הצוללות הרוסיות שניסו לחבל בתשתית האסטרטגית - והסיכול של נאט"ו: "הרסני"

בעלות ברית בנאט"ו סיכלו באביב האחרון תרגיל רוסי במים הארקטיים, שבמסגרתו התאמנו צוללות רוסיות בהפעלת טכנולוגיה שנועדה לפגוע בכבלי תקשורת תת-ימיים מבלי להותיר עקבות, כך מסרו שני גורמים מערביים בכתבה שפורסמה היום (חמישי) בסוכנות הידיעות רויטרס.

הפעילות התבצעה במים עמוקים סמוך לארכיפלג סבאלברד המרוחק, ונוהלה על ידי מנהלת הלוחמה התת-ימית של רוסיה, GUGI. לפי הגורמים, כלי שיט תת-ימיים רוסיים ביצעו הדמיה של הפעלת הטכנולוגיה, שתוארה כ"מתוחכמת" ו"הרסנית".

צבאות ארה"ב, בריטניה ונורבגיה פעלו יחדיו כדי להתחקות אחר כלי השיט הרוסים ולהתעמת עמם. לדברי הגורמים, כלי השיט הרוסיים נמנעו מלהשלים את התרגיל ובסופו של דבר עזבו את האזור.

בריטניה ונורבגיה חשפו כבר באפריל כי איתרו פעילות רוסית חשאית במים הארקטיים. עם זאת, קיומה של הטכנולוגיה החדשה, מיקום הפעילות והמעורבות האמריקנית לא פורסמו עד כה.

העימות בים התרחש על רקע חשש בקרב גורמי מודיעין מערביים כי הקרמלין מגביר את פעילות החבלה באירופה ומתכונן לעימות אפשרי עם נאט"ו.

שלושה גורמים אמריקניים מסרו כי חלק מאנשי המודיעין בארצות הברית מודאגים יותר ויותר מאפשרות שרוסיה תבחן את סעיף 5 באמנת נאט"ו - סעיף ההגנה ההדדית בין חברות הברית. לדברי הגורמים המערביים, פגיעה בכבלים תת-ימיים עשויה להיות חלק ממאמץ כזה.

כבלי תקשורת תת-ימיים, שעוביים אינו עולה על זה של צינור גינה, מונחים על קרקעית הים או קבורים מעט מתחתיה. הם חיוניים לחיבור האינטרנט העולמי ולביצוע עסקאות פיננסיות. חשיבותם הכלכלית והאסטרטגית הפכה אותם בעבר למוקד אסטרטגי, למשל בשתי מלחמות העולם, אז שימשו להעברת פקודות צבאיות.

שני כבלי סיבים אופטיים באורך של כ־1,400 ק"מ מחברים בין סבאלברד ליבשת נורבגיה. הכבלים נמצאים בעומק של עד 2,700 מטר מתחת לפני הים ומעבירים כמויות גדולות של נתוני לוויין המורדים בתחנת הקרקע SvalSat, הגדולה בעולם ומהווה חלק מרשת Near Space Network של נאס"א.

במקביל לעימותים הימיים, גורמים בריטים ונורבגים נסעו למוסקבה להציג את ממצאיהם, כדי להבהיר לרוסיה כי הם מודעים לטכנולוגיה החדשה. לפי שני הגורמים המערביים, המטרה הייתה לגרום לרוסיה להסס מלהשתמש בה. הגורמים הדגישו כי רוסיה לא פגעה בכבלים במסגרת התרגיל. לדבריהם, הפעילות התמקדה בהדמיית הפעלת הטכנולוגיה במקרה של עימות עם נאט"ו. הם לא מסרו פרטים על אופן פעולתה.

נורבגיה מסרה כי הפעילות המשותפת נועדה להעביר לרוסיה מסר ברור. "באמצעות המבצע המשותף שלנו, שלחנו מסר ברור לרוסיה שהיא אינה יכולה לפעול בחשאי", אמר שר ההגנה הנורבגי טורה סנדוויק. לדבריו, "הבהרנו באופן חד-משמעי לרשויות ברוסיה שכל ניסיון לפגוע בתשתיות הקריטיות שלנו יזוהה וייענה בהשלכות". הוא הוסיף כי "האינטרס של אף אחד אינו להסלים את המתיחות בצפון הרחוק".

משרד ההגנה הבריטי הפנה את רויטרס להודעות שפורסמו ב־9 באפריל, ובהן הכרה בפעילות חשאית שניסתה רוסיה לבצע במים שבשליטת נורבגיה ובריטניה ובקרבתם. הפעילות יוחסה ל-GUGI, מנהלת המחקר התת-ימי העמוק של רוסיה. ארצות הברית ובריטניה הטילו סנקציות על הגוף החשאי. לדברי אחד הגורמים המערביים, כל הסלמה בין רוסיה לנאט"ו עשויה להמחיש במהירות את החשיבות האסטרטגית של אזור ימי קפוא שבין הקצה הדרומי של סבאלברד ליבשת נורבגיה, המכונה "פער הדובים".

כדי להגיע לאוקיינוס האטלנטי, צוללות גרעיניות רוסיות המוצבות בחצי האי קולה נדרשות לחצות את אזור הים שרוחבו כ־400 מייל, לפני שימשיכו מעבר לאי הגעשי המרוחק יאן מאיין של נורבגיה.

בריטניה מסרה השבוע כי באוגוסט הציבה כוחות באי יאן מאיין לצד כוחות מנורבגיה ומארצות הברית, במסגרת תרגיל שנועד להדגים את יכולתה של נאט"ו לפעול במשותף באזור הארקטי.

נורבגיה מתכננת להשלים עד 2028 כבל סיבים אופטיים חדש שיחבר בין סבאלברד ויאן מאיין ליבשת.

בעלות הברית בנאט"ו הגבירו את ההתמקדות באבטחת תשתיות תת-ימיות מאז השמדת שלושה מתוך ארבעת צינורות הגז התת-ימיים של נורד סטרים, שהעבירו גז רוסי לגרמניה, בשנת 2022. תובע גרמני הגיש כתב אישום נגד אזרח אוקראיני שהיה באותה עת קצין בכוחות מיוחדים. אוקראינה מכחישה כל מעורבות בחבלה.

מאז 2023 נרשמה גם עלייה במספר כלי השיט המפליגים באיטיות מעל תשתיות תת-ימיות רגישות או בסמוך להן, בהן צינורות, כבלי חשמל וכבלי תקשורת. פעילות זו, המכונה "שיט סחף", משמשת למיפוי מיקומן של התשתיות.

לפי נתוני חברת Windward לניתוח סיכונים ימיים, בשנה שעברה עלה מספר כלי השיט שביצעו פעילות כזו בים הצפוני ב-52%, ל-13,079, לעומת השנה שקדמה לה. באזור ים סין הדרומי עלתה הפעילות ב-88%, ל-18,401 כלי שיט.

מיפוי תשתיות במים בינלאומיים אינו בלתי חוקי, אך מומחי ביטחון רואים בהיקף הפעילות סימן אפשרי להכנות לחבלה.

הפעילות והחשדות להתערבות בכבלים הובילו ליוזמות חדשות, ובהן מערכת המעקב Baltic Sentry של נאט"ו ומערכת Nordic Warden בהובלת בריטניה, שנועדו להגביר את הסיורים סביב תשתיות קריטיות. בים הבלטי, אחד האזורים שבהם מתמקד המעקב, ירדה הפעילות מסוג "שיט סחף" ב־2025 ב־5%, ל־526 כלי שיט. לפי Windward, לפחות 11 כבלים תת-ימיים נפגעו או נותקו בים הבלטי בין אוקטובר 2023 לסוף השנה שעברה.