כיפת ברזל בדרך לייצור בגרמניה - למרות הווטו הקטארי

פולקסווגן, מדינת סקסוניה תחתית ורפאל מתקרבות להסכם לייצור ציוד צבאי במפעל של יצרנית הרכב הגרמנית באוסנבריק, אחרי שהתנגדות של קרן ההשקעות של קטאר המחזיקה במניות החברה איימה לטרפד את התוכנית, כך דיווחה אתמול (שישי) סוכנות בלומברג. לפי הדיווח, שהתבסס על גורמים המעורים בפרטים, ההסכם עשוי להיסגר בשבועות הקרובים.

מפעל פולקסווגן באוסנבריק, המעסיק כ-2,300 עובדים, עומד בפני סגירה. הדגם האחרון שמיוצר בו יירד מפס הייצור בשנה הבאה, ובחברה מחפשים למפעל ייעוד תעשייתי חלופי כדי למנוע את סגירתו ואת פיטורי העובדים. באפריל נחתם כתב כוונות בין פולקסווגן לרפאל, ולפיו יוסב האתר לייצור רכיבי תמיכה למערכת "כיפת ברזל": משאיות כבדות להובלת טילים, משגרים וגנרטורים. טילי היירוט עצמם לא ייוצרו במקום.

הסמכויות הועברו לסקסוניה - והחרם הקטארי נעקף

התוכנית נתקלה בהתנגדות של קרן ההשקעות של קטאר, שהטילה ביולי וטו על הקמת המיזם המשותף עם רפאל, כפי שדיווחו אז בלומברג וה"בילד". הקרן מחזיקה ביותר מ-10 אחוזים ממניות פולקסווגן וב-17 אחוזים מזכויות ההצבעה בה, ולה שני מושבים בדירקטוריון, אך לפי הגורמים אין בידיה די קולות כדי לחסום את הפרויקט בעצמה.

כעת, לפי אחד הגורמים, אחת האפשרויות הנבחנות היא שפולקסווגן תעביר חלקים מהאתר באוסנבריק לידי מדינת סקסוניה תחתית, וזו תקים את המיזם המשותף עם רפאל. במתכונת כזו פולקסווגן לא תשתף פעולה במישרין עם החברה הביטחונית שבבעלות המדינה, וכך תיעקף ההסתייגות הקטארית. סקסוניה תחתית, שבתחומה שוכן המפעל, מחזיקה כ-12 אחוזים מהמניות אך זכאית בחוק ל-20 אחוזים מזכויות ההצבעה.

ראש ממשלת סקסוניה תחתית, אולף ליס, אישר את המגעים. "אנחנו בוחנים כעת האם ובאיזו צורה ניתן לשקול השתתפות בפתרון תעשייתי לעתיד באתר אוסנבריק", אמר. "לאתר יש עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה וידע טכני רב, ואת הבסיס הזה אנחנו רוצים לנצל לעתיד כלכלי בר-קיימא". ליס, החבר בדירקטוריון פולקסווגן מטעם המדינה, ביקר במפעל ביום רביעי. דוברי רפאל ופולקסווגן סירבו להגיב, וקרן ההשקעות של קטאר לא השיבה לפנייה.

העסקה יכולה לפתוח את הדרך למפעלים נוספים

ההסכם עשוי ליישב אחת הסוגיות השנויות במחלוקת ביותר במשא ומתן על תוכנית הארגון מחדש של פולקסווגן, לקראת ישיבת הדירקטוריון של החברה ב-4 בספטמבר. לפי דיווחים בגרמניה, ההסכם עם רפאל עשוי להיחתם כבר בחודש הבא ולעלות לדיון באותה ישיבה. עם זאת, המגעים טרם הסתיימו וההסכם אינו ודאי.

העסקה נרקמת על רקע משבר עמוק בפולקסווגן. המנכ״ל אוליבר בלום מבקש לחסוך מיליארדי יורו על רקע עלויות עבודה גבוהות, ניצול חסר של מפעלים ועליונות סינית שהולכת ומתפתחת בשוק הרכב, ולפי דיווחים ביקש לקצץ עד כ-100 אלף משרות ולסגור ארבעה מפעלים בגרמניה. נציגי העובדים, המחזיקים בכוח גדול בדירקטוריון, דחו את סגירת המפעלים.

לדברי בלום, במקומות שבהם ייצור רכב חלופי אינו אפשרי תחפש החברה שותפים, משקיעים וייעודים תעשייתיים חדשים, והעסקה עם רפאל עשויה לשמש לה תבנית למפעלים נוספים.

הרקע הרחב הוא מאמץ ההתחמשות המואץ של גרמניה. הקנצלר פרידריך מרץ הוציא את הוצאות הביטחון מכלל בלם החוב וקידם הגדלה חדה של תקציב ההגנה, מתוך תקווה שההשקעה הביטחונית תשמש גם מנוע להאצת הכלכלה הגרמנית, שבאופן מעשי אינה צומחת מזה כמה שנים. גרמניה מתכננת להוציא יותר מ-500 מיליארד יורו על ביטחון עד סוף העשור, ובכירים במדינה מציינים את ההגנה האווירית כאחד מסדרי העדיפות המרכזיים.

עוד בטרם נחשפו המגעים עם רפאל, היה המפעל באוסנבריק על הכוונת של ריינמטאל, יצרנית הנשק הגרמנית הגדולה ביותר. מנכ״ל החברה, ארמין פפרגר, ביקר באתר ואמר כי הוא ״מתאים מאוד לייצור ביטחוני״. אולם בנובמבר אשתקד נסוגה ריינמטאל מהמגעים, בטענה שכושר הייצור הקיים שלה מספיק לצרכיה.