"הסכם הפחד": למה עסקת הנשק עם יוון כל כך מטרידה את אנקרה

לפעמים הדרך הטובה ביותר להבין את משמעותו של הסכם ביטחוני היא לא לקרוא את ההודעות הרשמיות של הצדדים שחתמו עליו, אלא, לבדוק מי מודאג ממנו. במקרה של עסקת הענק שנחתמה ביום שני בין ישראל ליוון, התשובה ברורה: באנקרה לא ממש אהבו את מה שראו.

ישראל ויוון חתמו על הסכם ביטחוני בהיקף של יותר מ־10 מיליארד שקל, שבמסגרתו תקים ישראל ביוון מערך הגנה אווירי רב־שכבתי, המכונה "מגן אכילס", על שמו של אחד מגיבורי המיתולוגיה היוונית. המערך יכלול, בין היתר, את קלע דוד, ספיידר, ברק, MX מכ"מים מתקדמים ומערכת שליטה ובקרה לאומית. זהו הסכם הייצוא הביטחוני הגדול ביותר בתולדות היחסים בין ישראל ליוון, ואחד הגדולים בתולדות ישראל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגדיר את ההסכם כאחד הגדולים בתולדות המדינה ובאתר משרד ראש הממשלה צוין כי "ההסכם הביטחוני שנחתם היום עם יוון, מהגדולים בתולדות המדינה, הוא המשך ישיר לברית מזרח הים־תיכונית שעשינו לפני עשור עם יוון וקפריסין".

אלא שבטורקיה לא רואים כאן רק מערכות הגנה. התקשורת הטורקית מציגה את ההסכם כמהלך המכוון נגד אנקרה, וחלק מהפרשנים בערוצי הטלוויזיה אף מעניקים לו אופי התקפי, אף שמדובר במערכות הגנה שנועדו להתמודד עם טילים, מטוסים ומל"טים.

את עוצמת החרדה הטורקית אפשר היה לראות גם בכותרות העיתונים בבוקר שאחרי חתימת ההסכם. העיתון "טורקגון" יצא בכותרת קצרה ודרמטית "הסכם הפחד", ובכותרת המשנה הדגיש כי מדובר בהסכם המכוון כלפי טורקיה. העיתון "טורקיה", המזוהה אף הוא עם השלטון, הגדיל לעשות וכתב בכותרת "ברית הרשע לא עוצרת: מגן ציוני ליוונים".

מדוע זה כל כך מטריד את אנקרה? משום שהעסקה היא אבן דרך משמעותית בהתעצמותה של הברית בין ישראל, יוון וקפריסין - ברית שמתגבשת כבר יותר מעשור ועלולה להגביל את חופש הפעולה הטורקי במזרח הים התיכון ובים האגאי. מבחינת אנקרה, הבעיה איננה רק מערכת הנשק עצמה, אלא העובדה שיוון וקפריסין אינן עומדות לבדן: מאחוריהן ניצבת ישראל, מעצמת טכנולוגיה וביטחון, המסכלת ומחבלת באינטרסים טורקים באיזור ומעבר לו.

ומנקודת המבט היוונית, מערכות הגנה מתקדמות אינן מותרות, אלא צורך ממשי. טורקיה היא כיום מדינה רוויזיוניסטית, המובלת על ידי משטר המחזיק בשאיפות גדולה. רק ביום שישי האחרון הוזנקו שני מטוסי F-16 יווניים כדי ליירט מל"ט טורקי שחדר למרחב האווירי היווני באזור שבין סמותראקי ללמנוס. בשנים האחרונות הפכו הטרדות מסוג זה של הטורקים לדבר שבשגרה במרחבי הים האגאי והים התיכון.

ארדואן מקפיד להזכיר שטורקיה של היום "איננה טורקיה הישנה". הוא צודק. אבל גם יוון איננה אותה יוון. לכן "מגן אכילס" הוא הרבה יותר מעסקת נשק. הוא הצהרה על מאזן הכוחות החדש במזרח הים התיכון. ואם הטורקים כל כך מודאגים ממנו - כנראה שעשינו משהו טוב.

הכותב הוא מומחה לטורקיה, המחלקה למדעי המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטת אריאל