בריטניה זימנה היום (חמישי) לנזיפה את הממונה על שגרירות ישראל בלונדון, ודרשה מירושלים לחזור בה מהמכרז לבניית יותר מ־1,200 יחידות דיור באזור E1, שבין ירושלים למעלה אדומים. אלא שהעימות הזה הוא רק נדבך נוסף במתיחות ההולכת ומחריפה בין ישראל למדינות אירופה, שאותה מלבה בין היתר ההד שמעוררות ביבשת אמירותיו של השר איתמר בן גביר.
בימים האחרונים עוסקים כלי התקשורת המרכזיים באירופה בהרחבה בישראל, בעיקר בארבעה נושאים: התבטאויותיו ופעולותיו של בן גביר, ההחלטה לקדם את תוכנית הבנייה ב־E1, הדיווחים על אלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון, ותחקירי צה״ל על אירועים חריגים בעזה.
תשומת הלב המיוחדת נתונה לבן גביר. לצד אמירותיו על חיסול 30 עד 40 מחבלים מדי לילה בעזה, זכו להבלטה גם דבריו על הקמת גרדום ותאי צפייה להוצאות להורג, תמיכתו בעבר ביישוב יהודי ברצועת עזה ובעידוד הגירת פלסטינים ממנה, קידום חוק עונש מוות למחבלים וסרטון השפלת העצורים מהמשט הפרו־פלסטיני.
באירופה מבינים שחלק מההתבטאויות קשורות לקמפיין הבחירות ושלא בהכרח ימומשו, אך הצטברותן יוצרת לחץ גובר על הממשלות הידידותיות לישראל. אלה נדרשות להסביר מדוע אינן פועלות נגד השרים הקיצוניים, ובמקביל מתקשות לבלום את השיח על סנקציות.
בגרמניה נרשמה לאחרונה התפתחות משמעותית. הקנצלר פרידריך מרץ, השוהה בחופשה, פרסם באמצעות דובר לשכתו גינוי חריף לאמירותיו של בן גביר, שאותן כינה ״קריאות מבזות אדם, המנוגדות למשפט הבינלאומי״ ו״בלתי מתקבלות על הדעת״. סגן הקנצלר ויו״ר ה־SPD, לארס קלינגבייל, קרא לשקול סנקציות נגד בן גביר ואמר כי הוא ״תומך בישראל, אבל לא בשרים כאלה״. גם חברי פרלמנט נוספים, ובהם כאלה המזוהים כתומכי ישראל, הצטרפו לקריאות להטיל סנקציות.
במגזין הגרמני ״דר שפיגל״ נכתב כי סנקציות אישיות של האיחוד האירופי נגד שר ישראלי מהימין הקיצוני נחשבו עד כה כמעט בלתי אפשריות, בין היתר בשל התנגדות ממשלת גרמניה, אך הצהרותיו האחרונות של בן גביר עשויות לשנות זאת.
הסנקציות יידחו
הדיון בסנקציות צפוי לעלות בפגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בתחילת ספטמבר באירלנד. החלטה מיידית אינה צפויה שם, מאחר שמדובר במפגש ״לא רשמי״ שבו לא מתקבלות החלטות מעשיות, אך עצם חזרתו של הנושא לשולחן מעידה על שינוי באווירה. במהלך הפגישה גם ניתן לסכם כי הנושא יעלה לדיון במפגש הרשמי הבא. עד לאחרונה הוערך בישראל כי הסנקציות האפשריות יידחו עד לאחר הבחירות, וכעת נראה שהלחץ הדיפלומטי מתגבר מוקדם מהצפוי.
נכון לעכשיו, הסיכוי לסנקציות אישיות של האיחוד נגד שרים ישראלים עדיין נמוך, בין היתר בשל התנגדות צ׳כיה ומדינות נוספות. פראג, שהתנגדה עקרונית לסנקציות על שרים ישראלים, עדיין מתנגדת להן, אך עמדתה התרככה מעט לאחר פרסום סרטון השפלת עצורי המשט הפרו־פלסטיני, שעורר זעם רב במדינות האיחוד, כולל בקרב ידידותיה של ישראל.
עד אז טענו הצ׳כים כי לא יתמכו בסנקציות כדי לא לחזק את בן גביר בבחירות הקרובות, וכמה מדינות נוספות הצטרפו לעמדה הזאת. כך ירדה היוזמה מהפרק, שכן החלטה כזאת מחייבת הסכמה פה אחד של כל 27 מדינות האיחוד. למרות זאת, שינוי בעמדת גרמניה עשוי להיות משמעותי לנוכח משקלה הפוליטי הרב באיחוד. בישראל חוששים שסנקציות נגד בן גביר יהפכו לתקדים שיוביל בהמשך לצעדים נגד שרים נוספים.
כמה מדינות כבר הטילו סנקציות על בן גביר ועל השר בצלאל סמוטריץ׳. בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה הטילו על השניים סנקציות פיננסיות, ואילו אירלנד, צרפת, ספרד, סלובניה והולנד אסרו עליהם להיכנס לשטחן. ההערכה היא שאם בן גביר יישאר בממשלה לאחר הבחירות, הלחץ יתעצם בתקופה שבין הקמת הממשלה בישראל לבין הבחירות בצרפת באביב 2027.
סנקציות אישיות של האיחוד האירופי נגדו ונגד סמוטריץ׳, וכן צעדים נוספים נגד ישראל, נמצאים על השולחן בסבירות גבוהה למדי.
ביקורת חריפה במיוחד
אלא שבן גביר אינו הסוגיה היחידה. ההחלטה לקדם את תוכנית E1 עוד לפני הבחירות מעוררת ביקורת חריפה במיוחד. הפלסטינים וארגוני זכויות אדם טוענים כי הבנייה עלולה לנתק בין חלקי יהודה ושומרון ולפגוע באפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה.
שבוע לפני פרסום המכרז כבר הזהירו בריטניה, צרפת, דנמרק, יוון ולטביה מפני הצעד. בהצהרה משותפת שנשאו במועצת הביטחון של האו״ם ב־11 באוגוסט קראו החמש לחברות ״להיות מודעות לסיכונים המשפטיים, הכספיים והתדמיתיים הכרוכים בהגשת הצעות למכרזים אלה״. אזהרה כזאת נוגעת ישירות לחברות הבנייה הישראליות שיבקשו להתמודד על הפרויקט.
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הגדיר את פרסום המכרז ״בלתי מתקבל על הדעת והרסני״. לדבריו, הבנייה ״תחתוך את לב ליבה של פלסטין ועלולה להפריד בין הגדה המערבית למזרח ירושלים״. מיליבנד הוסיף כי ״כל ההתנחלויות מהוות הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי״, וכי ״בריטניה לא תעמוד מנגד ותקבל את הרס פתרון שתי המדינות״. הוא הודיע כי בשבועות הקרובים תציג לונדון מערך צעדים מקיף בתגובה למדיניות ממשלת ישראל, ובכללו סנקציות נגד ״מי שנוטלים חלק בהרחבת התנחלויות בלתי חוקיות״.
מיליבנד נכנס לתפקידו רק בחודש שעבר, עם הקמת ממשלתו של ראש הממשלה אנדי ברנהאם, ומינויו נתפס בבריטניה כאות לקו קשוח יותר כלפי ישראל מזה של קודמו קיר סטארמר. ברנהאם עצמו אמר ביולי כי ״עלינו לעשות יותר כדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל״, התנצל על האופן שבו הגיבה מפלגתו בתחילת המלחמה בעזה, ורמז כי ייבחנו סנקציות נוספות והגבלות סחר עם ההתנחלויות.
בריטניה מטיפה ליהודים
שר החוץ גדעון סער דחה את הדברים בחריפות וכתב ברשת X כי ״בריטניה עצמה עדיין שולטת בשטחים קולוניאליים במרחק אלפי קילומטרים מחופיה. אבסורד שבריטניה תטיף לעם היהודי היכן מותר לו לחיות במולדתו ההיסטורית הזעירה״. סער הבהיר כי לא התקבלו החלטות חדשות בעניין E1 וכי ההחלטה התקבלה עוד ב־2025, והזהיר שמדיניות ההאשמה של ישראל בלבד ״כבר תרמה לגל עצום של שנאה אנטישמית ותקיפות נגד הקהילה היהודית בבריטניה״.
גם צרפת החריפה את הטון. שר החוץ ז׳אן־נואל בארו כתב ברשת X כי ״מה שקורה היום ביהודה ושומרון הוא פשוט מביש וצריך להגעיל את כולנו״, והוסיף כי זו הסיבה שצרפת הטילה סנקציות על בן גביר, ״שדבריו האחרונים בלתי נסבלים ובלתי אנושיים״. בארו לא שלל הטלת סנקציות נוספות על מעורבים באלימות מצד מתנחלים.
כך, בתוך זמן קצר, מצטברים כמה מוקדי חיכוך: הצהרותיו של בן גביר, האלימות ביהודה ושומרון, הרחבת ההתנחלויות וקידום E1.
כל אחד מהם יכול בפני עצמו לייצר משבר דיפלומטי, וההצטברות שלהם יחד עלולה להפעיל לחץ משמעותי על ישראל עוד לפני הבחירות. זאת במיוחד כאשר קמפיין הבחירות וההצהרות הקיצוניות מכל צדדי המפה הפוליטית רק יתעצמו ככל שיתקרב מועד הקלפי.
הנקודה היא שפוליטיקאים משמיעים הצהרות, חלקן לא ישימות בעליל, כדי לזכות בעוד כמה קולות בישראל, אך כשהן נאמרות ללא אחריות הן עלולות לגרום נזק תדמיתי אדיר. ביום שאחרי, מי שייפגעו בצורה המשמעותית ביותר אינם הפוליטיקאים שאמרו את הדברים, אלא אזרחי ישראל, ביטחונה וכלכלתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו