מרץ מגיב לתבוסה לימין הקיצוני: "שינוי טקטוני - נזדקק לרפורמות יסודיות"

בנאום שנשא ביום שני לאחר התבוסה בבחירות, אמר מרץ כי גרמניה זקוקה ל"רפורמות יסודיות", והוסיף כי נחישותו להביא שינוי נותרה "בלתי מעורערת".

"אני רוצה להבטיח זאת לכל תושבי ארצנו: המוסדות שלנו עמידים ויציבים. חוק היסוד שלנו מגן ומבטיח את הסדר הזה. מסר זה מופנה גם לחברינו באירופה וברחבי העולם", הוסיף. "זוהי תוצאה שממנה איננו יכולים לחזור לעסקים כרגיל".

העיתון הגרמני בילד דיווח כי מרץ כינס שיחות חירום בתוך ה-CDU מוקדם יותר ביום שני כדי לדון כיצד המפלגה, השולטת ברמה הלאומית, צריכה להגיב לתוצאות הבחירות.

בהתייחסו לתוצאות, אמר מרץ, על פי הדיווחים: "זה מזעזע את מפלגתנו עד היסודות שלה". מרץ הודה כי מדובר במפלה "הגדולה ביותר מזה שנים, או אפילו עשורים,, למפלגתו.  "אנחנו לא יכולים פשוט להמשיך כבעבר, וגם אני לא יכול, וגם לא הממשלה הפדרלית", צוטט על ידי בילד.

"מסוכן עבור היהודים" 

בקהילה היהודית בגרמניה קמים הבוקר מלאי דאגות. אחרי התחזקותו של השמאל הקיצוני, המלווה באנטישמיות מצד גורמים איסלאמיסטיים, מתחזק כעת באופן משמעותי גם הימין הקיצוני. שאלות הנוגעות לעתיד הקהילה ולהמשך החיים היהודיים בגרמניה בטווח הארוך עולות הבוקר ביתר שאת, ״אני מודאג. החיים היהודיים בגרמניה תלויים במדינת חוק חזקה, במוסדות דמוקרטיים ובהגנה אמינה על מיעוטים. לכן, הגדרה לאומנית הולכת וגוברת של השאלה מי באמת ׳שייך׳ לגרמניה מסוכנת גם עבור יהודים״, אומר אליו אדלר, מייסד ויו״ר ארגון WerteInitiative, ארגון יהודי בגרמניה המייצג ערכים דמוקרטיים וליברליים, בראיון ל״היום״.

״ההיסטוריה מלמדת אותנו להיות חשדנים מאוד כלפי פוליטיקה המבוססת על השתייכות אתנית, חשד קולקטיבי וחלוקה מתמדת בין ׳אנחנו׳ ל׳הם׳. היום המטרה עשויה להיות מוסלמים. מחר ההגדרה של מי שייך ל׳אנחנו׳ יכולה להשתנות״.

אחת השאלות המרכזיות כעת היא האם הקהילה היהודית צריכה לבנות גשרים עם ה-AfD, אם מגמת התחזקותה של המפלגה תימשך, ״אנחנו צריכים תמיד לדבר עם אנשים. אנחנו צריכים לדבר גם עם מצביעי AfD ולנסות להבין מדוע הם מצביעים כפי שהם מצביעים. אבל דיאלוג אינו אותו דבר כמו לגיטימציה פוליטית. ארגונים יהודיים אינם צריכים לאפשר לעצמם להפוך ל׳תעודת הכשר׳ או לתעודת מכובדות עבור מפלגה כלשהי.

אם ה-AfD תשתנה באופן מהותי, ארגונים יהודיים יכולים לבחון מחדש את המצב. אבל האחריות לשינוי מוטלת על המפלגה, לא על היהודים להנמיך את הסטנדרטים שלהם. אני הייתי מציב כאן הבחנה ברורה מאוד: גשרים עם אנשים, כן. נרמול של פוליטיקה קיצונית, לא״.

"לא מפלגת ימין רגילה"

גם ד״ר רמקו להמהאוס, מנהל AJC ברלין, מתייחס לרומנטיזציה של מפלגת הימין הלאומנית הגרמנית בישראל, ״מה שלעתים קרובות מתעלמים ממנו מחוץ לגרמניה הוא שה-AfD שונה באופן מהותי ממפלגות ימין קיצוני אחרות במערב אירופה. אפילו בפרלמנט האירופי היא אינה יושבת באותה סיעה עם מפלגת ׳האחים של איטליה׳ של מלוני או עם ה-Rassemblement National של לה פן, משום שלשתי המפלגות הללו ההקלה בחומרת הנאציזם והפשעים הקשורים אליו – בגרמניה, בצרפת או באיטליה – אינה מקובלת. בה בעת, ה-AfD ממשיכה להקצין, בעוד שמפלגתה של מלוני, למשל, התקרבה משמעותית למרכז בסוגיות מרכזיות הנוגעות לאיחוד האירופי ולנאט״ו. התגובות ל-7 באוקטובר ולהסלמות האחרונות מול איראן ממחישות זאת היטב: ארבעה ימים לאחר הטבח, כרופאלה דיבר רק על ׳הרוגי מלחמה׳ ודרש ׳דה־אסקלציה׳ במקום להביע סולידריות, ולמעשה ביצע השוואה בין הקורבנות לבין המבצעים. רק 70.6% ממצביעי ה-AfD הגדירו את תפקיד חמאס באופן שלילי, השיעור הנמוך ביותר בקרב מצביעי כל המפלגות״.

להמהאוס מזכיר כי באוגוסט 2025 האשים כרופאלה את ישראל במפורש ב״פשעים״ במסגרת המלחמה בעזה. במהלך התקיפות הישראליות והאמריקניות נגד איראן ביוני 2025 ובפברואר 2026, הנהגת המפלגה פרסמה הצהרות משותפות שבהן התנגדה לפעולות ישראל, דרשה ״איפוק״ והתלוננה על ״ערעור היציבות״, שלטענתה ״אינו אינטרס גרמני״, לדבריו, ״ניסוח כזה מציב למעשה את ההגנה העצמית של ישראל באותה קטגוריה עם גורם המאיים על היציבות. זו אינה מעידה חד־פעמית, אלא הקו הברור של הנהגת המפלגה מאז 2023. במובן הזה, נושא ישראל, ובכלל זה הגנת הקהילה היהודית, כבר אינו רלוונטי עבור ה-AfD אפילו באופן פורמלי. לכך מצטרף ממצא מסקר מייצג שנערך ב-2022, שלפיו התמיכה בסטריאוטיפים אנטישמיים בקרב מצביעי המפלגות שהיו מיוצגות באותה עת בבונדסטאג הייתה, בפער משמעותי, הגבוהה ביותר בקרב מצביעי ה-AfD, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית״, מסביר להמהאוס.

לדברי להמהאוס, הנהירה הגוברת לתמיכה ב-AfD קשורה בעיקר לנושא ההגירה, לצד חוסר אמון נרחב ב״מערכת הפוליטית״ וב״אליטות הפוליטיות״, ולא בעיקר מסיבות כלכליות. במקביל, לדבריו, עמדות אנטי־דמוקרטיות ועוינות כלפי מיעוטים כבר אינן נחלת השוליים החברתיים בגרמניה, ״צריך להיות ברור: מי שמצביע ל-AfD מצביע לכלל המצע שלה, ובכך מצביע למפלגת ימין קיצוני. מי שרוצה למחות נגד בעיות אמיתיות או מדומיינות אינו חייב להצביע למפלגה הזאת. לכן המסקנה היא שאנשים מצביעים ל-AfD מתוך שכנוע אידיאולוגי״.