מלנשון: "הסבא" האנטי-ישראלי שכובש את צעירי צרפת | פרופיל

ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני "צרפת הבלתי כנועה" (LFI) ומועמדה לנשיאות, צעד בשבת שעברה בהפגנה בפריז. כשחנויות ומבני ציבור הוצתו ברחבי צרפת, הוא התייצב לצד המפגינים והאשים את התקשורת: "בזמן שערוצי החדשות מציפים בתמונות אלימות מעשרות ערים, הכול מתנהל בשקט, ועשרות אלפי אנשים מפגינים בשקט".

בממשלה מאשימים את מלנשון ואת מפלגתו בליבוי האלימות. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו תוקף את LFI כבר מאמצע ספטמבר, עם תחילת מחאת התלמידים, ובשבת, אחרי שמלנשון האשים את המשטרה במהומות, כתב לו ברשת X: "אי אפשר לקרוא להפסיק את האלימות ובמקביל לספק תירוצים למי שמבצעים אותה. זו האחריות הפוליטית שלך".

ביום ראשון הבטיח הנשיא מקרון כי השלטונות לא יתפשרו עם "מתסיסים מקבוצות שוליים של השמאל הקיצוני", ואתמול (שלישי) האשים לקורנו בפרלמנט קבוצות רדיקליות מהשמאל הקיצוני ב"תוכנית להתקוממות" שהובילה למהומות. השבוע נעצר אדם שנחשד בקשר לשמאל הקיצוני בהצתת בניין העירייה ההיסטורי בלימוז', ויו"ר הסנאט, ז'ראר לארשה, אמר כי אפשר להעלות את השאלה אם להוציא את LFI אל מחוץ לחוק.

מלנשון דחה את ההאשמות. "בחצות, כל מה שלקורנו מוצא לומר הוא: זו אשמת LFI", כתב ברשת X, וקרא לרגיעה: "למי שחולק את המאבק שלנו אין מה לחפש בביזה ובהרס". הסמל של תמיכת LFI במחאה הוא ראש עיריית סן דני, באלי בגאיוקו, שאמר בסוף ספטמבר מול תיכון חסום כי "האלימות, בשלב מסוים, יכולה להיות לגיטימית", וסירב לחזור בו גם אחרי שמפקד משטרת פריז הגיש נגדו תלונה.

עשרות שנים בפוליטיקה

מלנשון הוא פוליטיקאי ותיק: חצי מאה הוא פעיל בזירה הציבורית, מאז הצטרף למפלגה הסוציאליסטית ב-1976. הוא כיהן כסנאטור, כשר, כחבר הפרלמנט האירופי וכחבר האספה הלאומית, ונודע תמיד כנואם מצוין ודמגוג "מוכשר". דווקא כעת, בעשור השמיני לחייו, הוא חווה עדנה פוליטית: לפי סקר שפורסם אתמול, הוא צפוי לעלות לסיבוב השני בבחירות לנשיאות כמעט בכל התרחישים.

מלנשון נולד ב-1951 בטנג'יר שבמרוקו, וב-1962, אחרי שהוריו התגרשו, עזב עם אמו לצרפת. הוא למד ספרות ופילוסופיה בבזנסון, ובשנים 1972-1976 עמד בראש סניף העיר של ארגון קומוניסטי-טרוצקיסטי.

ב-2005, בניגוד לעמדה הרשמית של המפלגה הסוציאליסטית, היה מהבולטים במתנגדים לחוקה המשותפת שהוצעה לאיחוד האירופי, שאכן נדחתה לבסוף. בשלהי 2008 עזב את המפלגה והקים את "מפלגת השמאל", וב-2016 ייסד את LFI, תנועה שבנויה סביבו ושאותה הוא מוביל עד היום.

הצלחתו נבנתה בהדרגה. בבחירות לנשיאות ב-2012 זכה ב-11.1% מהקולות, וב-2017, בראש LFI, ב-19.6%, ובשתי הפעמים סיים רביעי. ב-2022 הצביעו עבורו 7.7 מיליון צרפתים, 21.95% מהקולות, והוא הגיע למקום השלישי, כ-420 אלף קולות בלבד מהמקום השני, שהיה מעלה אותו לסיבוב השני מול הנשיא מקרון.

מלנשון פופולרי במיוחד בקרב צעירים ובפרברים, שבהם חיות קהילות גדולות של מהגרים ובני מהגרים. לפי סקר של מכון Ifop, בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות ב-2022 הצביעו עבורו 69% מהמצביעים המוסלמים.

מלנשון מחזיק בעמדות קצה בתחום הכלכלי, שנעשות כעת פופולריות מתמיד, דווקא כשצרפת עומדת בפני משבר חוב חסר תקדים. החוב הציבורי הגיע ביוני לשיא של כמעט 3.6 טריליון אירו, 119% מהתוצר, ובשנה שעברה הורידו סוכנויות הדירוג את דירוג האשראי של המדינה.

המצע שלו מבוסס על מעורבות עמוקה של המדינה בכלכלה, מיסוי כבד על עשירים והשקעה ציבורית מסיבית, וכולל גם קיצור הדרגתי של שבוע העבודה ל-32 שעות והורדת גיל הפרישה ל-60. מתנגדיו טוענים כי מדיניותו תבריח משקיעים ותוביל לקריסה כלכלית, ונשיא ארגון המעסיקים הגדול בצרפת, פטריק מרטן, אמר החודש כי יעזוב את המדינה אם מלנשון ייבחר.

גם במדיניות החוץ עמדותיו אנטי-מערביות. מלנשון קורא שנים להוציא את צרפת מנאט"ו. כשרוסיה השתלטה על חצי האי קרים ב-2014, אמר כי "נמלי קרים חיוניים לביטחון רוסיה", וכתב שהוא מגנה את "ניסיון הכיתור של רוסיה בידי נאט"ו", כלומר את הצטרפותן של מדינות מזרח אירופה לברית, שלדבריו הוא שגרם לכך.

מלנשון ידוע כאנטי-ישראלי קיצוני, וזה ניכר כבר ביום הטבח: בהודעה שפרסמה סיעת LFI בפרלמנט ב-7 באוקטובר 2023 תוארה מתקפת חמאס כ"מתקפה מזוינת של כוחות פלסטיניים בהובלת חמאס", שהתרחשה "בהקשר של החרפת מדיניות הכיבוש הישראלית". המפלגה ומנהיגה נמנעו מלהגדיר את חמאס כארגון טרור.

יומיים אחר כך תקף מלנשון ברשת X את ארגון הגג של יהודי צרפת (CRIF). לטענתו, הארגון מחייב את כולם להתיישר לפי עמדת "ממשלת הימין הקיצוני בישראל". נשיא הארגון, יונתן ארפי, השיב למחרת שמלנשון הוא "אויב הרפובליקה".

זו לא הייתה הפעם הראשונה שמלנשון תקף את הארגון. באוגוסט 2014, פחות מחודש אחרי שתשעה בתי כנסת הותקפו בצרפת במהלך גל הפגנות אלימות נגד מבצע "צוק איתן", שיבח מלנשון את המפגינים בנאום בגרנובל. "נמאס לנו מ-CRIF", צעק. "צרפת היא ההפך מקהילות תוקפניות שמטיפות לשאר המדינה". על התקיפות בבתי הכנסת לא אמר מילה.

בפברואר השנה, בעצרת בליון, התלוצץ מלנשון על ההגייה של השם "אפשטיין", ומדבריו עלה ניחוח של אנטישמיות. שר הפנים לורן נונייז כינה את אמירותיו "מתועבות". מלנשון הכחיש שהתכוון לאנטישמיות, וטען שדבריו נאמרו באירוניה.

ביוני השנה, בעצרת תמיכה בפעיל השמאל הקיצוני אנאס קזיב, שהואשם בהצדקת טרור ובתמיכה בטבח 7 באוקטובר, אמר מלנשון שאפשר להטיל ספק באופי הטרור של הטבח, "בהנחה שהמעשים הללו הם אכן טרור".

גם אנשי מפלגתו מעוררים סערות חוזרות ונשנות. הבולטת שבהם היא חברת הפרלמנט האירופי רימה חסן, פלסטינית-צרפתייה שמוכרת היטב בישראל. השבוע עמדה לדין בפריז באשמת הצדקת טרור, אחרי שציטטה ברשת X את אחד ממבצעי הטבח בנמל התעופה לוד ב-1972.

היהודים מפחדים

מלנשון מעולם לא הורשע בבית משפט באנטישמיות וטוען שהוא אינו אנטישמי, אבל בקהילה היהודית רווחת ההערכה שהוא מסוכן ליהודי צרפת. בסקר שנערך ב-2024 אמרו 57% מיהודי צרפת שישקלו לעזוב את המדינה אם מועמד LFI ייבחר לנשיאות.

אם זה יקרה, התוכנית של LFI היא להטיל סנקציות על ממשלת נתניהו, להטיל אמברגו נשק מוחלט על ישראל ולפעול באופן תקיף לביטול הסכם ההתאגדות והסחר בין האיחוד האירופי לישראל. מאחר שלנשיא צרפת סמכויות נרחבות בכל הקשור למדיניות החוץ של המדינה, אין ספק שבחירתו של מלנשון תסכן את היחסים בין המדינות, שממילא נמצאים בשפל, אם לא תחריב אותם כליל.

הסיכוי של מלנשון להגיע לסיבוב השני גבוה, ושם הוא צפוי להתמודד מול מרין לה פן. אולם, גם אם יגבור על מועמדי המרכז ויעפיל לסיבוב השני, סיכוייו לנצח קלושים: רוב מצביעי הימין לא מוכנים לקבל אותו, וגם אנשי מרכז ימין ושמאל סולדים ממנו. בסקר האחרון לסיבוב השני קיבל מלנשון 31% בלבד, מול 69% ללה פן.

הסיבוב הראשון ייערך ב-18 באפריל, והשני ב-2 במאי. כרגע מלנשון מקדים בפער קטן את מועמד המרכז, ראש הממשלה לשעבר אדואר פיליפ, ואת מועמד השמאל המתון, רפאל גלוקסמן. מנגד, סביר להניח שבמרכז יפרשו חלק מהמועמדים, כדי להגדיל את הסיכוי שאחד מהם יגיע לסיבוב השני.

אולם, גם אם ייבחר, הפופוליזם של מלנשון צפוי להיכשל במבחן המציאות. התוכנית שלו כוללת "רפובליקה שישית", כלומר חוקה חדשה שתחליף את החוקה הנוכחית מ-1958, העלאת שכר המינימום ל-1,600 אירו נטו והגבלת הכלים שבידי המשטרה לפיזור הפרות סדר. הוא צריך רוב בפרלמנט לכל אחד מהחוקים שהוא רוצה להעביר, וכרגע, לאור חלוקת הגושים בפרלמנט, הוא רחוק מלהבטיח רוב שכזה.

מלנשון, שתמך במחאה מתחילתה ורק אחרי המהומות ניסה להתרחק מהאלימות, הוכיח שאפשר לגייס את הפרברים והמהגרים לקלפי ולהפוך אותם למעורבים פוליטית. הוא גם הוכיח שיש קהל שינהר אחרי מנהיג שהופך את האנטי-ישראליות למרכיב מרכזי במצע שלו. בצרפת של היום נראה שזה עדיין לא מספיק כדי לנצח, אבל אין ערובה שהדברים יישארו כך גם בשנים הבאות.