תקדים בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה: ״רע לישראל, רע ליהודים״

סקסוניה-אנהלט, אחת מ-16 המדינות הפדרליות בגרמניה, אינה נמנית עם הבולטות שבהן. היא שוכנת במזרח-מרכזה של גרמניה, ועיר הבירה שלה, מגדבורג, אינה מהערים הגדולות והמוכרות.

חיים בה 2.12 מיליון איש, 27% מהם מעל גיל 65, מה שהופך אותה לאחת הקטנות והמבוגרות שבמדינות הפדרליות. ובכל זאת, ביום ראשון, 6 בספטמבר, כל העיניים בגרמניה יהיו נשואות אליה, מסיבה פשוטה. היא עומדת לקבוע היסטוריה.

דבר אחד כבר ברור. מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״ (AfD) תסיים ראשונה, ולראשונה אי פעם היא צפויה לקבל כ-40% ויותר מקולות הבוחרים. בסקר של ZDF שפורסם ביום שישי היא עומדת על 40%, מול 23% בלבד לנוצרים הדמוקרטים (CDU) שמובילים כיום את הקואליציה במדינה. בכל מקרה AfD תשבור את השיא הקודם שלה, שנקבע ב-2024, אז סיימה ראשונה בבחירות בתורינגיה שבמזרח גרמניה עם 32.8%.

מי שעומד להיות מוחלף הוא סוון שולצה, שנכנס לתפקיד ראש ממשלת המדינה רק בינואר. קודמו ריינר האזלוף התפטר אחרי 15 שנה כדי לפנות לו את הדרך מבעוד מועד ולהקנות למועמד ה-CDU יתרון של מכהן לקראת הבחירות. שבעה חודשים אחר כך, הפער מול AfD רק גדל. עד כה נשענה המערכת הפוליטית בגרמניה על ״חומת האש״, סירוב גורף של כל המפלגות לשתף פעולה עם AfD. בסקסוניה-אנהלט היא עומדת למבחן הקשה ביותר שלה.

חומת האש שבסכנה

בתרחיש הקיצון AfD תוכל להקים ממשלה לבדה. בתרחיש סביר יותר יספיק לה שותף אחד כדי למשול לראשונה באחת ממדינות גרמניה. אבל ייתכן שהיא לא זקוקה לשותף כלל. אם בשני סבבי ההצבעה הראשונים בפרלמנט המקומי לא ייבחר אף מועמד ברוב מוחלט, בסבב השלישי די ברוב רגיל, ומועמד המפלגה יוכל להיבחר לראשות הממשלה גם בלי קואליציה. וכך, מה שנראה דמיוני לפני עשור הופך לעובדה מוגמרת. הימין הקיצוני בגרמניה חוזר, ובגדול.

והתופעה אינה מוגבלת לסקסוניה-אנהלט. ברמה הארצית AfD מובילה בהפרש ניכר עם כ-27% תמיכה, כחמש נקודות אחוז יותר מהנוצרים הדמוקרטים של הקנצלר פרידריך מרץ. גם במקלנבורג-מערב פומרניה, שבה ייערכו בחירות ב-20 בספטמבר, היא צפויה לנצח, אם כי יהיה לה קשה להקים ממשלה בגלל החרם שמטילות עליה האחרות. ובברלין, שבוחרת באותו יום, היא מגיעה למקום השלישי עם כ-18%, מאחורי הנוצרים הדמוקרטים ובמרחק של כשלוש נקודות אחוז מ״די לינקה״ שמובילה בבירה.

בסקסוניה-אנהלט עצמה מכפילה AfD את כוחה בהשוואה לבחירות הקודמות, שנערכו לפני חמש שנים. אז היא קיבלה 21% ואילו ה-CDU קיבלה 37%. כעת היא עומדת על 40% עד 43%. מפלגת השמאל הקיצוני ״די לינקה״ צפויה לקבל כ-13%, ומפלגת השמאל הפופוליסטי BSW נעה סביב 3% עד 4%. מאחר ששתי מפלגות אינן עוברות בשלב זה את אחוז החסימה ועוד אחת מתנדנדת מעט מעליו, שיעורי התמיכה הסופיים של AfD צפויים אף לגדול.

״יכול להיות שזו תהיה הפעם הראשונה ש-AfD תקבל אחריות פוליטית במדינה בגרמניה״, אומר ד״ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). ״אם הם לא יצליחו להגיע לבד ל-50%, אולי נראה כאן קואליציה בראשות AfD שנתמכת על ידי BSW, אם זאת תצליח לעבור את רף אחוז החסימה, שאליו היא קרובה מאוד״.

אפשרות אחרת, גם היא תקדימית, היא הרכבת קואליציה של כל המפלגות האחרות מלבד AfD. כלומר, השמאל הקיצוני של ״די לינקה״ יצטרך לחבור לימין הקונסרבטיבי של הנוצרים הדמוקרטים. עצם המחשבה שמפלגות שמעולם לא עבדו יחד יחברו כדי למנוע מ-AfD להקים ממשלה מקומית היתה עד לאחרונה קשה לדמיון.

לדברי ד״ר דניאל, סקסוניה-אנהלט עשויה להפוך למקרה בוחן עבור גרמניה כולה. החשש מפני התחזקות AfD בבחירות חוזרות, כפי שקרה לימין הקיצוני באוסטריה, עשוי לגרום למפלגות האחרות לעשות ככל האפשר כדי לדבוק זו בזו, למרות הפערים האידיאולוגיים ביניהן.

שילוב גרוע של ימין ושמאל קיצוני

מבחינת AfD, הבחירות עשויות להעניק לה לראשונה הזדמנות להוכיח את עצמה בשלטון. מי שיכהן כראש הממשלה מטעמה יהיה אולריך זיגמונד (35), שהוגדר לאחרונה על ידי המגזין ״דר שפיגל״ כ״איש הכי מסוכן בגרמניה״. הוא ידוע כאיש ימין קיצוני שהתחמק לא פעם מלגנות את פשעי הנאצים או להתנער מהם, וכמה מתומכיו המרכזיים, שחלקם צפויים להתמנות לתפקידי מפתח אם יצליח להקים ממשלה, הם בעלי רקע ניאו-נאצי מובהק.

״מאחורי אולריך זיגמונד עומדים רשת ימין קיצוני ואנשי צוות שאפילו מפחידים את הנהגת מפלגתו״, נכתב ב״דר שפיגל״, שם תואר המנהיג הצעיר, שנולד זמן קצר לאחר איחוד גרמניה, כבעל זיכרון פנומנלי לשמות שסומן מצעירותו כ״כריזמטי״ וכ״שרלטן״. בקמפיין שלה במדינה מבטיחה AfD ״מדיניות תרבות פטריוטית״ ולהפסיק את מימונן של תרבות ואמנות שהיא מגדירה אנטי-גרמניות.

״התוצאות שצפויות להיות רעות למפלגות הגדולות יכולות להתגלגל לממשלה בברלין, עד כדי הקדמת בחירות״, אומר ד״ר דניאל. ״ה-CDU מאבדים מושבים, וה-SPD, שהיתה שנים המפלגה הגדולה בגרמניה, יורדת לחד-ספרתי בסקסוניה-אנהלט. היום שאחרי יכול לעורר משבר פוליטי שיקרין עד ללשכתו של הקנצלר, שנמצא ממילא בשפל חסר תקדים מבחינת דעת הקהל, עד כדי שיח אפשרי על החלפתו״.

לדברי ד״ר דניאל, ב-AfD, ב״די לינקה״ וב-BSW נפוצות דעות אנטי-ישראליות, לעיתים אף אנטישמיות. ״הרבה אנשים בונים על ימין קיצוני באירופה כבעל ברית. יכול להיות שזה נכון לגבי מפלגות ימין קיצוני במדינות אחרות, אבל אלטרנטיבה לגרמניה היא בעייתית לישראל וליהודים, זה לא הימין הקיצוני שישראל רוצה״, הוא מסביר. ״אם הם יתחברו עם BSW, שהיא מאוד נגד ישראל, החיבור הזה, שאולי טבעי ברמה המקומית, יכול להיות רע לגרמניה, ורע גם לישראל וליהודי המדינה. יש פה שילוב גרוע של ימין ושמאל קיצוני שצובר תאוצה ומשנה את המפה הפוליטית של גרמניה. אם התופעה תימשך, זה בהחלט עלול לפגוע ביחסים עם ישראל בטווח הזמן הלא רחוק״.

ובינתיים, רגע לפני הבחירות המכריעות, התקיים בשבוע שעבר בסקסוניה-אנהלט פסטיבל אמנות בשם ״אוטופיה״, שאחת השותפות בו היא שגרירות ישראל. מתוך 100 האמנים שהשתתפו בו, שמונה ישראלים.

״שמחנו מאוד שהשגרירות וקרן קורדץ לאמנות בברלין עזרו לנו להביא חמישה אמנים מישראל ועוד שלושה אמנים ישראלים מברלין״, אומר וולף גינטר טיל, מראשי התערוכה. ״ברור שזה אתגר לקיים אירועים מסוג זה בסקסוניה-אנהלט. AfD רוצים לחתוך תוכניות למי שעובד עם תרבויות אחרות, אבל אנחנו לא נתמכים על ידי המדינה אלא על ידי החברה האזרחית כאן, כך שבכל מקרה נשרוד. אנחנו בעד פתיחות, השכלה ומחשבה לעתיד טוב יותר, בדיוק ההפך מ-AfD״.