במשרד החוץ אישרו היום (שבת) לראשונה כי המשרד מטפל במעצרם של ישראלים בטורקיה, בחשד למעורבות ברשת הונאה בינלאומית. "התקבלו דיווחים על מעצרם של אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית, ככל הנראה כחלק מגל מעצרים רחב יותר", נמסר מהמשרד. "משרד החוץ מטפל באירוע ופועל לוודא כי זכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות".
>>9 ישראלים נעצרו במבצע לחשיפה רשת הונאה בינלאומית<<
לפי דיווחים בטורקיה, תשעה ישראלים נמנים עם העצורים. מספר העצורים במבצע, שעליו הודיעה אתמול (שישי) התביעה הכללית באיסטנבול, עלה היום ל-201 מתוך 248 חשודים, ו-45 מהם אזרחים זרים מ-20 מדינות: ישראל, פקיסטן, אזרבייג'ן, סוריה, ירדן, אוקראינה, תאילנד, אינדונזיה, מרוקו, קזחסטן, הפיליפינים, איראן, סין, לבנון, הרשות הפלסטינית, מקסיקו, מצרים, מוזמביק, ארגנטינה ובנגלדש.
"ברוני הונאה ישראלים"
התביעה טוענת כי הרשת נוהלה בידי אזרחים ישראלים, שאותם כינתה "ברוני הונאה ישראלים" וכי היא הוציאה מקורבנותיה ברחבי העולם יותר משלושה מיליארד דולר בתוך שנתיים. המבצע נערך בהובלת משרד הפנים הטורקי וארגון הביון הלאומי (MİT) והאינטרפול, ובמסגרתו פשטו על 286 כתובות בטורקיה. לפי הודעת התביעה נתפסו נכסים בשווי מיליארד וחצי לירות טורקיות, 80 כלי רכב ו-12 נכסי מקרקעין, והוקפאו חשבונות בנק, חשבונות חברות ונכסי קריפטו.
לפי ההודעה, הרשת פעלה בטורקיה באמצעות חברות שנרשמו כמוקדים טלפוניים, חברות ייעוץ ומשרדי תיירות, ופרסמה ברשתות החברתיות, במנועי חיפוש ובאתרי אינטרנט מודעות שהבטיחו רווח גבוה ומהיר ממסחר במטבע חוץ ובקריפטו. מי שהשאיר את פרטיו הועבר לנציג שדיבר בשפתו, ושכנע אותו להפקיד תחילה סכום קטן ולאחר מכן סכומים גדולים יותר.
לקורבנות הוצגו מסכי מסחר מזויפים שהראו רווחים, וכשביקשו למשוך את כספם נאמר להם שחשבונם הוקפא ושעליהם להעביר כסף נוסף או לשלם מס. לאחר מכן נותק איתם הקשר. הכסף מעולם לא הושקע, אלא הועבר לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו בחו"ל.
התביעה תיארה ארגון שעבד בחשאיות מוקפדת. העובדים גויסו למשרות בתארים "conversion agent" ו"retention agent", עברו הכשרה של שבוע, קיבלו שם קוד והתבקשו להמציא לעצמם ביוגרפיה, כולל תארים מאוניברסיטאות יוקרה כמו אוקספורד, כדי להרשים את הקורבנות. לפני שהתחילו לעבוד הם נבדקו בפוליגרף כדי לוודא שאינם קשורים לגורמי אכיפה, ומי שנכשל לא התקבל.
"נאסר עליהם לדבר עברית"
העובדים חולקו לקבוצות לפי שפת הקורבנות והועסקו במשמרות, בהתאם לאזורי הזמן של מדינות היעד. "נאסר עליהם להכניס טלפונים למשרדים, ונאסר לדבר עברית בתוך המשרד", נכתב בהודעת התביעה.
טענה מרכזית בהודעה נוגעת לבחירת הקורבנות. לפי התביעה, המפעילים אסרו על עובדיהם לפגוע בישראלים ובאמריקנים, והקורבנות נבחרו במלזיה, באיחוד האמירויות, ברוסיה, בסינגפור, בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה, באירלנד, בסין, בשווייץ, בבלגיה, בשוודיה ובדרום קוריאה. את זה קושרת התביעה לחוק משנת 2017 שאסר פעילות מסוג זה בישראל: לטענתה, מכיוון שהאיסור חל רק בגבולות המדינה, העבירו המפעילים את מרכז הפעילות למדינות אחרות ובהן טורקיה.
עם זאת, המידע כולו מגיע מהרשויות הטורקיות, ואין לו אישור עצמאי. הודעת התביעה לא מסרה פרטים על זהותם של "ברוני ההונאה" שלטענתה עמדו בראש הרשת, ולא ציינה אם הם נמנים כלל עם העצורים. גם הדרך שבה הגיעה התביעה לסכום של יותר משלושה מיליארד דולר לא פורטה, ולפי הודעתה עצמה הכסף מוחזק בחשבונות ובארנקים מחוץ לטורקיה.
ההודעה על המבצע מגיעה על רקע מתיחות גבוהה בין ירושלים לאנקרה. היום צייץ נשיא טורקיה, רג׳פ טאיפ ארדואן, כי הוא יודע אילו גורמים מוטרדים מתהליך ״טורקיה ללא טרור״ מול המחתרת הכורדית, ובראשם, כלשונו, ״רשת הטבח הציונית״. הוא הוסיף כי לא ייתן להם את ההזדמנות שהם מקווים לה, וכי ״נחתוך אחד אחד את הצינורות של אויבי האומה והמולדת הניזונים מתעשיית הטרור״. ארדואן לא התייחס לפרשת ההונאה במפורש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו