יותר מ-8 מיליון בוחרים שבדים ילכו מחר (ראשון) אל הקלפיות, ובכך תיחתם מערכת בחירות שנפתחה ביתרון גדול לשמאל, אך בשבועות האחרונים מצמצמת קואליציית הימין את הפער במהירות. בסקר של רשת ״אקוט״ שפורסם אתמול (שישי) מוביל גוש המרכז-שמאל בהובלת מגדלנה אנדרסון עם 50.8%, מול 47.6% לגושו של ראש הממשלה המכהן אולף קריסטרסון, ממפלגת המתונים. 3.2% בלבד מפרידים בין השניים, לעומת כ-10% לפני שבועות ספורים.
״אלו בחירות משמעותיות. או שהמדינה תמשיך עם המדיניות של עכשיו, או שיהיה שינוי״, אומר דניאל שץ, פובליציסט יהודי-שבדי, על מה שעומד על הפרק. לדבריו, גם הסוציאל-דמוקרטים, המפלגה הגדולה במדינה ועוגן גוש השמאל, הבינו שהציבור מבקש שלטון חוק חזק יותר והקשחת מדיניות ההגירה, והזיזו את עצמם ימינה בשני הנושאים.
אלא ששץ מזהיר כי הבעיה האמיתית של גוש שמאל שינצח לא תהיה עם הסוציאל-דמוקרטים, אלא עם השותפות הקטנות בקואליציה, מפלגת הירוקים ומפלגת השמאל, שעלולות למשוך את המדיניות שמאלה הרבה מעבר למה שהציבור הצביע עבורו. ״הם רוצים למשל שהמדינה תיקח עוד הגירה״, הוא אומר.
הנושאים שמכריעים בפועל את הבחירות הם יוקר המחיה, ההגירה והאינטגרציה, וחוק וסדר. בתחום האחרון מציגה ממשלת הימין הישגים בצמצום פשיעת הכנופיות, לצד מדיניות הגירה מחמירה במיוחד שכוללת, בין היתר, תמריצים כספיים למהגרים שיעזבו את המדינה ודרישה מעובדי ציבור לדווח על שוהים בלתי חוקיים. מנגד, האופוזיציה מנסה למקד את תשומת הלב במערכת הבריאות, שסובלת לטענתה מהשלכות מדיניות ההגירה הנוקשה.
אחד הנושאים המעניינים במערכת הבחירות הזו הוא שהיחס לישראל אינו נחלק בבירור בין ימין לשמאל. הוא חוצה את שני הגושים ומפצל אותם מבפנים.
אלה הבחירות הראשונות בשבדיה מאז שהצטרפה לנאט״ו ב-2024, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ולאחר שוויתרה על הניטרליות שאפיינה אותה במשך עשורים. על רקע זה אומר שץ כי ״במדיניות חוץ השמאל והירוקים רוצים ששבדיה תצא מנאט״ו. הם מאוד ביקורתיים כלפי ארה״ב, והם מאוד ביקורתיים כלפי ישראל״. הוא מזהיר כי אם השמאל יעלה לשלטון, ״זה יכול לקרות כמו בספרד, שדוחפים את הממשלה לפעילות קיצונית יותר נגד ישראל״.
מנגד, גוש הימין, ובמיוחד הנוצרים-דמוקרטים והליברלים, נחשב באופן מסורתי פרו-ישראלי. אבל גם כאן התמונה מורכבת: לפי שץ, מפלגת המתונים, שבראשה עומד קריסטרסון עצמו, בלמה בעבר יוזמות של שותפותיה לקואליציה לקדם צעדים פרו-ישראליים בולטים יותר, כמו הכרה רשמית או העברת השגרירות לירושלים, ״כי לא רצו ללכת נגד התפיסה האירופית״.
זה מסביר, לדברי שץ, את התפנית שעשתה הממשלה בשבוע האחרון ממש: ביום שלישי הצטרפה שבדיה ל-11 מדינות נוספות, ובהן בריטניה, צרפת וקנדה, בהצהרה משותפת על כוונה להגביל סחר עם ההתיישבות ביהודה ושומרון. ״התמיכה בסנקציות לדעתי קשורה לקמפיין״, מעריך שץ, ״אבל סנקציות על מתנחלים לא סותרות את תפיסת העולם של שבדיה. הם גם תמכו בסנקציות על בן גביר. הם יודעים שגם הפרו-ישראלים לא יבקרו את זה״.
אחד הנושאים החריפים ביותר שהעלה שץ בריאיון נוגע דווקא לא לימין הקיצוני, אלא למפלגת השמאל, בעלת עבר קומוניסטי, שהסתבכה במהלך הקמפיין בשורת פרשות אנטישמיות ודווקא מתחזקת בסקרים האחרונים. מנהיגת המפלגה, נושי דדגוסטר, הגדירה את בחירות 2024 לפרלמנט האירופי ״בחירות על פלסטין״. המהגרים מהווים בין 20% ל-25% מאוכלוסיית שבדיה, והמפלגה פועלת באגרסיביות באזורים בעלי ריכוז מהגרים גבוה ומנהלת בהם קמפיינים בשפה הערבית.
שץ מציין שהעוינות של המפלגה לישראל אינה חדשה, אבל שמערכת הבחירות הנוכחית חשפה ״התבטאויות אנטישמיות בוטות מצד מועמדים של המפלגה, לצד גילויי תמיכה בארגוני טרור כמו חמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, דבר שאילץ את המפלגה להסיר יותר מ-30 מועמדים מרשימותיה״.
יו״ר מפלגת המרכז, אליזבת תאנד רינגקוויסט, הבהירה השבוע כי תעדיף בחירות חוזרות על פני ממשלה שמפלגת השמאל חברה בה. מנגד, מפלגת השמאל הודיעה כי תתמוך רק בממשלה שבה תקבל תיקי שרים בעצמה.
גם בגוש השני יושבת שותפה שנתפסת כבעייתית בעיני בוחרי המרכז, ובשניהם היא עלולה לחסום את הדרך לשלטון.
בימין זו מפלגת הדמוקרטים השבדים, שהוחרמה במשך עשורים בשל שורשיה הניאו-נאציים ובבחירות 2022 הפכה למפלגה השנייה בגודלה בשבדיה. בשנים האחרונות היא עברה תהליך שינוי, וביוני 2025 פרסמה ביוזמתה דוח שקבע כי מייסדיה היו קשורים לארגונים ניאו-נאציים. יו״ר המפלגה ג׳ימי אוקסון התנצל אז בפני הקהילה היהודית והודה כי ״ליהודים הייתה סיבה לפחד מאיתנו״. באותה שנה החליט שר החוץ גדעון סער לקיים עמה קשרים רשמיים, אחרי עשרות שנים של חרם ישראלי.
מאז 2022 המפלגה תומכת בממשלת קריסטרסון מבחוץ, בלי שאיש מחבריה מכהן כשר, וכעת היא דורשת להיכנס לממשלה ולקבל תפקידי שרים. קריסטרסון הבטיח לה זאת אם יישאר בשלטון, ולכן ההצבעה מחר היא גם הכרעה בשאלה אם המפלגה תשלים את דרכה מן השוליים אל שולחן הממשלה.
אחד הסיפורים הבולטים של הקמפיין הוא דווקא מפלגת הליברלים, שותפה קטנה בקואליציית הימין, שעד לפני שבועות ספורים דשדשה מתחת לאחוז החסימה של 4% ואיימה למחוק את כל הרוב של הגוש. מנהיגת המפלגה, סימונה מוהמסון, שבדית ממוצא פלסטיני ולבנוני, הגיעה לעימות ראשי המפלגות ב-17 באוגוסט כשהיא עונדת שרשרת עם מגן דוד. ״אני עונדת את מגן הדוד למען הילדים שאינם מעזים לעשות זאת בשבדיה של היום״, אמרה. המהלך זכה לחשיפה תקשורתית עצומה, וככל הנראה סייע לה לזנק בסקרים מ-1.9% לכ-5%.
בעימות ראשי המפלגות ברשת TV4 ביום חמישי הגיעה מוהמסון עם דף מודפס ועליו רשימת פוליטיקאים משמאל שהתבטאו באנטישמיות ותמכו בטרור, והקריאה את שמותיהם בשידור חי. גוש הימין כולו מגבה כעת את המאמץ שלה לעבור את אחוז החסימה, והתוצאה היא מצביעים שעוברים ממפלגות הימין האחרות להצביע עבורה אסטרטגית.
שץ עצמו נמנע מלנקוב בתחזית חד-משמעית. ״השמאל היה מוביל ברוב סקרי דעת הקהל, אבל זה הצטמצם, כך שאין את הביטחון שהשמאל ינצח״, הוא אומר, ומצייר תרחיש שבו גם ניצחון בקולות לא בהכרח יתורגם לממשלה יציבה: ייתכן שתידרש ממשלת מיעוט שתצטרך לעבור אישור פרלמנטרי מורכב, ייתכנו בחירות חוזרות, ואף לא נשללת האפשרות התיאורטית, שמעולם לא התממשה בהיסטוריה השבדית המודרנית, שמפלגות מרכז מהשמאל ומהימין ישבו יחד בממשלה אחת.
מה שברור הוא שהבוחר השבדי, הידוע כמי שמכריע ברגע האחרון ומגיע לקלפי בשיעורים גבוהים במיוחד, יקבע מחר לא רק את זהות ראש הממשלה הבא, אלא גם, בעקיפין, את מקומן של ישראל וסוגיית האנטישמיות בשיח הפוליטי השבדי בשנים הקרובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו