"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"בזכות המלחמה באיראן": ישראל ואירופה ישתפו פעולה במירוץ לחלל?
ראש סוכנות החלל הישראלית קיימה פגישות עבודה בבריסל במטרה לקדם שיתופי פעולה בתחומי הבינה המלאכותית והרובוטיקה • באיחוד האירופי מזהים את היתרון הישראלי במערכות התרעה מוקדמת ובטכנולוגיות דו-שימושיות • וגם: השבועיים המוצלחים של ישראל ביבשת

"בזכות המלחמה באיראן": ישראל ואירופה ישתפו פעולה במירוץ לחלל?

ראש סוכנות החלל הישראלית קיימה פגישות עבודה בבריסל במטרה לקדם שיתופי פעולה בתחומי הבינה המלאכותית והרובוטיקה • באיחוד האירופי מזהים את היתרון הישראלי במערכות התרעה מוקדמת ובטכנולוגיות דו-שימושיות • וגם: השבועיים המוצלחים של ישראל ביבשת

מערכת היום
| עודכן:
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הטייס של משימת ארטמיס 2, ויקטור גלובר, על סיפון החללית | צילום: נאס"א

על פי דיווח שפורסם אתמול (שלישי) ברשת פוליטיקו, האיחוד האירופי מחפש את תמיכתה של ישראל ביוזמה החדשה שלו לפיתוח יכולות מתקדמות בתחומי ההגנה האווירית והחלל. ראש סוכנות החלל הישראלית, שמרית ממן, ביקרה בבריסל ונפגשה עם יקטרינה זאהאריבה, הנציבה האירופית למחקר וחדשנות, לשיחות שעסקו בתחומי מפתח כמו בינה מלאכותית ורובוטיקה.

"קשה מאוד לעשות דברים לבד", אמרה ממן והזהירה כי המיליטריזציה של החלל "כבר מתרחשת ואנחנו פשוט לא מבינים עד כמה". לדבריה, ישראל עשויה לראות התעניינות גוברת מצד בעלות ברית בטכנולוגיות "דו-שימושיות" המשמשות הן לצורכים אזרחיים והן לצורכי הגנה.

שיגור אופק 19 לחלל. | צילום: משרד הביטחון

"אחד הדברים שאנו עובדים עליהם הוא מערכות התרעה מוקדמת", ציינה. "ראינו זאת היטב בסבב האחרון שהיה לנו עם איראן, למשל. כיצד אנו מצליחים להעביר אזהרות לכל האזרחים בישראל ולא לספוג מספר רב של נפגעים. זה חלק מהמערכת הזו. אנו עובדים על אותו מבט רחב שמאפשר להזהיר מראש ולהפעיל את המערכת שתתריע לאזרחים".

שרשרת של עסקאות אחרונות משקפת את שאיפתו של האיחוד האירופי ליצור יחסים ביטחוניים וטכנולוגיים קרובים יותר עם ישראל, לאחר מספר שנים של התנתקות למעשה כתוצאה ממתחים פוליטיים שבעקבות המלחמה בעזה. עם זאת, התחרות מצד וושינגטון והיריבויות האסטרטגיות עם מוסקבה ובייג'ינג יצרו צורך בבעלות ברית בעלות יכולות תעשייתיות מתקדמות.

שמרית ממן | צילום: יהושע יוסף

בשנת 2024 תמכה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בקריאותיהם של ראשי ממשלת פולין ויוון, דונלד טוסק וקיריאקוס מיצוטאקיס, ליצור מגן הגנה אווירית במימון האיחוד. אולם, שלושה בכירים המעורבים בדיונים ציינו בפני פוליטיקו כי התוכניות לא התקדמו לאחר שהנציבות ומספר בירות אירופיות הגיעו למסקנה כי המיזם יצטרך להישען על טכנולוגיית הגנה אווירית ישראלית.

נזכיר כי רק השבוע אישרה חברת רפאל מערכות הגנה מתקדמות כי תפתח מפעל לייצור מערכת כיפת ברזל במפעל פולקסווגן לשעבר בגרמניה. שבוע קודם לכן, חתמה יוון על עסקה בשווי 3 מיליארד אירו עם ישראל להקמת רשת הגנה אווירית רב-שכבתית חדשה שנועדה ליירט רזים, מטוסים עוינים ורקטות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...