תחקיר של המגזין הגרמני "דר שפיגל" חושף פרשה שבמסגרתה חשודים עשרות בני אדם, רובם אזרחים סינים, כי ניסו להשיג אזרחות ודרכונים גרמניים באמצעות זיוף מסמכים והצגת סיפורי חיים משפחתיים שלכאורה קושרים אותם ליהודים שנרדפו על ידי המשטר הנאצי.
על פי התחקיר, החשודים הגישו בשנים האחרונות, ככל הנראה בין השנים 2020 - 2025, בקשות להתאזרחות למשרד המנהל הפדרלי הגרמני (BVA) בעיר קלן. במסגרת הבקשות נטען לכאורה כי המבקשים הם צאצאים של יהודים שנרדפו על ידי הנאצים ושנשללה מהם אזרחותם, או שהם נאלצו לעזוב את גרמניה. לפי החשדות, חלק מהמבקשים בדו ביוגרפיות שלמות, המציאו קשרי משפחה לניצולי שואה והגישו לרשויות הגרמניות מסמכים מזויפים שנועדו לתמוך בטענותיהם.
אחד המקרים הבולטים שעליהם מצביע העיתון הגרמני המפורסם הוא של עבריין סיני המכונה "ליו ה'", שהיה מבוקש בסין בחשד למעורבות בחטיפה וברצח.
לפי התחקיר, חוקרים משלוש יבשות עסקו בחיפוש אחריו, בסין, בארצות הברית ובגרמניה. לאורך השנים, כך נטען, הוא השתמש בזהויות שונות, המציא שמות ומקומות לידה, נסע באמצעות מסמכים מזויפים והגיש מידע כוזב במסגרת בקשות לוויזות.
אולם, על פי "דר שפיגל", המהלך המורכב ביותר שלו היה להפוך לאזרח גרמני תחת השם "דריק וונג". זמן קצר לאחר שקיבל את האזרחות הגרמנית, הוא קיבל גם דרכון גרמני, שאפשר לו לנוע באופן חופשי במדינות שונות למרות צווי המעצר שהיו תלויים נגדו. לפי התחקיר, הוא נעצר מוקדם יותר השנה. בחקירתו עלה, על פי החשד, כי שילם כ-600 אלף דולר למתווכים שסייעו לו להשיג את המסמכים והאזרחות.
במסגרת הסיפור שהוצג לרשויות, הוא טען לכאורה כי הוא נכדם של קרל זיגפריד וגרטרוד זיסקינד. בני הזוג זיסקינד היו אנשים אמיתיים. על פי התחקיר, הם נאלצו לעזוב את גרמניה בתקופת השלטון הנאצי ונמלטו לארץ ישראל. עם זאת, הרשויות בגרמניה חושדות כי אין כל קשר משפחתי בינם לבין "דריק וונג".
על פי "דר שפיגל", גם אזרח סיני המכונה "טיאן סי", שקיבל אזרחות גרמנית ב-2024 ומתגורר בלונדון, טען כי הוא צאצא של בני הזוג זיסקינד.
טיאן סי ניהל חברת מיקרו-אשראי במחוז ג'יאנגסו שבמזרח סין. הוא חשוד בזיוף רשימות לקוחות, דפי חשבון בנק וקובצי הלוואות, שבאמצעותם, לפי החשדות, הונה בנקים במיליוני דולרים. בסוף 2012 נמלטו הוא ואשתו מסין. הוא הוכרז כמבוקש במסגרת "הודעה אדומה" של האינטרפול, לבקשת הרשויות הסיניות. לפי התחקיר, במהלך השנים הוא השתמש בזהויות שונות, עד שלבסוף השיג את הדרכון הגרמני.
מקרה נוסף המוזכר בתחקיר הוא של "או ג'יה י'", ממחוז אנחווי בסין, שנחשד כי ניהל החל מ-2015 תרמית פונזי. גם הוא, על פי החשד, הציג את עצמו כצאצא של ניצולי שואה.
לפי הדיווחים, הוא הונה כ-20 אלף משקיעים, לאחר שהבטיח להם השקעות רווחיות במניות אמריקאיות. על פי החשדות, הוא גייס כ-2 מיליארד יואן, כ-255 מיליון אירו, לפני שהמיזם קרס. בחקירתו טען "או ג'יה י'" כי הגיש בקשה לאזרחות גרמנית בשגרירות גרמניה בלונדון בסוף 2024, משום שסבר שההליך חוקי. הוא הודה כי העביר 200 אלף דולר למתווך כמקדמה, אך הכחיש את הטענות להונאה שביצע לכאורה בסין. לפי התחקיר, בבקשת האזרחות שלו הוא אף טען כי הוא אחיו של "דריק וונג", וגם הוא צאצא של בני הזוג זיסקינד.
הפרשה אינה מסתכמת במשפחת זיסקינד. על פי התחקיר, חשודים נוספים טענו לקשר משפחתי ליהודים נוספים שנמלטו מגרמניה בתקופת השלטון הנאצי, בהם ארתור ורות רצקובסקי, שעזבו את גרמניה ועלו לארץ ישראל בשנות ה-30.
כתבי "דר שפיגל" איתרו את נכדם של בני הזוג רצקובסקי, עורך הדין תמיר רוזנבלום, המתגורר בניו יורק. לדברי המגזין, הוא קיבל מהכתבים את שמותיהם של אנשים שהופיעו במסמכי ההתאזרחות החדשים כקרובי משפחתו. רוזנבלום אמר כי מעולם לא שמע על אותם אנשים וכי אינם בני משפחתו. הוא תיאר את השימוש שנעשה לכאורה בסיפור משפחתו, שנרדפה על ידי הנאצים, כ"מגעיל".
על פי החקירה, הנוכלים ומשתפי הפעולה שלהם איתרו לפחות ארבע משפחות יהודיות שהחזיקו בעבר באזרחות גרמנית: משפחות ורשבסקי, זיסקינד, דרוקר ורצקובסקי. המידע על בני המשפחות הללו זמין במקורות שונים באינטרנט, והחוקרים חושדים כי הוא שימש את הנוכלים לבניית "סיפורי כיסוי" עבור אנשים שניסו להשיג אזרחות גרמנית או להימלט מהחוק.
לפי התחקיר, משפחת סונג הוצגה לכאורה כצאצאית של משפחת ורשבסקי, משפחת וונג כקשורה למשפחת זיסקינד, משפחות יאנג וצ'אן כצאצאיות של משפחת דרוקר, ומשפחות קאווישי, גרין והו כקשורות לכאורה למשפחת רצקובסקי.
במקרים מסוימים, לפי התחקיר, הופיעו במסמכים משפחות שלהן שמונה ילדים, כאשר בחלק מהמקרים נרשם כי האחים נולדו בהפרש של ימים ספורים זה מזה, אם כי הרשויות בגרמניה לא הבחינו במדיע התמוה בזמן אמת.
לפי "דר שפיגל", החוקרים איתרו גם התכתבויות בין חלק מהחשודים, שבהן הוסבר כיצד להתמודד עם בדיקות בביקורת הגבולות. באחת ההתכתבויות, לפי המגזין, כתב אחד החשודים לחבריו כי במקרה של בדיקת דרכונים ניתן פשוט להסביר שהדרכון הונפק על בסיס סעיף 116 לחוק היסוד הגרמני, וכי אין צורך למסור פרטים נוספים.
הסיבה לכך היא שסעיף זה מעניק מסלול להשבת אזרחות גרמנית למי שאזרחותו נשללה על ידי המשטר הנאצי, וכן לצאצאיהם, וכי מכוח החוק יש באפשרותם לשמור על פרטיותם ולא לשתף פרטים עם בודקי הגבולות. ההסדר חל גם על צאצאיהם של אותם אנשים, שרבים מהם הפכו לחסרי אזרחות בעקבות רדיפת הנאצים. גורם המעורה בפרטי החקירה אמר ל"דר שפיגל" כי ייתכן שהפרשה רחבה בהרבה מהנתונים הידועים כיום, וכי "ייתכן שזו רק ההתחלה" וכי המספר האמיתי של המקרים עשוי להיות גבוה משמעותית מ-32.
מאז 2021 קיבלו כ-52 אלף בני אדם אזרחות גרמנית מכוח סעיף זה, כאשר מספר דומה של בקשות נמצא בבחינה. על פי משרד המינהל הפדרלי הגרמני (BVA), בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הבקשות. בשנת 2024 התקבלו 13,556 בקשות, וב-2025 נרשם שיא של 14,148 בקשות. בין המבקשים נמצאים גם אזרחים ישראלים ויהודים ממדינות שונות בעולם.
על פי החשדות, השיטה פעלה בדרך דומה במקרים רבים: המבקשים יצרו תעודות לידה ודרכונים ישראליים מזויפים, ובהם שמות ומקומות לידה חדשים. המסמכים הוצגו לאחר מכן לנוטריונים, אשר אישרו אותם, והעותקים המאומתים הועברו לפקידים קונסולריים בשגרירויות או בקונסוליות גרמניות. משם הועברו המסמכים למשרד המינהל הפדרלי בקלן.
כאמור, לפי התחקיר, חלק מהמסמכים שהוגשו היו ככל הנראה מזויפים, בעוד שסיפורי החיים שעליהם התבססו הבקשות, סיפוריהם של יהודים שנרדפו על ידי הנאצים, היו אמיתיים. אף שהחשודים המרכזיים בפרשה הם ממוצא סיני, רבים מהם אינם מתגוררים עוד בסין.
על פי "דר שפיגל", חלק מהחשודים חיים כיום בישראל, בקפריסין, בבריטניה ובארצות הברית. חלק מהחשודים אינם חשודים רק בהונאת מערכת האזרחות הגרמנית, אלא גם בעבירות חמורות יותר. לפי התחקיר, בין המעורבים נמצאים אנשים שהיו מבוקשים במסגרת חקירות פליליות בינלאומיות.
התחקיר מצביע גם על מעורבות לכאורה של אזרחים ישראלים ללא עבר פלילי ידוע.
לפי התחקיר, בין השמות שהוזכרו כמעורבים בפרשיה נמצאים "רופא ישראלי שעבד עד לאחרונה במדינת נורדריין-וסטפליה ופסיכיאטר המתגורר בפרבר אמיד של תל אביב", השניים טרם נחקרו על ידי הרשויות הגרמניות, ובשלב זה לא נמסר מה החשדות המדויקים המיוחסים להם.
כתבי המגזין אף הגיעו למרפאה פסיכיאטרית בתל אביב, שבה, לפי התחקיר, עבדה אישה שנחשדה כי התחזתה לצאצאית של ניצולי שואה במטרה לקבל דרכון גרמני. לדברי המגזין, כאשר האישה עומתה עם הטענות, היא אמרה כי היא בתם של ניצולי שואה. עם זאת, כאשר נשאלה שאלות בנוגע לביוגרפיה של מי שלטענתה היו הוריה, היא סיפקה תשובות שגויות. עוד דווח בתחקיר כי הרופא הישראלי שעבד בנורדריין-וסטפליה חזר לישראל מספר שבועות לאחר ש"דר שפיגל" יצר עמו קשר ושאל אותו שאלות בנוגע לפרשת זיופי הדרכונים.
החקירה בפרשה מתנהלת על ידי משרד התובע הציבורי בדיסלדורף והמשטרה הפלילית הפדרלית של גרמניה (BKA). נכון לעכשיו, הרשויות חושדות במעורבותם של 32 בני אדם.
לפי התחקיר, מחציתם כבר קיבלו אזרחות גרמנית לכאורה במרמה, ואילו האחרים הגישו בקשות לקבלתה. החשדות כוללים עבירות על חוק האזרחות הגרמני וכן עבירות זיוף. אם החשדות יאושרו, הרשויות הגרמניות עשויות לבטל את האזרחויות שהושגו במרמה.
עם זאת, החוק הגרמני קובע מגבלות על ביטול אזרחות במקרים של התנהגות בלתי חוקית: כאשר מדובר במצג שווא או בהונאה, ניתן לבטל את האזרחות בתוך תקופה של עד עשר שנים. לשם כך, החוקרים נדרשים להשיג ראיות שיוכלו לעמוד במבחן משפטי. המשימה מורכבת במיוחד משום שרוב החשודים מתגוררים מחוץ לגרמניה.
משרד התובע הציבורי בדיסלדורף פנה בבקשות לסיוע משפטי לרשויות בישראל ובקנדה. גם רשויות ההגירה בבריטניה מעורבות בחקירה.
