעבר במשרד האוצר האוסטרי. בהמשך ההתכתבות התייחס שוב להשלכות של המידע שנמצא במכשיר וכתב: "ושאר הצ'אטים 'הרגו' את הקנצלר".
המשמעות האפשרית של הדברים דרמטית: מרסלק הציג את נפילת קורץ כתוצאה של פעולה שבה היה מעורב, ולא רק כתוצאה של חקירה פוליטית שהתרחשה במקביל.
אך חשוב להדגיש - לפי מסמכי החקירה האוסטריים, מדובר בהודאה של מרסלק במעורבות בתפיסת הטלפון, אך אין במסמכים ראיה עצמאית לכך שהוא אכן ארגן את המהלך.
הטלפון שעמד במוקד הפרשה
כדי להבין את משמעות ההתכתבות, צריך לחזור לנובמבר 2019. באותו חודש החרימו חוקרים אוסטרים את הטלפון הנייד של תומאס שמיד, שהיה באותה תקופה דמות בכירה במשרד האוצר ואחד האנשים המקורבים ביותר לקורץ.
המכשיר התגלה כאוצר. החוקרים הצליחו לשחזר ממנו התכתבויות רבות, לרבות הודעות שנמחקו קודם לכן. החומרים הפכו בהמשך לראיות משמעותיות בכמה חקירות שחיתות שעסקו במינויים פוליטיים, בפרסום ממשלתי ובחשדות לשימוש בכספי ציבור למטרות פוליטיות.
באוקטובר 2021 הגיעו החקירות לנקודת רתיחה. התביעה האוסטרית ביצעה חיפושים בלשכת הקנצלר, במשרד האוצר ובמטה מפלגת העם האוסטרית, מפלגתו של קורץ.
החקירה עסקה בחשדות שלפיהם כספי ציבור שימשו למימון סקרים שהציגו את הממשלה ואת הפוליטיקאים באופן חיובי, וכן לסיקור תקשורתי אוהד.
הלחץ הציבורי הוביל את קורץ להודיע ב־9 באוקטובר 2021 על התפטרותו מתפקיד הקנצלר.
13 ימים לאחר מכן כתב מרסלק לרוסב על הצלחת המבצע לכאורה ועל תפקידו בתפיסת הטלפון. באותה תקופה כבר פורסמו בתקשורת האוסטרית פרטים רבים מהחקירה, לרבות דיווחים על אלפי תמונות אישיות שנמצאו במכשירו של שמיד, פרט שמרסלק אף התבדח לגביו בהתכתבויות.
החוקרים האוסטרים עדיין בודקים את נסיבות הפרשה, בין היתר את האפשרות שאנשי שירותי המודיעין האוסטריים העבירו למרסלק מידע שהגיע בסופו של דבר לידי הרוסים.
מיליארדי אירו נעלמו
מרסלק, אזרח אוסטרי, היה אחד האנשים הבכירים בחברת וויירקארד הגרמנית, שהפכה במשך השנים לאחת החברות הבולטות בעולם הפיננסים והטכנולוגיה. החברה נחשבה לתקופה מסוימת למבטיחה כל כך, עד ששווייה עלה על שווייה של דויטשה בנק.
אלא שב־2020 התברר כי מאחורי התדמית המרשימה מסתתרת אחת מפרשות ההונאה הגדולות בהיסטוריה הכלכלית של גרמניה שלאחר המלחמה. מיליארדי אירו נעלמו, כ־6,000 עובדים איבדו את עבודתם, ומרסלק עצמו נעלם ביוני 2020.
החברה הותירה חור של 1.6 מיליארד ליש"ט בספרי החשבונות שלה, והחקירות העלו כי תחת הנהגתו של מרסלק נבנתה מערכת של ערוצים פיננסיים עמומים שאפשרה להעביר עסקאות בהיקפים עצומים מחוץ לחברה, בעוד ההכנסות מהן נרשמו בספריה. כספים שלכאורה הוחזקו בחשבונות נאמנות התבררו ככספים שאינם קיימים במקום שבו היו אמורים להימצא.
עד היום הכסף לא אותר במלואו. עקבותיו, לפי תחקיר של FRONTLINE שפורסם באוקטובר 2025, מובילים בין היתר לסינגפור, לשווייץ, לסקוטלנד ולרוסיה.
אלא שמאז היעלמותו התברר כי פרשת וויירקארד היא רק חלק מהסיפור. לפי גורמי אכיפת החוק הבריטיים, מרסלק פועל למען הקרמלין כבר יותר מעשור, ומשטרת בריטניה תיארה את מעורבותו בפעילות ריגול ככזו שמתנהלת בהיקף "תעשייתי". הוא מבוקש בגרמניה בחשד להונאה, ונחקר בחשד לריגול בכמה מדינות אירופיות, בהן אוסטריה מולדתו. כיום הוא שוהה, לפי ההערכות, במוסקבה.
רשת הריגול שהגיעה עד לבריטניה
בפברואר 2023 עצרה המשטרה הבריטית את רוסב ואזרחים בולגרים נוספים, בחשד שפעלו עבור רוסיה. במסגרת החקירה נתפסו מאות אלפי הודעות שתיעדו פעולות ריגול שתוכננו מתוך בריטניה.
חברי הרשת הורשעו בהמשך, ורוסב, שהוגדר כמנהיג הקבוצה וכמי שקיבל הוראות ישירות ממרסלק, נידון לעשר שנות מאסר ושמונה חודשים. לפי החקירה, הקבוצה ארגנה מבצעי מעקב אחר מתנגדי הקרמלין ועיתונאים חוקרים, דנה באפשרויות לחטיפה ואף תכננה קמפיינים של דיסאינפורמציה.
אחד הפרטים המטרידים שעלו מהחקירה הוא שהרשת הצליחה להשיג גישה למידע רגיש של ממשלת אוסטריה. במאי 2025 חשף ה"טלגרף" כי שלושה טלפונים ניידים שהיו שייכים לבכירים במשרד הפנים האוסטרי הגיעו בסופו של דבר לרוסיה.
המכשירים ניזוקו בתאונת שיט בקאנו בשנת 2017 והועברו לטיפול של מומחה לזיהוי פלילי דיגיטלי, במטרה לשחזר מהם מידע. לפי מסמכי החקירה האוסטריים, הם הגיעו בהמשך לאנשים הקשורים למרסלק. רוסב ארגן את איסופם בווינה ואת העברתם לרוסיה דרך איסטנבול בשנת 2022.
חשוב להדגיש כי מדובר בשלושה מכשירים אחרים, שאינם הטלפון של שמיד שעליו נסובה ההתכתבות בעניין קורץ. לא נקבע קשר בין שני המקרים.
המרגל האוסטרי שהעביר מידע לרוסיה
הקשרים של מרסלק עם שירותי המודיעין הרוסיים קיבלו חיזוק נוסף במאי 2026, כאשר פרשת ריגול גדולה באוסטריה הסתיימה בהרשעתו של אגיסטו אוט, לשעבר איש מודיעין אוסטרי.
לפי דיווח ה־BBC מ־20 במאי 2026, חבר מושבעים בבית משפט בווינה הרשיע את אוט, בן 63, בריגול למען רוסיה. הוא נידון לארבע שנות מאסר וחודש אחד, לאחר שנמצא אשם בהעברת מידע לגורמי מודיעין רוסיים ולמרסלק. אוט הורשע גם בשימוש לרעה בתפקיד, בשוחד, בהונאה בנסיבות מחמירות ובהפרת אמונים. עורך דינו ערער על פסק הדין, ואוט עצמו הכחיש את האישומים.
במסגרת המשפט נשמע כיצד סייע אוט ל"שירות מודיעין חשאי של הפדרציה הרוסית, על חשבון הרפובליקה של אוסטריה", באמצעות איסוף מידע מסווג וכמות גדולה של נתונים אישיים ממאגרי המשטרה בין השנים 2015 - 2020. לפי התביעה, המידע הועבר למרסלק ולנציגים לא ידועים של שירותי המודיעין הרוסיים, ובתמורה קיבל אוט תשלום.
אז מי היה סבסטיאן קורץ שעומד במוקד הפרשייה?
סבסטיאן קורץ, כיהן פעמיים כקנצלר אוסטריה והיה בעבר המנהיג הצעיר בעולם, נחשב במשך שנים לאחת הדמויות הבולטות בימין השמרני באירופה. הוא נכנס לראשונה לתפקיד בשנת 2017, כשהיה בן 31 בלבד, וזכה לכינוי "ילד הפלא של השמרנים באירופה".
אולם הקריירה הפוליטית שלו לוותה בשורה של חשדות לפרשות שחיתות. בין היתר, נטען כי כספי ציבור שימשו למימון פרסום פוליטי ולסיקור תקשורתי שנועד להיטיב עם גורמים במפלגתו.
בנוסף, קורץ הורשע בעבר במתן עדות שקר בפני ועדת חקירה פרלמנטרית, לאחר שהואשם כי שיקר בנוגע למידת מעורבותו במינוי איש אמונו לוועד הביקורת של חברה ממשלתית. בעדותו בשנת 2020 טען כי היה "מעורב במובן שקיבל מידע", אולם בית המשפט בערכאה הראשונה קבע כי עדותו הייתה כוזבת וכי השפיע באופן פעיל על המינוי.
בשנת 2025 זוכה קורץ בערעור בבית המשפט בווינה. פסק הדין הקודם, שכלל עונש של שמונה חודשי מאסר על תנאי, בוטל. הזיכוי הסיר מכשול משמעותי בפני אפשרות של חזרה עתידית שלו לפוליטיקה.
כעת, בעקבות חשיפת ההתכתבויות של מרסלק, מתווספת לפרשה זווית נוספת: מקורביו של קורץ אמרו כי הוא תמיד האמין שההאשמות נגדו היו ממניעים פוליטיים, וכי הוא היה המום לגלות שהן עשויות להיות קשורות לרוסיה.
"רוסיה אוהבת לזרוע כאוס"
גורמי ביטחון מערביים מעריכים כי הקרמלין פועל לאורך שנים כדי לעורר מחלוקות, לערער יציבות של ממשלות ולהעמיק שסעים פוליטיים במדינות אירופה.
אד דאוני, עמית מחקר בכיר במכון RUSI הבריטי, הסביר כי שירותי המודיעין הרוסיים אינם בהכרח צריכים ליצור משברים בעצמם כדי להשיג את מטרותיהם. "שירותי הביון הרוסיים אוהבים לגרום למהומה, כאוס ושיבוש. אבל גם אם הם לא גורמים לכך, הם בהחלט שמחים לנצל את המצב ולהחריף מחלוקות פוליטיות או שסעים קיימים", אמר. לדבריו, אוסטריה הייתה במשך זמן רב "חממה למרגלים", וככל הנראה נתפסה בעיני רוסיה כיעד נוח לפעילות עוינת.
גם חבר הפרלמנט הבריטי מטעם מפלגת הלייבור, גריים דאוני, החבר בוועדת ההגנה, הגדיר את הממצאים מדאיגים. "בסופו של דבר, המטרה האסטרטגית של פוטין היא להפריד באופן יסודי בין הדמוקרטיות לבין עצמן", אמר.
בינתיים, מרסלק עצמו נותר מחוץ להישג ידם של גורמי אכיפת החוק האירופיים. תחקיר בינלאומי רחב של DER SPIEGEL, רשת השידור הציבורית הגרמנית ZDF, העיתון האוסטרי Der Standard, פלטפורמת התחקירים הרוסית The Insider ו-FRONTLINE, שפורסם באוקטובר 2025, הצליח להתחקות אחר חייו במוסקבה באמצעות מסמכי נסיעות, נתוני טלפונים, התכתבויות, תמונות וראיונות עם חוקרים וגורמי ממשל.
לפי התחקיר, מרסלק בן ה־45 השתמש בזהויות שונות, בתחפושות ובאוסף של דרכונים אמיתיים ומזויפים. הוא אף נסע כמה פעמים לחצי האי קרים, ולפי מקורות בשירותי הביטחון במוסקבה הגיע גם לחזית הרוסית-אוקראינית כלוחם.
במרחק לא רב ממטה שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-FSB, במוסקבה, נמצא סניף של בנק Transkapitalbank. משרד האוצר האמריקני תיאר את הבנק כ"לב" של רשת רוסית לעקיפת סנקציות.
כך, מהתמוטטות של חברת פינטק גרמנית ועד להתכתבויות על הפלת קנצלר אירופי, הסיפור של מרסלק מחבר בין עולם ההונאות הפיננסיות, שירותי המודיעין הרוסיים והפוליטיקה האירופית. השאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה רחוק הגיע האיש שנמלט מאוסטריה ב־2020 - ועד כמה עמוקה הייתה מעורבותו במהלכים שטלטלו את המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו