"רציתי למות": שורדי השבי בראיון לכלי תקשורת בבריטניה

שורדי השבי קית' (67) ואביבה (65) סיגל מקיבוץ כפר עזה חשפו בראיון לדיילי מייל הבריטי את הזוועות שהם חוו ואליהם נחשפו במהלך תקופת השבי בידי ארגון הטרור חמאס.

בראיון הם מדברים בפתיחות על המחזות הנוראיים שהם ראו, כולל ההתעללות המינית בנשים ישראליות, זו שמוכחשת פעמים רבות על ידי גורמים בינלאומיים. "אני עדה לכל הבנות שהוכו עד שהן נשברו לרסיסים", היא אומרת, ומספרת שהיא פגשה את אחת הנערות שחוותה התעללות וכשהיא חזרה לשהות יחד עמה "היא הייתה סגולה, רציתי למות. זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר, לדעת מה עובר על לנערות הצעירות".

סיגל מתארת כיצד נשים בסביבתה אולצו על ידי שוביהן ללבוש בגדים צמודים וכמעט ולא הולמים, להתקלח עירומות מול המחבלים, כאשר באחד המקרים שומר אחד נכנס לחדר האמבטיה של אחת החטופות הצעירות ואילץ אותה לבצע בו מין אוראלי.

השניים שנחטפו מביתם בשביעי באוקטובר ושוחררו מאוחר יותר בעסקאות שבויים מודים בראיון שהתמונות והחוויות מהשבי לא מפסיקות ללוות אותם, "לפעמים הם רצים אחריי, ומנסים לשלוט בי, ולשלוט לי בראש", אומרת אביבה, בעוד קית', ששוחרר רק לאחר 484 יום בשבי, עדיין מוצא את עצמו מתקלח באופן אובססיבי, משוכנע לעיתים שהוא עדיין מוקף על ידי "הלכלוך, האבק, העשן" של רשת המנהרות התת-קרקעיות, "אני חושב שעד היום לא הצלחתי להיפטר מחלק מזה. לפעמים יש לי מחשבות מוזרות על זה שאני לא נקי מספיק", הוא אומר, ומשתף שבכל תקופת השבי הוא שטף את עצמו רק 25 פעמים וזאת באמצעות דלי ומים.

"משכו אותי באלימות"

אביבה, שנולדה בדרום אפריקה, הוציאה ספר על חווית השבי בשם "העיקר הוא להתעורר לבוקר חדש", אשר מתחיל מרגע שהם נשבו, בשעה 10:30 כשמחבלי חמאס שבו אותם מביתם, "כל מי שיקרא את הספר ירגיש איך זה להיות בן ערובה בעזה, מתחת לאדמה, שמרגישים כאילו הגיע סוף העולם", היא אומרת.

לדברי קית', במהלך החטיפה שברו מחבלי חמאס את צלעותיו, בעוד לאביבה נקרע המיניסקוס, "הם משכו אותנו באלימות, באכזריות, החוצה מחוץ לחדר הבטוח, לסלון שלנו, והיינו מוקפים בין עשרה ל-15 מחבלים, צורחים אחד על השני וצורחים עלינו", אומר קית'. בדרך למכונית, ירו מחבלים בקית' בזרועו. לאחר שהיו ברכב, בני הזוג ישבו מבועתים, כאשר המחבלים מאיימים עליהם עם סכין ואקדח.

עם הגעתם לעזה הלבישו את אביבה בחיג'אב ואת קית' בחלוק. בני הזוג נשארו יחד בתחילה, וסבלו מתנאים קשים בתוך מנהרות חמאס, "אחרי כמה ימים, קית' הסתכל עליי ואמר שהוא לא יכול לנשום, כי היה לו מחסור בחמצן. אני לא יכולתי לנשום בעצמי, ואני זוכרת שניסיתי להבין מה קורה, או שאנחנו פשוט הולכים למות", משתפת אביבה, "אמרתי לו, פשוט תשכב ותנסה לנשום. ובזמן שהוא שכב, פחדתי שהוא ימות. אני זוכרת שאמרתי לעצמי, 'רק אל תסתכלי עליו, כי אני לא רוצה לראות אותו מת'. העדפתי למות לפניו כי לא רציתי לראות את קית' מת".

במשך רוב זמן שהותה בעזה, אביבה מתארת כיצד היא למדה לנתק את תודעתה מגופה ולהתנתק לחלוטין מהמצב בו היא הייתה, "החוויה הייתה קשה מדי מכדי לשאת אותה". היא משתפת בכתבה שאם היא הייתה מרשה לעצמה להרגיש יתר על המידה את מה שהיא חווה, הדחף לשים קץ לחייה היה יכול להפוך לחזק מדי. בראיון היא מתארת שהחשיפה למצבו של קית', למכות שהבנות חטפו, למקרה שקית' היה אפילו חלש מדי מכדי להגיע לשירותים, גרם לה "לרצות למות".

עינויים שיטתיים

בכתבה באתר החדשות הבריטי מתוארת גם עדותו של קית' בפני ועדת האו"ם נגד עינויים בנובמבר בשנה שעברה על ההתעללות המינית והעינויים שביצעו שובי חמאס באופן שיטתי כלפי בני הערובה, "השובים שלנו השוו את החלקים האינטימיים שלי לבין חלקים אחרים של בן ערובה, איימו עלינו בסכינים, ומנעו אותנו להתחנן ללכת לשירותים. טרוריסטים צעירים אילצו אותי להתפשט מולם וגילחו את גופי", אמר קית' לפאנל בז'נבה, שוויץ. הוא תיאר כיצד "נשללו ממנו האלמנטים הבסיסיים ביותר של זכויות אדם ותיאר כיצד הורעב וכיצד שוביו מנעו ממנו לשתות מים".

אביבה סיפרה כיצד נערה בת ערובה בת 16, שמעולם לא הראתה את גופה לאף אחד, הותקפה מינית, "'מחבל חמאס פשוט עמד שם ובהה בה, וחייך. אני זוכר שהסתכלתי עליה בזמן שהיא יצאה משם. היא הייתה המומה, אני הייתי המומה. כל כך הרבה דקות של הלם', אמרה לוועדה.

בראיון לדיילי מייל, קית' אומר שחווייתו עם שוביו הפכה לאפלה יותר ב-1 בדצמבר.2023, כאשר הפסקת האש הזמנית קרסה, וההפצצה הישראלית על המובלעת חודשה, "הטרוריסטים הפכו אכזריים עוד יותר, אלימים יותר, והיחס אלינו הפך לגרוע הרבה יותר", הוא אומר, "שכבתי על הגב, על הרצפה. והשומר שלי ניגש אליי, עמד מעליי, והוא מתחיל לצרוח עליי ולקלל אותי. הוא ירק עליי, הוא בעט בי. הוא בעט לי ברגליים, והוא בעט לי בצלעות".

קית' סיגל איבד כ – 35 ק"ג ממשקל גופו בעוד אביבה איבדה 10 ק"ג, לדבריה, שוביהם רק עלו במשקל כי "הם אכלו כל הזמן" מול בני הערובה.

"עכשיו אתה מוסלמי" 

כזכור, לאחר 51 ימים בשבי שוחררה אביבה במסגרת עסקת חטופים, בעוד קית' נשאר בשבי עוד כשנה וחודשיים. בזמן השחרור אביבה מספרת שהיא אמרה לקית' "תהיה חזק בשבילי, ואני אהיה חזקה בשבילך" ומאותו רגע קית' הוזז לכ – 30 מקומות שונים הכוללים מנהרות, בתי ספר, דירות, בתים - ונתקל ב-60 טרוריסטים. במשך שישה חודשים הוא הוחזק בבידוד מוחלט. בכתבה הוא מתאר שכדי לשמור על שפיות הוא שמר על ערנות ואף ניסה ללמוד ערבית ולדבר עם שוביו. הוא הודה להם על אוכל שקיבל, על האפשרות ללכת לשירותים, ונהג לברך אותם בערבית מדי בוקר וערב. הוא אף ביקש משוביו ללמד אותו ערבית. אחד משומריו העמיד פנים שהוא מסייע לקית' וביקש ממנו לחזור על כמה מילים בערבית, קית' עשה זאת, ואז הסתבר שהשומר ביקש ממנו לדקלם את האמירות שאדם שמבקש להתאסלם אומר, "הוא אמר לי לחזור על המילים שהוא אמר, ואני חזרתי אחריו מילה אחר מילה, ואז הוא אמר: "אוקיי, עכשיו אתה מוסלמי".

קית' מתאר מצבים סניטריים קשים וכיצד המחבלים מנעו מהם ללכת לשירותים, אם אתה צריך ללכת לשירותים באמצע הלילה, אתה לא רוצה להרגיז אותם או לגרום להם להרגיש לא בנוח כי אז הם יוציאו את הכעס שלהם עלייך, אז פשוט החזקתי מעמד כמה שיכולתי".

קית' ואביבה משתפים כיצד הקהילה בכפר עזה נפגעה אנושות מהטבח הנושא. כ-64 בני אדם נרצחו ו-19 נוספים נלקחו כבני ערובה באותו יום, מה ששינה את כפר עזה לנצח. אביבה שהייתה גננת בגן ילדים סיפרה כי "רבים מ-64 האנשים שנרצחו, אם לא טיפלתי בהם, אז טיפלתי בילדים שלהם. איבדנו את הקהילה שלנו. איבדנו את הבית שהיה לנו שם"