זלזול בשואה וסירוב למכור נשק לישראל: ניצחון המפלגה שמפחידה את גרמניה

גרמניה התעוררה הבוקר (שני) לשחר של יום חדש, אלא שהוא מעלה בקרב רבים במדינה חששות כבדים. מפלגת הימין הקיצוני ״אלטרנטיבה לגרמניה״ (AfD) רשמה אתמול (ראשון) את ההישג הגדול בתולדותיה, כשזכתה בכ-44% מהקולות בבחירות במדינת סקסוניה-אנהלט שבמזרח גרמניה, ולראשונה היא נמצאת במרחק נגיעה מהרכבת ממשלה לבדה.

התוצאות מספרות יותר מכל את מצבה של הפוליטיקה הגרמנית. מפלגת השלטון מהימין-מרכז, ״הנוצרים-דמוקרטים״ (CDU) של הקנצלר פרידריך מרץ, התרסקה לכ-18% בלבד לעומת 37.1% ב-2021, ואיבדה כמחצית מכוחה.

שיעור ההצבעה זינק לכ-77% לעומת 60.3% בבחירות הקודמות, וזה סוד ההצלחה: לפי ניתוח ARD, המפלגה גרפה כ-157 אלף קולות ממי שכלל לא טרחו להצביע לפני חמש שנים, ועוד כ-83 אלף מצביעים שנטשו את הנוצרים-דמוקרטים ועברו אליה.

סוד הכוח ברגשות הנחיתות

היכולת של ה-AfD להוציא מהבית דווקא את מי שלא טרחו להצביע חושפת את סוד כוחה. היא פונה אל מי שמרגישים שנשכחו, שהפוליטיקה של מוסדות הכוח בברלין פשוט אינה רואה אותם, ולא במקרה סקסוניה-אנהלט היא הזירה שבה היא מצליחה כל כך. זו מדינה מבוגרת יחסית וענייה יותר, וכמו שאר מזרח גרמניה היא נותרה מאחור בכל אינדיקטור כלכלי כמעט גם 36 שנה אחרי איחוד המדינה.

אלא שהניצחון הסוחף לא בהכרח יתורגם לשלטון. ל-AfD כ-40 מתוך 83 המושבים בפרלמנט המקומי, פחות מהרוב של 42 שדרוש לה, וכל שאר המפלגות שוללות כל שיתוף פעולה עמה. הפרלמנט החדש יתכנס ב-6 באוקטובר, ועד שייבחר ראש ממשלה חדש ממשלת המעבר תמשיך להתקיים.

לשון המאזניים היא דווקא מפלגת השמאל הפופוליסטי BSW של זארה וגנקנכט, שנראה שעברה בקושי את אחוז החסימה. מועמדתה במדינה כבר הודיעה ב-ARD, כשהיא עומדת לצד אליס ויידל מה-AfD, שייתכן שתצביע עם מפלגת הימין הקיצוני. דוגמה ברורה לתנועת המלקחיים של השמאל והימין הקיצוני נגד המרכז הליברלי, לא רק בגרמניה אלא ביבשת כולה.

״עשינו היסטוריה״, הכריז מועמד המפלגה במדינה, אולריך זיגמונד בן ה-35 שזכה לכינוי ״האיש המסוכן ביותר בגרמניה״ על שער ״דר שפיגל״, בפני תומכיו במגדבורג. התוצאות לפי שעה אינן מאפשרות ל-AfD להקים ממשלה לבדה, אבל דוקטרינת ״חומת האש״ של המרכז הגרמני, שאסרה כל שיתוף פעולה עם מפלגות ימין קיצוני, מעולם לא הייתה רעועה יותר.

יו״ר המפלגה אליס ויידל הגדירה את התוצאה ב-ZDF ״תוצאה היסטורית ומנדט שלטוני ברור לחלוטין״, והבהירה כי מצדה לא תוקם חומת אש: ״אנחנו דמוקרטים, אנחנו מדברים עם כולם״.

הסיווג: ימין קיצוני מובהק

על אף שבישראל יש מי שמבקשים לראות בה עוד מפלגת ימין אירופית שזוכה לכינוי ״קיצונית״ כאקט של הפחדה, במקרה של ה-AfD הסכנה ברורה. המשרד להגנת החוקה סיווג את סניפה בסקסוניה-אנהלט כימין קיצוני מובהק, ובכירים בה מערערים בגלוי על תפיסת החובה ההיסטורית של גרמניה ודוחים את תרבות הזיכרון.

ביורן הקה, מנהיג המפלגה בתורינגיה השכנה ומהדמויות הפופולריות בה, אמר עוד ב-2017 כי הגרמנים הם ״העם היחיד בעולם ששתל אנדרטת בושה בלב בירתו״, בהתייחסו לאנדרטת השואה בברלין, וקרא ל״תפנית של 180 מעלות״ במדיניות הזיכרון. אלכסנדר גאולנד, ממייסדי המפלגה, גימד את התקופה כשאמר כי ״היטלר והנאצים הם רק צואת ציפורים ביותר מ-1,000 שנה של היסטוריה גרמנית מוצלחת״.

זה לא נשאר ברמת ההצהרות הבודדות. פעילים ונבחרים במפלגה נתפסים שוב ושוב באהדה לנאציזם, בהערצה ל"עבר גרמני מפואר", בזלזול בשואה ובאמירות אנטישמיות. פעם אחר פעם מגיבה ההנהגה בסלחנות, ובמקרים לא מעטים מחזירה את אותם פעילים לתפקידים רשמיים.

זה מחלחל גם למצביעים. בסקר של מכון Forsa עבור המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, 59% ממצביעי ה-AfD הסכימו עם הטענה שיהודים מפיקים תועלת מאשמת גרמניה בשואה, כמעט כפול מהשיעור בכלל האוכלוסייה. גם בשאר המדדים, מהשפעת יהודים על הפוליטיקה ועד השוואות בין ישראל לנאצים, מצביעי המפלגה בלטו לרעה הרבה מעל הממוצע הארצי.

כפועל יוצא מדחיית האחריות ההיסטורית, מצביעי המפלגה גם אינם שותפים לעיקרון היסוד של מדיניות החוץ הגרמנית, שלפיו ביטחונה של ישראל הוא אינטרס לאומי עליון של גרמניה דווקא בשל אותה אחריות. בסקר INSA מיוני 2025, 75% ממצביעי ה-AfD התנגדו להמשך מכירת נשק גרמני לישראל.

הפיצול הזה עובר גם בהנהגה. יו״ר המפלגה אליס ויידל אמרה כי ביטחון ישראל הוא מבחינתה חלק מהאינטרס הגרמני וכי יש להגן על זכות הקיום שלה ״בכל האמצעים הדיפלומטיים״, אך באותה נשימה הטילה ספק במשלוחי הנשק: לדבריה ״נשק להתקפות נוספות אינו מקדם״.

שותפה לתפקיד טינו כרופאלה היה בוטה יותר: ״אין משלוחי נשק לישראל, זו לא המלחמה שלנו״. בסקר מינואר 2025 נשאלו הגרמנים אם בשל רדיפת היהודים בתקופה הנאצית מוטלת על גרמניה חובה לפעול למען זכות הקיום של ישראל, ובקרב מצביעי המפלגה 69% דחו את הקביעה.

״אני מזועזע באופן אישי מתוצאות הבחירות האלה״, אמר לאחר פרסום המדגמים נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, ד״ר יוזף שוסטר. לדבריו, מי שהצביע לה היום נושא באחריות לתוצאה, בין אם למרות יעדי המפלגה ובין אם בגללם. שוסטר הוסיף כי הוא חושש במיוחד מהשפעתה על החינוך, ״אבן היסוד החשובה ביותר לשמירה על חברה פתוחה ולמאבק באנטישמיות״.

ובכל זאת, לא כל מצביעי ה-AfD הם אנטישמים. את חברי פיליפ, חבר במפלגה ופעיל בפוליטיקה המקומית, אני מכיר עוד הרבה לפני שהצטרף אליה. הוא תומך גדול בישראל, מתנגד להגירה בלתי מבוקרת, אינו אנטישמי ואינו מצטייר כאדם קיצוני.

גם כריסטוף, מכר שאני מכיר כמה שנים, אינו אדם קיצוני כלל. בשבוע שעבר אמר לי שרק ה-AfD וה-BSW מתנגדות להמשך התמיכה באוקראינה, ומאחר שהוא מייחל לסיום המלחמה, יצביע לאחת מהן. וזה בדיוק גודל התופעה: המפלגה כבר מזמן אינה נחלת השוליים, ההתנגדות להגירה, העייפות מהמלחמה במזרח אירופה והמצב הכלכלי דוחפים רבים לזרועותיה.

המפסיד הגדול השני של הערב יושב בברלין. הקנצלר פרידריך מרץ הבטיח ב-2018, כשהתמודד על ראשות המפלגה, כי אפשר להוריד בחצי את כוחה של ה-AfD. שמונה שנים אחר כך המפלגה שלו היא זו שנחצתה, והוא עצמו מצוי בשפל בסקרים הארציים כשקולות בתוך המפלגה כבר קוראים להחליפו.

אך בעוד שבועיים בדיוק, ב-20 בספטמבר, ייבחנו הנוצרים-דמוקרטים שוב בקלפי, בבחירות בברלין ובמדינת מקלנבורג-מערב פומרניה שבמזרח.

האם הקנצלר מרץ, שבלשכתו תלויה תמונה של חוף זיקים ואשר ידוע כמי שמוביל מפלגה פרו-ישראלית מובהקת, צפוי לאבד את משרתו בעקבות התרסקות המפלגה? החודשים הקרובים יקבעו לאן תתפתח המפה הפוליטית בגרמניה, ולא בטוח בכלל שההתפתחויות הללו יהיו לטובה - עבור גרמניה, אירופה וגם עבור ישראל והעם היהודי.