"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

56 שנה אחרי השריפה הקטלנית: נחשף החשוד ברצח שבעה ניצולי שואה

חוקרים בגרמניה זיהו ניאו-נאצי שלפי החשד הצית בית אבות יהודי במינכן ב-1970, וגרם למותם של שבעה ניצולי שואה • החשוד, שתואר כאנטישמי בעל "אובססיה להיטלר", מת ב-2020 ולא ניתן להעמידו לדין

שריפה ברמניה, ארכיון , רויטרס
שריפה ברמניה, ארכיון. צילום: רויטרס

חוקרים בגרמניה הודיעו כי הצליחו לזהות, 56 שנים לאחר המעשה, את הניאו-נאצי שלפי החשד הצית בית אבות יהודי במינכן בשנת 1970. בשריפה נרצחו שבעה ניצולי שואה ו-15 בני אדם נוספים נפצעו, ארבעה מהם באורח קשה. אלא שהגילוי הגיע מאוחר מדי כדי להעמיד את החשוד לדין, שכן הוא מת בשנת 2020, כך דווח היום (שישי) באתר הבריטי Jewish News.

החקירה בפרשה נפתחה מחדש בשנה שעברה, לאחר שעדה מסרה לרשויות מידע חדש. הרשויות לא פרסמו את שמו המלא של החשוד, שהיה בן 25 בעת המעשה. המגזין הגרמני "דר שפיגל" זיהה אותו באופן חלקי כברנד ו', מבלי לפרסם את שם משפחתו המלא.

לפי התביעה, ב-13 בפברואר 1970 שפך המצית בנזין בחדר המדרגות העשוי עץ של בית האבות, ששכן בתוך בניין הקהילה היהודית ברחוב רייכנבאך במינכן, והצית אותו. האש התפשטה במהירות עד לקומה העליונה של המבנה.

רבים מהדיירים הצליחו להימלט אל הגג או חולצו בידי לוחמי האש. ארבעה מהקורבנות מתו בחדר המדרגות ואדם נוסף נהרג לאחר שקפץ מחלון. בסך הכול נהרגו בשריפה שבעה ניצולי שואה ו-15 בני אדם נוספים נפצעו, ארבעה מהם באורח קשה.

בהודעה משותפת של המשטרה והתביעה נמסר כי הממצאים החדשים שנאספו מאז פתיחתה המחודשת של החקירה מצביעים באופן ברור על כך שהחשוד הוא שביצע את ההצתה. לדבריהם, עדה מסרה מידע אמין על החשוד, שהיה בקשר קרוב עם אחד מקרובי משפחתה בשנות ה-70. זמן קצר לאחר מותו של אותו קרוב משפחה, היא החליטה לחשוף את המידע שהיה ברשותה.

עם זאת, הרשויות הבהירו כי לא ניתן להגיע להכרעה משפטית סופית בפרשה, מכיוון שעל פי החוק הגרמני לא ניתן להגיש כתב אישום נגד אדם שמת.

לפי הודעת הרשויות, החשוד השתייך לחוגי הימין הקיצוני, ועדים תיארו אותו כאנטישמי בעל "אובססיה להיטלר". לפי העדויות, הוא נשמע סמוך לבניין הקהילה היהודית אומר כי "ליהודים יש הכול" וכי הוא רוצה "להצית אותם". כ-15 דקות לאחר מכן כבר בער הבניין.

Arsonist with ‘Hitler fixation’ identified 56 years after deadly blazehttps://t.co/VgTMKheGVg

— Jewish News (@JewishNewsUK) August 21, 2026

ההצתה התרחשה שלושה ימים לאחר ניסיון חטיפת מטוס בנמל התעופה מינכן-רים בידי מחבלים פלסטינים מארגון "פעולה לשחרור פלסטין". הארגון הכחיש בשעתו כל מעורבות בהצתת בית האבות.

החקירה בפרשת ההצתה נסגרה בשנת 2017 בשל היעדר ראיות חד-משמעיות, אך נפתחה מחדש בשנה שעברה בעקבות המידע החדש. כעת, לאחר עשרות שנים של חקירה, הרשויות סבורות כי הצליחו לזהות את האדם שביצע את המעשה - אך מותו מונע את העמדתו לדין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר