לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: השיא ששברה ראש ממשלת איטליה

באיטליה, בה ממשלות נוטות להתחלף בתדירות גבוהה, ג'ורג'ה מלוני הצליחה לעשות את מה שרבים מקודמיה לא הצליחו: להישאר בשלטון.

היום (חמישי), לאחר 1,413 ימים הפכה ממשלתה השמרנית של מלוני לממשלה שכיהנה ברציפות במשך הזמן הארוך ביותר באיטליה מאז מלחמת העולם השנייה. בכך היא עקפה את השיא שקבע ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני, שממשלתו כיהנה בין 2001 ל-2005.

אף אחת מ-68 הממשלות שכיהנו באיטליה במהלך 80 שנות הרפובליקה לא השלימה קדנציה מלאה של חמש שנים ללא הפסקה. ברלוסקוני היה קרוב לכך, אך משבר פוליטי אילץ אותו להתפטר לזמן קצר ב-2005, לפני שהקים ממשלה חדשה. מלוני ומפלגתה צפויים לציין את ההישג מחר (שישי) בעצרת גדולה לקראת הבחירות בעיר בארי שבדרום איטליה.

מלוני נכנסה לתפקיד באוקטובר 2022 והייתה לאישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת איטליה. ממשלתה הייתה גם הראשונה שהונהגה בידי מפלגה בעלת שורשים ניאו־פשיסטיים, עובדה שעוררה חשש בקרב בעלות בריתה באירופה ובשווקים הפיננסיים. אלא שמלוני ניהלה את הממשלה בפרגמטיות. היא שמרה על תמיכה איתנה באוקראינה לאחר הפלישה הרוסית המלאה, פעלה במסגרת המוסדות האירופיים ואימצה מדיניות של משמעת תקציבית. גם יחסיה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הפכו לאחד הנכסים הבולטים שלה במדיניות החוץ - לפחות בתחילת הדרך.

בעוד שחוסר יציבות פוליטית טלטל ממשלות במדינות אירופיות אחרות, בהן בריטניה וצרפת, מלוני הצליחה לשמור על אותה קואליציה מאז כניסתה לתפקיד. מדובר בתופעה נדירה בפוליטיקה האיטלקית המודרנית, והיא הפכה לאחד מעמודי התווך של מסע הבחירות שלה לקדנציה נוספת.

"מלוני קצרה חלק ממה שזרעה", אמר שר ההגנה גידו קרוסטו לסוכנות הידיעות AP. לדבריו, הוא מכיר מעט מאוד אנשים "נחושים, חרוצים, מדויקים ויסודיים" כמוה, שהקריבו את חייהם האישיים והאנושיים כדי לשרת את המוסדות. לדבריו, היא "קוצרת בדיוק את מה שמגיע לה במונחים של אמינות בינלאומית". עם זאת, הוא הוסיף: "היא לא קוצרת את אותו הדבר ברמה האיטלקית".

לקראת הבחירות הבאות, שצריכות להיערך עד סוף 2027, כבר אין ויכוח ממשי על יכולתה של מלוני למשול. השאלה המרכזית היא אם הבוחרים סבורים שממשלתה השיגה מספיק כדי לזכות בכהונה נוספת.

תומכיה מצביעים על שיפור במצב הכספים הציבוריים, ביטול צעדים יקרים, תוספת של יותר ממיליון משרות, שיעור אבטלה של פחות מ-6% ושיעורי אבטלת צעירים הנמצאים בשפל חדש. הם מציינים גם ירידה חדה בהגעת מהגרים. מלוני טוענת כי ההישגים נובעים ממדיניות שתומכת בעסקים וביוצרי מקומות עבודה. "אסטרטגיית הממשלה התמקדה בתמיכה במי שיוצרים עושר ומקומות עבודה", אמרה באירוע עבודה שנערך לאחרונה. "הגענו לשיא במספר המועסקים".

אולם מבקריה טוענים כי רבות מהבעיות המתמשכות של איטליה עדיין נותרו ללא פתרון. פריון נמוך, ירידה דמוגרפית וחוסר יעילות ארוך שנים במערכת הבריאות, בחינוך ובמינהל הציבורי נותרו ברובם ללא מענה. "הממשלה של מלוני בהחלט יציבה וארוכת ימים, אבל היא לא השיגה הרבה במונחים של רפורמות מבניות", אמר האנליסט וסוקר דעת הקהל לורנצו פרליאסקו.

מנהיגי האופוזיציה טוענים כי ממשלת מלוני טרם מצאה דרכים קונקרטיות לעודד צמיחה כלכלית ארוכת טווח, מעבר לשליטה בחוב הציבורי ובגירעון המדינה.

תומכיה של מלוני רואים בשינוי שעברה הוכחה לכך ששמרנים לאומיים יכולים לנהל מדינה באחריות, תוך מחויבות למוסדות דמוקרטיים ולבריתות עם מדינות המערב. אלא שהנכונות של מלוני להתמתן נתפסת גם כחולשה בעיני חלק מתומכיה לשעבר. השינוי פתח מקום למתחרים שמרנים יותר.

הגנרל בדימוס רוברטו ונאצ'י, המזוהה עם עמדות נוקשות בנושאי הגירה וזהות לאומית, הפך לקול בולט בימין הקיצוני באיטליה ואף מאיים על מלוני באמצעות הקמת מפלגה פוליטית משלו.

לטענתו, מלוני נטשה רבות מההבטחות הלוחמניות שהלהיבו את הבסיס הפוליטי שלה, ובחרה במקום זאת להציג תדמית ידידותית לממסד בפני בעלות בריתה באירופה ובארצות הברית. הוא עשוי להצליח למשוך אל מפלגתו מצביעים וחברי פרלמנט שמרנים שסבורים כי מלוני התמתנה יתר על המידה במרדף אחר יציבות.