שר ההגנה ווס סטריטינג מזהיר כי עד 2030 עלולות רוסיה ויריבות נוספות לצבור יכולות צבאיות שיאפשרו להן לתקוף את המדינה. על רקע התגברות הלוחמה ההיברידית נגד מדינות נאט"ו, הוא קורא לממשלה להאיץ את ההיערכות הצבאית ולוודא שבריטניה ובעלות בריתה יהיו מוכנות להתמודד עם עימות אפשרי.
במאמר שפרסם בעיתון הבריטי "הטלגרף", כתב סטריטינג כי המשימה המרכזית שלו היא להבטיח שבריטניה תהיה מוכנה להילחם ולנצח במלחמה. "כדי למנוע את התרחיש הגרוע ביותר, עלינו להתכונן אליו", הסביר. לדבריו, השלב הראשון הוא הרחבת היכולות הצבאיות, כך שיריביה של בריטניה יחשבו פעמיים לפני שיחליטו לתקוף אותה.
"אם זה לא יצליח, עלינו להבטיח שבריטניה תהיה מוכנה למלחמה", כתב שר ההגנה. הוא הוסיף כי עד 2030, היקף הכוחות הצבאיים של יריבותיה של בריטניה והיכולת שלהן להפעיל כלכלת מלחמה עלולים להציב אותן בעמדה שממנה יוכלו לתקוף.
"הדבר מותיר לנו קצת יותר מ־1,000 ימים להשלים את המשימה שלנו: להיות מוכנים, יחד עם בעלות בריתנו, להילחם ולנצח", הצהיר סטריטינג.
שלושה ימים בלי סופרמרקט או תשלומים אלקטרוניים
האזהרה מגיעה ימים לאחר שהממשלה הבריטית השיקה קמפיין חדש בשם "Be Ready", שבמסגרתו נקראו משקי הבית להיערך למצבי חירום שעלולים לשבש את שגרת החיים, ובהם מתקפות סייבר, מזג אוויר קיצוני והשבתה של תשתיות חיוניות.
לפי הנחיות הממשלה, מומלץ לאזרחים להחזיק בבית מלאי שיאפשר להם להתקיים במשך שלושה ימים לפחות ללא גישה לסופרמרקטים או למערכות תשלום אלקטרוניות. בין היתר, נכללים בהמלצות מזון שאינו דורש קירור ושאינו מתקלקל במהירות, בקבוקי מים, שמיכות ומכשירי רדיו.
ההנחיות נועדו להתמודד עם האפשרות שאירוע חירום יפגע באספקת החשמל, בתקשורת, בתחבורה או ביכולת לרכוש מוצרים ושירותים. הן אינן מעידות כשלעצמן על צפי למתקפה צבאית מיידית, אלא על ניסיון לחזק את מוכנות האזרחים לשיבושים ממושכים.
הצורך בהיערכות הודגש גם בעקבות תקלה חמורה בתחום אבטחת הסייבר, לאחר ששתי חברות בינה מלאכותית זיהו חולשת אבטחה קריטית בשפת התכנות PHP, שעליה מבוססים אתרים רבים ברחבי העולם.
הכבלים התת-ימיים במוקד
במקביל לאיומים במרחב הדיגיטלי, בריטניה חוששת גם מפגיעה בתשתיות הפיזיות שעליהן נשענת הכלכלה שלה. לפי הדיווח ב"טלגרף", רוסיה משתמשת בספינות דיג כדי לאסוף מידע ולרגל אחר כבלים תת-ימיים חיוניים לבריטניה.
בממשלה אישרו כי מוסקבה משתמשת בגורמים מסחריים כשלוחות לפעילות המאיימת על תשתיות תת-ימיות חיוניות. בעקבות זאת הציגה הממשלה תוכניות להחמרת הענישה נגד מי שיחבלו בכבלים ובמתקנים אסטרטגיים, לרבות עונשי מאסר ממושכים.
כבלים תת-ימיים נושאים חלק ניכר מתעבורת הנתונים הבינלאומית, ולכן פגיעה בהם עלולה לשבש תקשורת, שירותים פיננסיים ותשתיות דיגיטליות. מבחינת בריטניה, האיום אינו מסתכם בפלישה צבאית קונבנציונלית: הוא כולל גם פעולות חשאיות, מתקפות סייבר ופגיעה במערכות אזרחיות שנועדו לערער את יכולת התפקוד של המדינה.
מחלוקת בלונדון: כמה צריך להשקיע בביטחון?
לצד האזהרות הביטחוניות, ההיערכות למלחמה מעוררת מחלוקת פוליטית סביב היקף ההשקעה הנדרש. סטריטינג הזהיר מפני התמקדות יתר באחוזים ובתאריכי יעד להגדלת תקציב הביטחון, שלדבריו מסיטה את תשומת הלב מהמטרה המרכזית: הכנת המדינה לאיום אפשרי.
הוא טען כי הממשלה כבר מובילה את הגידול המתמשך הגדול ביותר בהוצאות הביטחון מאז תום המלחמה הקרה, והביע ביטחון בכך שבריטניה תעמוד ביעדי ההוצאה הביטחונית של נאט"ו.
מנגד, השמרנים טוענים כי הממשלה דוחה את ההחלטות הקשות בנוגע להגדלת התקציב. מנהיגת המפלגה השמרנית, קמי בדנוק, האשימה את הממשלה בדחיית ההשקעה הנדרשת לעתיד הרחוק, במקום להקצות את המשאבים הדרושים כבר בשנים הקרובות.
סטריטינג מצדו הזכיר כי הממשלה הקודמת הותירה, לטענתו, צבא קטן מדי ובעיות בגיוס כוח אדם ובמורל. לדבריו, השמרנים החמיצו את יעדי הגיוס ולא סיפקו את המימון הדרוש למערכת הביטחון.
הדיון מתמקד גם ביעד להגדלת הוצאות הביטחון ל־3% מהתוצר המקומי הגולמי עד 2030. בממשלה העבירו את הדגש ליעדי ההוצאה של נאט"ו לטווח ארוך יותר, הכוללים הוצאה של 3.5% מהתוצר על ביטחון עד 2035. המחלוקת ממחישה את הקושי לשלב בין הצורך להגדיל את ההוצאות הצבאיות לבין דרישות תקציביות בתחומים אזרחיים.
"העולם מסוכן כמו במלחמה הקרה"
האזהרות בבריטניה אינן חדשות. ביולי אשתקד הזהיר הגנרל סר פטריק סנדרס, לשעבר מפקד צבא היבשה הבריטי, כי למדינה נותרו פחות מחמש שנים להתכונן למלחמה אפשרית עם רוסיה של ולדימיר פוטין.
סנדרס קרא לחזק את ההגנה האווירית, להשקיע במקלטים ולשפר את יכולת ההתאוששות של המדינה מפגיעות בתשתיות ובאוכלוסייה האזרחית. "העולם הפך למסוכן כפי שהיה במלחמה הקרה, ואולי אף יותר", אמר. לדבריו, בריטניה צריכה לא רק להיערך למניעת מתקפות, אלא גם לוודא שתוכל להתאושש מהן ולהגן על אזרחיה במקרה של פגיעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו