טורקיה רשמה הישג היום (שלישי), כאשר הפרלמנט של לוב השולט במזרח המדינה אישר פה אחד את מזכר ההבנות עם אנקרה לתיחום האזורים הכלכליים הבלעדיים (EEZ) של שתי המדינות, שבמסגרתו טוענת טורקיה לשטחים נרחבים במזרח הים התיכון, שעשויים להיות עשירים בגז. המזכר נחתם ב-2019 בין טורקיה לממשלה בטריפולי, והפרלמנט, שנתמך בידי המצביא ח'ליפה חפתר, דחה אותו בזמנו בטענה שהוא פוגע בריבונות המדינה.
המזכר יוצר גבול ימי משותף לטורקיה וללוב, ובפועל מחלק ביניהן חלק נרחב ממזרח הים התיכון, כך שהן יכולות לתבוע זכויות על משאבי קרקעית הים. הקו נמתח מהחוף הדרומי-מערבי של טורקיה ועד חופי מזרח לוב, ולטענת יוון הוא מתעלם מהאיים היווניים שנמצאים בין שני החופים, ובהם כרתים ורודוס.
יוון, מצרים וקפריסין מתנגדות לו בטענה כי הוא פוגע בתביעות שלהן בים. ב-2020 חתמו אתונה וקהיר על הסכם משלהן לתיחום אזור כלכלי בלעדי, שחופף למזכר הטורקי-לובי, וטורקיה מתנגדת לו. בשנה שעברה אישרה יוון לקונסורציום בהובלת ענקית האנרגיה האמריקנית שברון לחפש נפט וגז מדרום לכרתים, ובאנקרה גינו את המהלך כ"בלתי חוקי".
"הגיאוגרפיה ודיני הים הבינלאומיים לא משתנים בהחלטות פרלמנטריות חד-צדדיות", הגיב משרד החוץ היווני. לטענת אתונה, לטורקיה וללוב אין חופים זה מול זה או סמוכים זה לזה, והמזכר מתעלם מהאיים היווניים ומהזכויות שלהם בים. ביוון קראו ללוב "להימנע מכל צעד שסותר את החוק הבינלאומי", והבהירו כי ינקטו כל צעד הולם כדי להגן על זכויותיהם הריבוניות.
גם באיחוד האירופי דחו את המהלך. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, ונשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה, הביעו בהודעה משותפת "צער עמוק" על אישור המזכר, וקבעו כי הוא "פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות, סותר את דיני הים, והוא בטל ומבוטל". השניים גם הדגישו את הסולידריות של האיחוד עם יוון וקפריסין.
בטורקיה חגגו את ההחלטה. משרד החוץ באנקרה טען כי המזכר מבוסס על החוק הבינלאומי ועל עקרון ההוגנות, והבטיח כי טורקיה "תמשיך לפעול עם כל שותפותיה למען הביטחון, היציבות והשלום באגן הים התיכון". גם סדאם חפתר, סגנו של ח'ליפה חפתר, בירך על המהלך, וכינה את המזכר "כלי שיכול לסייע בהגנה על הזכויות והאינטרסים הכלכליים של לוב בים התיכון".
דובר הנשיאות הטורקית, בורהאנטין דוראן, בירך אף הוא על ההחלטה, וכתב ברשת X כי טורקיה "תמשיך להגן על זכויותיה ועל האינטרסים הלגיטימיים שלה במולדת הכחולה", תוך פיתוח היחסים עם "לוב הידידה והאחות". דוראן התייחס לדוקטרינת "המולדת הכחולה", שעומדת בבסיס הפעילות הימית של טורקיה ורואה במזרח הים התיכון אזור השפעה בלעדי שלה.
לוב מפוצלת כבר יותר מעשור בין ממשל במערב לממשל יריב במזרח, ובשנים 2019 ו-2020 הייתה התמיכה הטורקית מכרעת בהדיפת המתקפה של כוחות חפתר על טריפולי. מאז השתפרו היחסים בין אנקרה לחפתר בהדרגה. בכירים טורקים מבקרים בקביעות בבנגזי, בירתו בפועל של חפתר, וטורקיה משקיעה שם רבות בבנייה ובתחומים נוספים.
אנס אל-גומאטי, ראש מכון המחקר הלובי "צאדק", אמר לרויטרס כי אישור המזכר הוא "תפנית מוחלטת", ש"חושפת את עומק היחסים בין אנקרה לבנגזי כיום". לדבריו, את ההצבעה הקלה הדחתו מוקדם יותר החודש של יו"ר הפרלמנט הוותיק, עקילה סאלח, שנחשב בעל ברית של מצרים. סאלח היה מהמתנגדים החריפים למזכר.