איסלנד נשארת מחוץ לאיחוד האירופי. האיסלנדים הצביעו נגד חידוש המשא ומתן על הצטרפות לגוש, ודחו בכך את ניסיונה של הממשלה לפתוח מחדש את השיחות. כך דיווח היום (ראשון) השידור הציבורי האיסלנדי RUV.
ההצבעה הכריעה בין חידוש המשא ומתן עם האיחוד האירופי לבין ויתור על האפשרות להצטרף לגוש בעתיד הנראה לעין. כ־272 אלף איסלנדים היו זכאים להצביע במשאל העם.
עוד לפני פרסום התוצאה הסופית, התוצאות הראשוניות הצביעו על מרוץ צמוד. לאחר ספירת הקולות בחמישה מתוך שישה מחוזות, 52.5% תמכו בחידוש המשא ומתן ו-47.5% התנגדו.
ממשלת איסלנד הציגה את תוכנית ההצטרפות כ"רגע של עכשיו או לעולם לא". ראש הממשלה קריסטרון פרוסטדוטיר אמרה בחודש אוגוסט כי הצבעה נגד חידוש השיחות תשים סוף לכל הדיון סביב האפשרות להצטרף לאיחוד האירופי. לאחר שהצביעה ביום שבת בבירה, אמרה ראש הממשלה כי הקמפיין עורר דיון על מקומה של איסלנד בעולם. "זהו יום גדול. חיכינו לכך שנים כדי שנוכל להצביע", אמרה פרוסטדוטיר, והוסיפה כי ממשלתה תמשיך בעבודתה ללא קשר לתוצאה.
תומכי ההצטרפות טענו כי חברות באיחוד האירופי עשויה לסייע בהורדת הריבית הגבוהה במדינה ולהעניק לאיסלנד ביטחון רב יותר בעולם המתערער בעקבות המלחמה באוקראינה. הם הצביעו גם על המתיחות סביב דבריו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנוגע לסיפוח גרינלנד, אי נוסף באזור הארקטי.
מנגד, מתנגדי ההצטרפות טענו כי חברות באיחוד האירופי עלולה לסכן את ריבונותה של איסלנד ואת מי הדיג שלה. עבור רבים מהם, מי הדיג היו שיקול מרכזי בהחלטה שלא להצטרף לגוש.
הסוגיה עוררה גם עניין בבריסל. ההצבעה נגד חידוש השיחות צפויה לאכזב גורמים באיחוד האירופי, שחלקם ראו באיסלנד מקרה בעל סיכון נמוך שיכול לסייע בהפחתת הספקנות כלפי הרחבת האיחוד ולחזק אותו מבחינה אסטרטגית בתקופה שבה הביטחון באזור הארקטי נמצא במוקד.
איסלנד הגישה לראשונה בקשה להצטרף לאיחוד האירופי בשנת 2009, לאחר שהמשבר הפיננסי פגע בכלכלה הקטנה והחשופה של המדינה. ממשלה אירו-סקפטית שנבחרה ב־2013 עצרה את המשא ומתן.
מאז עלתה שאלת ההצטרפות לאיחוד האירופי לסדר היום לסירוגין במשך שנים. המלחמה במזרח התיכון, המלחמה באוקראינה והמכסים שהטילה ארצות הברית העניקו לנושא דחיפות מחודשת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו