"חומת ההגנה" הישראלית של יוון משנה את מאזן הכוחות מול ארדואן

"לסגור את כל המרחב, באוויר, בים ומתחת לים". זו המטרה שהציב שר ההגנה היווני ניקוס דנדיאס לדוקטרינה שזכתה לשם "מגן אכילס", בנאום בסוף נובמבר האחרון.

כדי ליישם אותה חתמה אתונה שלשום על עסקה של כ־3 מיליארד יורו (כ־12 מיליארד שקלים) לרכישת מערך הגנה אווירית רב־שכבתי מישראל. אך אין מדובר בהסכם רכש בלבד, אלא גם בהעברת ידע וטכנולוגיה לתעשייה היוונית, וחשוב מכך - בביצור הברית עם יוון וקפריסין מול טורקיה.

המערך מורכב משלוש מערכות יירוט ישראליות, שכל אחת מהן אחראית על שכבה אחרת. את שכבת היירוט העליונה תמלא "קלע דוד", שתהיה אמונה על יירוט טילים בליסטיים, טילי שיוט וחימוש כבד נוסף. את השכבה האמצעית תמלא מערכת "ברק MX" של התעשייה האווירית, עמוד השדרה של המערך, שמשגרת טילים מיירטים בטווחים שבין 35 ל־150 ק"מ ומיועדת להתמודד עם מטוסי קרב, מסוקים, כטב"מים וטילי שיוט.

פריסה ניידת ומהירה

לצד שתי אלה, מערכת ה"ספיידר" של רפאל תעניק ליוונים אפשרות לפריסה ניידת ומהירה להגנה נקודתית על בסיסים, נמלים ותשתיות אנרגיה. כולן יישענו על מערך מכ"מים מתקדם ועל מרכז פיקוד ושליטה שיהיה אמון על ניהולו.

דנדיאס הסביר באותו נאום בנובמבר את ההיגיון היווני שבדרך ההתמודדות עם ההתעצמות הטורקית - היא מונעת לא רק על בסיס הלקחים מהמלחמה באוקראינה וכוחם של הכלים הבלתי מאוישים, אלא גם על בסיס לקחי מלחמת יום כיפור: "ב־1973 התנהל קרב גדול בין חיל האוויר הישראלי, תמיד אחד הטובים בעולם, לבין מערכות ההגנה האווירית של מצרים. חיל האוויר הישראלי לא ניצח. הדרך שבה ישראל הצליחה לנצח במלחמה היא כאשר הגנרל שרון חצה את התעלה והשמיד את מערכות ההגנה האווירית המצריות על הקרקע".

יוון מתכוונת לפרוס את המערכות תחילה בצפון־מזרח המדינה, באיים שבמזרח הים האגאי וכהגנה על תשתיות קריטיות כמו בסיסי אוויר, ים ונמלים. ההעדפה הזאת חושפת את האיום שמולו נבנה המערך היקר והמתקדם הזה.

מולה ניצבת דוקטרינת "המולדת הכחולה" של ארדואן, הרואה בכל מזרח הים התיכון מרחבי השפעה השייכים לטורקיה, כלכלית וגם מדינית, על חשבונן של יוון וקפריסין. וכדי לממש אותה, טורקיה בונה צי עצום. לדברי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, במספנות המדינה נבנות בו־בזמן  יותר מ־50 ספינות קרב. יותר מ־15 מהן מיועדות למדינות זרות: ספינות נמסרו לפקיסטן, למלזיה, לאוקראינה ולקטאר, ובפעם הראשונה גם לרומניה, מדינה החברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי.

רכש מאסיבי

ההתעצמות היוונית אינה עוצרת במערכות ההגנה. באפריל האחרון חתמה אתונה על הסכם של כ־650 מיליון יורו לרכישת מערכות לשיגור רקטות מחברת אלביט הישראלית, ובמקביל היא רוכשת מטוסי F-35, כטב"מים מתאבדים ופריגטות חדשות מצרפת. את הראשונה שבהן כבר קיבלה.

בכל אחת מהעסקאות האלה חוזר אותו תנאי יווני: שהתעשייה המקומית תיקח חלק בייצור, ושהידע יגיע לידיים יווניות. גם ב"מגן אכילס" זה כך, כשלפחות רבע מהעסקה מיועדת לחברות יווניות, לצד התחייבות להעביר לאתונה את קוד המקור של מערכת השליטה, כדי שהצבא היווני יוכל לפתח את המערך בעצמו ולא להישאר תלוי בגורם זר.

בהצהרה שפרסם ערב החתימה כתב דנדיאס כי "מגן אכילס" הוא "חוליה חשובה ברפורמה של הכוחות המזוינים ותשובה מתחייבת לאתגרים הגיאופוליטיים והטכנולוגיים של זמננו".

"מגן אכילס מסמן את המעבר מאוסף של מערכות נשק למערכת הרתעה כוללת", הוסיף. "עם פריסתו, ספינות הצי החדשות והמטוסים מדור 4.5 והחמישי לא יוגבלו עוד להגנה הצרה על הים האגאי - הם יוכלו ליטול על עצמם תפקיד הרתעתי רחב יותר". מסר ברור לענק המתעורר שעל הבוספורוס.