לפני 65 שנה נפתח בירושלים משפטו של אדולף אייכמן, שנחשב מאז לנקודת ציון בהתמודדות הגרמנית עם עברה הנאצי. אלא שכעת, לאחר מותו של העד האחרון שהיה מעורב בייצוג המשפטי של הצורר, מתאפשר לראשונה לספר את הסיפור המלא: שירות הביון הפדרלי הגרמני (BND) הצליח, בברכת לשכת הקנצלר קונרד אדנאואר, להחדיר סוכן סמוי לתוך צוות ההגנה של אייכמן עצמו, וזאת במטרה להטות את קו ההגנה כך שישרת את האינטרסים של ממשלת גרמניה, ובראש ובראשונה להגן על האיש החזק ביותר בלשכת הקנצלר, מזכיר המדינה הנס גלובקה.
הפרשה מתועדת כעת בספר מקיף בשם "הגנה מפני העבר", פרי מחקרו של ההיסטוריון קלאוס-דיטמר הנקה, שעמד בראש ועדה עצמאית שהוסמכה משנת 2011 - ביוזמת לשכת הקנצלר בתקופת אנגלה מרקל - לחקור את ההיסטוריה המוקדמת של ה-BND. במסגרת מחקרו קיבל הנקה גישה בלתי מוגבלת לארכיוני השירות הסודיים ביותר.
גלובקה, שכיהן כיד ימינו הבירוקרטית של אדנאואר, היה בעברו פקיד רישום אזרחי בכיר שחיבר, יחד עם הממונה עליו וילהלם שטוקרט, את הפרשנות הרשמית לחוקי נירנברג ב-1936. הוא היה מעורב גם בגיבוש הצו שהחיל עונש מוות על "רגשות אנטי-גרמניים" בשטחים הכבושים במזרח, וזכה על פעילותו במדליית שירות מטעם אדולף היטלר עצמו.
למרות זאת, הקנצלר אדנאואר, אשר נמלט מהנאצים, מינה אותו לתפקיד ראש לשכת הקנצלר, שהיה אחראי גם על הפיקוח על שירותי המודיעין. במסגרת תפקידו נוצר קשר הדוק בין גלובקה לריינהרד גהלן, קצין מודיעין ותיק מהוורמאכט שעמד בראש הארגון שהפך מאוחר יותר ל-BND.
כדי להבטיח שראש לשכת הקנצלר גלובקה לא יוזכר במשפט, גייס ה-BND את עורך הדין הצעיר ממינכן דיטר וכטנברוך, יליד 1931, לצוות ההגנה של אייכמן. וכטנברוך נרשם כסוכן תחת המספר V-7461 וקיבל את שם הקוד "לקוור" (Lucower). לפני צאתו לתפקיד הוא אף עבר, מבלי לדעת זאת, בדיקת מהימנות מטעם סוכן ישראלי שכינה עצמו "אלמוג", אשר נפגש עמו במינכן והשתכנע כי מדובר ב"גרמני מודרני ולא בנוסטלגן נאצי", כאשר אישור זה אפשר את שילובו הסופי בצוות ההגנה.
וכטנברוך הפך לאחד מיקירי העיתונאים הישראלים והגרמנים ואף דיבר בחריפות נגד המשטר הנאצי, בשעה שהוא היה חלק מרשת שהגנה על נאצים שהשתלבו מחדש בהנהגה הגרמנית לאחר המלחמה. למעשה, שורה של נאצים לשעבר שקיבלו תפקידי מפתח בהקמת גרמניה המערבית היו מעורבים בפיקוח על המשפט ועמדו על המשמר שאדולף אייכמן לא ימסור שמות של נאצים לשעבר שהיוו את עמוד התווך בהנהגה שבנתה את גרמניה מחדש.
הנאצי לשעבר גלובקה היה מהתומכים הגדולים בבניית קשר מחודש עם ישראל ובקבלת הסכם התשלומים שהיווה פיצויים לניצולי השואה היהודים. הוא יצר קשר עם ההנהגה הישראלית, ועל אף שבסופו של דבר, לאחר הרשעתו, אדולף אייכמן טען כי יש לו חלק משמעותי בסלילת הדרך האידיאולוגית והחוקית להשמדת העם היהודי, הרי שמבצע ההשפעה הגרמני גרם לכך שישראל לא פעלה נגדו.
בתחקיר החדש התגלה כי וכטנברוך דיווח באורח שוטף למטה ה-BND על כל פרט רלוונטי, במסגרת מבצע שקיבל את שם הקוד "גלייסדרייק" (משולש מסילות). כאשר אייכמן טען בשלב מוקדם יותר, לתדהמת הכול, שהשם גלובקה אינו אומר לו דבר בהקשר "הפתרון הסופי", ההודעה הועברה מיד במעלה שרשרת הפיקוד כבשורה טובה עבור מזכיר המדינה.
גם כאשר בשלב הערעור דרש אייכמן לזמן את גלובקה כעד, צעד שראש סוכנות המודיעין גהלן עצמו כינה בלשון ביורוקרטית מדודה כתרחיש שיש "לנקוט צעדים מתאימים" למולו, נבלם הדבר בעזרת סוכן BND נוסף שפעל בפני דוד בן-גוריון בתחפושת עיתונאי. הדבר גרם לכך שבן-גוריון, אשר היה מצוי בקשרים חמים עם הקנצלר אדנאואר כאשר שניהם יחד ייסדו את היחסים של גרמניה וישראל, הכריז אז כי לכאורה אין צורך לחקור את גלובקה.
וכטנברוך שמר על שתיקה מוחלטת לגבי תפקידו במשך יותר משישים שנה, כאשר גם כשנשאל על קשריו עם המודיעין הגרמני ב-2005 הוא סירב להגיב. הוא נפטר במינכן באפריל 2025 מבלי לחשוף מעולם את מלוא הפרשה. גלובקה עצמו נפטר ב-1973 מבלי שהוגש נגדו אי-פעם כתב אישום בגרמניה המערבית, ואילו אייכמן הוצא כידוע להורג בישראל ב-31 במאי 1962.
רק כעת, עם פרסום מחקרו של הנקה ובהסכמת משפחתו של עו"ד וכטנברוך, ניתן לחשוף כיצד תוכנן ובוצע אחד המבצעים המתוחכמים והציניים ביותר בתולדות שיקום גרמניה שלאחר המלחמה, מבצע שהפך את עורך דינו של הנאשם המרכזי במשפט למרגל בשירות האינטרסים של האיש שהיה אמור, אולי יותר מכול, להישפט לצדו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו