למרות הלחץ הקטארי: נחתם הסכם שייאפשר ייצור רכיבי כיפת ברזל בגרמניה

הישג לישראל בגרמניה: מדינת המחוז סקסוניה התחתונה, חברת רפאל ואורליוס קפיטל חתמו היום (שני) על הצהרת כוונות לפיתוח אתר אוסנבריק ולהקמת מרכז מצוינות בטכנולוגיות ביטחון והגנה.

על פי ההסכם, החברה הישראלית תעשה שימוש במתקנים ששימשו את תאגיד פולקסווגן על מנת לייצר רכיבים למערכות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל. קטאר ניסתה למנוע את המהלך, שיספק אלפי מקומות עבודה ויסייע למלא בעתיד הקרוב את המאגר המתדלדל של מערכות הגנה אווירית ומיירטים באירופה. 

המהלך הקטארי למניעת ההסכם נבלם על ידי מדינת סקסוניה התחתונה שקנתה את השליטה על האתר והחליפה את המשקיעים הקטאריים שהתנגדו לכל שיתוף פעולה עם ישראל. 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן אמר "בלב השותפות ניצבת טכנולוגיה פורצת דרך מוכחת, שנועדה להעניק מענה לאיומי ההווה ולהיערך לאתגרי העתיד. הפתרונות של רפאל, שהוכיחו את יעילותם המבצעית בשטח, מתפתחים כל העת כדי להישאר צעד אחד לפני האיומים ולהבטיח את ההגנה הטובה ביותר בכל עת. היום אנו מניחים את היסודות לשותפות תעשייתית ארוכת טווח עם שותפינו בגרמניה, שבמסגרתה הטכנולוגיה תיוצר במלואה בגרמניה ותתרום לחיזוק ביטחונן של גרמניה בפרט ואירופה בכלל״.

על פי החברה, שיתוף הפעולה החדש מאחד יחד יתרונות משלימים, רפאל מביאה עימה הובלה טכנולוגית וניסיון נרחב בפיתוח מערכות הגנה מתקדמות, אורליוס קפיטל מעמידה יכולות השקעה גלובליות וגישה לרשת בין-לאומית של משקיעים מנוסים. כבעלת מניות, מדינת סקסוניה התחתונה תתמוך באופן פעיל במהלך ההסבה, במטרה לשמר את הערך התעשייתי ולהבטיח תעסוקה איכותית ומגוונת באזור.

ברפאל טוענים כי בשלב הראשון יתמקד שיתוף הפעולה באפשרות לפתח ולייצר רכיבים למערכות הגנה אווירית, תוך התבססות על טכנולוגיות מוכחות ומוכרות בזירה הבינלאומית. לכוח האדם המיומן באוסנבריק ניסיון רב בייצור מתקדם, בהבטחת איכות ובתיעוש והוא צפוי למלא תפקיד מרכזי ביישום המהלך.

שיתוף הפעולה המתוכנן מתגבש על רקע השינויים בסביבה הביטחונית. חיזוק יכולתה של אירופה להגן על עצמה הוא צורך אסטרטגי, ולגרמניה תפקיד מרכזי במימושו. הסבת אתר אוסנבריק יוצרת הזדמנות ייחודית לרתום מומחיות הנדסית, תקני איכות ויכולות תעשייתיות מגרמניה לטובת חיזוק הביטחון באירופה, בשיתוף פעולה הדוק עם עמיתים מישראל.

תומר יעקב שותף מייסד בקרן אורליוס מסר: "אנחנו באורליוס גאים מאוד לשתף פעולה עם רפאל ולהפוך מפעל רכב מתקדם באוסנברוק למרכז ייצור ביטחוני מוביל. המהלך הזה מתאפשר הודות לטכנולוגיה פורצת הדרך של רפאל, לשותפות המאוד חשובה של ממשלת סקסוניה התחתונה ולשיתוף הפעולה ההדוק עם פולקסווגן, ומטרתו להבטיח את חיזוק בטחונה של גרמניה ושל ישראל, ויצירת ערך משמעותי לכולם. זהו רק צעד ראשון בשיתוף פעולה אסטרטגי שיילך ויתעצם עם הזמן.

משאיות, משגרים וגנרטורים

על פי דיווחים בתקשורת הגרמנית, כי הייצור באתר באוסנבריק צפוי להתחיל כבר בשנה הבאה, והמהלך נועד להבטיח את המשך העסקתם של כל 2,300 עובדי המפעל, שעמד בפני סכנת סגירה. במסגרת ההסבה המתוכננת, המפעל ייצר משאיות כבדות להובלת טילים, משגרים וגנרטורים עבור "כיפת ברזל", בעוד שטילי היירוט עצמם לא ייוצרו בגרמניה.

עוד עולה מהפרסום כי מבנה העסקה המסתמן גובש בעקבות התנגדות מצידה של קרן ההשקעות הקטארית. הקרן, המחזיקה בעשרה אחוזים ממניות פולקסווגן וב-17 אחוזים מזכויות ההצבעה בדירקטוריון, איימה להכשיל את המהלך. כדי לאפשר את העסקה ולהציל את המפעל, הוסכם על מתווה חלופי שבו קונצרן הרכב לא יהיה צד ישיר מול רפאל. המפעל יימכר מפולקסווגן למדינת המחוז סקסוניה תחתית, לחברת רפאל ולקרן השקעות מהעיר מינכן.

מכירת המפעל מתבצעת על רקע משבר מתמשך בפולקסווגן, שאישרה בשבוע שעבר תוכנית התייעלות רחבת היקף. התוכנית כוללת פיטורים של עד 50 אלף עובדים נוספים ברחבי העולם, המצטרפים לקיצוץ קודם מתחילת שנת 2024, כך שסך המשרות המקוצצות צפוי להגיע לכ-100 אלף. מנכ"ל החברה, אוליבר בלום, פועל לצמצום עלויות של מיליארדי יורו נוכח הוצאות עבודה גבוהות, ניצול חסר של קווי ייצור ותחרות גוברת מצד תעשיית הרכב הסינית. בלום אף ציין בעבר כי החברה תחפש שותפים וייעודים תעשייתיים חדשים עבור מפעלים שלא ניתן לקיים בהם ייצור רכב, כך שהעסקה הנוכחית עשויה להוות מודל לאתרים נוספים. המפעל באוסנבריק עורר עניין ביטחוני עוד קודם לכן; בשנה שעברה נבחנו אפשרויות לרכישתו או לשכירת חלקים ממנו על ידי ענקיות הנשק האירופיות ריינמטאל ו-KNDS, אך המגעים לא הבשילו לכדי עסקה.

במקביל לשינויים בתעשיית הרכב, המהלך משקף את מאמץ ההתחמשות המואץ של ממשלת גרמניה. הקנצלר פרידריך מרץ הוביל לאחרונה את הוצאת תקציב הביטחון ממגבלות "בלם החוב" החוקתי, מתוך כוונה כי ההשקעה בתעשיות הביטחוניות תשמש גם כמנוע צמיחה לכלכלה הגרמנית, המצויה בקיפאון בשנים האחרונות. גרמניה מתכננת להשקיע למעלה מ-500 מיליארד יורו בתחום הביטחון עד סוף העשור הנוכחי, כאשר מערכות ההגנה האווירית הוגדרו על ידי בכירי הממשל כאחד מיעדי הרכש המרכזיים.