הקמפיין של בן גביר, אלימות ביו״ש ו־E1: יחסי ישראל-אירופה לקראת פיצוץ

בריטניה זימנה היום (חמישי) לנזיפה את הממונה על שגרירות ישראל בלונדון, ודרשה מירושלים לחזור בה מהמכרז לבניית יותר מ־1,200 יחידות דיור באזור E1, שבין ירושלים למעלה אדומים. אלא שהעימות הזה הוא רק נדבך נוסף במתיחות ההולכת ומחריפה בין ישראל למדינות אירופה, שאותה מלבה בין היתר ההד שמעוררות ביבשת אמירותיו של השר איתמר בן גביר.

כמה מדינות אירפאיות כבר פרסמו הודעת גינוי למהלך והזהירו חברות אזרחיות בישראל ומחוצה לה מלקיחת חלק בפרויקטים בשטחי E1. "החלטת ממשלת ישראל לפרסם מכרזי בנייה עבור פרויקט ההתנחלות E1 אינה מקובלת. הקהילה הבינלאומית מתנגדת זה מכבר להרחבת ההתנחלויות, והביעה את חששותיה החמורים באופן פרטי ופומבי. הסדר E1 יפגע בסיכוי לפתרון שתי המדינות בכך שיתקיע טריז בגדה המערבית ויפגע ברצף הטריטוריאלי של השטחים הפלסטיניים", נכתב בהודעת המדינות.

בימים האחרונים עוסקים כלי התקשורת המרכזיים באירופה בהרחבה בישראל, בעיקר בארבעה נושאים: התבטאויותיו ופעולותיו של בן גביר, ההחלטה לקדם את תוכנית הבנייה ב־E1, הדיווחים על אלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון, ותחקירי צה״ל על אירועים חריגים בעזה.

תשומת הלב המיוחדת נתונה לבן גביר. לצד אמירותיו על חיסול 30 עד 40 מחבלים מדי לילה בעזה, זכו להבלטה גם דבריו על הקמת גרדום ותאי צפייה להוצאות להורג, תמיכתו בעבר ביישוב יהודי ברצועת עזה ובעידוד הגירת פלסטינים ממנה, קידום חוק עונש מוות למחבלים וסרטון השפלת העצורים מהמשט הפרו־פלסטיני.

באירופה מבינים שחלק מההתבטאויות קשורות לקמפיין הבחירות ושלא בהכרח ימומשו, אך הצטברותן יוצרת לחץ גובר על הממשלות הידידותיות לישראל. אלה נדרשות להסביר מדוע אינן פועלות נגד השרים הקיצוניים, ובמקביל מתקשות לבלום את השיח על סנקציות.

בגרמניה נרשמה לאחרונה התפתחות משמעותית. הקנצלר פרידריך מרץ, השוהה בחופשה, פרסם באמצעות דובר לשכתו גינוי חריף לאמירותיו של בן גביר, שאותן כינה ״קריאות מבזות אדם, המנוגדות למשפט הבינלאומי״ ו״בלתי מתקבלות על הדעת״. סגן הקנצלר ויו״ר ה־SPD, לארס קלינגבייל, קרא לשקול סנקציות נגד בן גביר ואמר כי הוא ״תומך בישראל, אבל לא בשרים כאלה״. גם חברי פרלמנט נוספים, ובהם כאלה המזוהים כתומכי ישראל, הצטרפו לקריאות להטיל סנקציות.

במגזין הגרמני ״דר שפיגל״ נכתב כי סנקציות אישיות של האיחוד האירופי נגד שר ישראלי מהימין הקיצוני נחשבו עד כה כמעט בלתי אפשריות, בין היתר בשל התנגדות ממשלת גרמניה, אך הצהרותיו האחרונות של בן גביר עשויות לשנות זאת.

הסנקציות יידחו

הדיון בסנקציות צפוי לעלות בפגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בתחילת ספטמבר באירלנד. החלטה מיידית אינה צפויה שם, מאחר שמדובר במפגש ״לא רשמי״ שבו לא מתקבלות החלטות מעשיות, אך עצם חזרתו של הנושא לשולחן מעידה על שינוי באווירה. במהלך הפגישה גם ניתן לסכם כי הנושא יעלה לדיון במפגש הרשמי הבא. עד לאחרונה הוערך בישראל כי הסנקציות האפשריות יידחו עד לאחר הבחירות, וכעת נראה שהלחץ הדיפלומטי מתגבר מוקדם מהצפוי.

נכון לעכשיו, הסיכוי לסנקציות אישיות של האיחוד נגד שרים ישראלים עדיין נמוך, בין היתר בשל התנגדות צ׳כיה ומדינות נוספות. פראג, שהתנגדה עקרונית לסנקציות על שרים ישראלים, עדיין מתנגדת להן, אך עמדתה התרככה מעט לאחר פרסום סרטון השפלת עצורי המשט הפרו־פלסטיני, שעורר זעם רב במדינות האיחוד, כולל בקרב ידידותיה של ישראל.

עד אז טענו הצ׳כים כי לא יתמכו בסנקציות כדי לא לחזק את בן גביר בבחירות הקרובות, וכמה מדינות נוספות הצטרפו לעמדה הזאת. כך ירדה היוזמה מהפרק, שכן החלטה כזאת מחייבת הסכמה פה אחד של כל 27 מדינות האיחוד. למרות זאת, שינוי בעמדת גרמניה עשוי להיות משמעותי לנוכח משקלה הפוליטי הרב באיחוד. בישראל חוששים שסנקציות נגד בן גביר יהפכו לתקדים שיוביל בהמשך לצעדים נגד שרים נוספים.

כמה מדינות כבר הטילו סנקציות על בן גביר ועל השר בצלאל סמוטריץ׳. בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה הטילו על השניים סנקציות פיננסיות, ואילו אירלנד, צרפת, ספרד, סלובניה והולנד אסרו עליהם להיכנס לשטחן. ההערכה היא שאם בן גביר יישאר בממשלה לאחר הבחירות, הלחץ יתעצם בתקופה שבין הקמת הממשלה בישראל לבין הבחירות בצרפת באביב 2027.

סנקציות אישיות של האיחוד האירופי נגדו ונגד סמוטריץ׳, וכן צעדים נוספים נגד ישראל, נמצאים על השולחן בסבירות גבוהה למדי.

ביקורת חריפה במיוחד

אלא שבן גביר אינו הסוגיה היחידה. ההחלטה לקדם את תוכנית E1 עוד לפני הבחירות מעוררת ביקורת חריפה במיוחד. הפלסטינים וארגוני זכויות אדם טוענים כי הבנייה עלולה לנתק בין חלקי יהודה ושומרון ולפגוע באפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה.

שבוע לפני פרסום המכרז כבר הזהירו בריטניה, צרפת, דנמרק, יוון ולטביה מפני הצעד. בהצהרה משותפת שנשאו במועצת הביטחון של האו״ם ב־11 באוגוסט קראו החמש לחברות ״להיות מודעות לסיכונים המשפטיים, הכספיים והתדמיתיים הכרוכים בהגשת הצעות למכרזים אלה״. אזהרה כזאת נוגעת ישירות לחברות הבנייה הישראליות שיבקשו להתמודד על הפרויקט.

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הגדיר את פרסום המכרז ״בלתי מתקבל על הדעת והרסני״. לדבריו, הבנייה ״תחתוך את לב ליבה של פלסטין ועלולה להפריד בין הגדה המערבית למזרח ירושלים״. מיליבנד הוסיף כי ״כל ההתנחלויות מהוות הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי״, וכי ״בריטניה לא תעמוד מנגד ותקבל את הרס פתרון שתי המדינות״. הוא הודיע כי בשבועות הקרובים תציג לונדון מערך צעדים מקיף בתגובה למדיניות ממשלת ישראל, ובכללו סנקציות נגד ״מי שנוטלים חלק בהרחבת התנחלויות בלתי חוקיות״.

מיליבנד נכנס לתפקידו רק בחודש שעבר, עם הקמת ממשלתו של ראש הממשלה אנדי ברנהאם, ומינויו נתפס בבריטניה כאות לקו קשוח יותר כלפי ישראל מזה של קודמו קיר סטארמר. ברנהאם עצמו אמר ביולי כי ״עלינו לעשות יותר כדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל״, התנצל על האופן שבו הגיבה מפלגתו בתחילת המלחמה בעזה, ורמז כי ייבחנו סנקציות נוספות והגבלות סחר עם ההתנחלויות.

בהצהרה משותפת של גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה נכתב: "החלטת ממשלת ישראל לפרסם מכרזי בנייה עבור פרויקט ההתנחלות E1 אינה מקובלת. הקהילה הבינלאומית מתנגדת זה זמן רב להרחבת ההתנחלויות, והביעה את חששותיה הכבדים בנושא הן באופן פרטי והן בפומבי. ההתנחלות ב-E1 תפגע בסיכוי למימוש פתרון שתי המדינות, בכך שתיצור חיץ בין חלקים שונים של יהודה ושומרון ותפגע ברציפות הטריטוריאלית של השטח הפלסטיני.

המשפט הבינלאומי ברור: ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון אינן חוקיות. זו עמדתה של הקהילה הבינלאומית, שאושרה מחדש על ידי מועצת הביטחון של האו״ם.

בתקופה של חוסר יציבות קשה ביהודה ושומרון, המתאפיינת ברמות חסרות תקדים של אלימות מצד מתנחלים נגד אזרחים ובהגבלות חמורות על הכלכלה הפלסטינית, ההחלטה הזו מדאיגה אף יותר.

אנו קוראים לממשלת ישראל לחזור בה באופן מיידי מהתוכניות הללו ולהפסיק את הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. לא רק שהן מרחיקות אותנו מהשלום, אלא שהן גם פוגעות עוד יותר במעמדה הבינלאומי של ישראל.

על חברות עסקיות להימנע מהגשת הצעות למכרזי הבנייה. עליהן להיות מודעות להשלכות המשפטיות והתדמיתיות, לרבות הסיכון להיות מעורבות בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי.

אנו שבים ומדגישים את מחויבותנו לשלום כולל, צודק ובר-קיימא, המבוסס על פתרון שתי המדינות. נמשיך לפעול לקידום מטרה זו".

בריטניה מטיפה ליהודים

שר החוץ גדעון סער דחה את הדברים בחריפות וכתב ברשת X כי ״בריטניה עצמה עדיין שולטת בשטחים קולוניאליים במרחק אלפי קילומטרים מחופיה. אבסורד שבריטניה תטיף לעם היהודי היכן מותר לו לחיות במולדתו ההיסטורית הזעירה״. סער הבהיר כי לא התקבלו החלטות חדשות בעניין E1 וכי ההחלטה התקבלה עוד ב־2025, והזהיר שמדיניות ההאשמה של ישראל בלבד ״כבר תרמה לגל עצום של שנאה אנטישמית ותקיפות נגד הקהילה היהודית בבריטניה״.

גם צרפת החריפה את הטון. שר החוץ ז׳אן־נואל בארו כתב ברשת X כי ״מה שקורה היום ביהודה ושומרון הוא פשוט מביש וצריך להגעיל את כולנו״, והוסיף כי זו הסיבה שצרפת הטילה סנקציות על בן גביר, ״שדבריו האחרונים בלתי נסבלים ובלתי אנושיים״. בארו לא שלל הטלת סנקציות נוספות על מעורבים באלימות מצד מתנחלים.

כך, בתוך זמן קצר, מצטברים כמה מוקדי חיכוך: הצהרותיו של בן גביר, האלימות ביהודה ושומרון, הרחבת ההתנחלויות וקידום E1.

כל אחד מהם יכול בפני עצמו לייצר משבר דיפלומטי, וההצטברות שלהם יחד עלולה להפעיל לחץ משמעותי על ישראל עוד לפני הבחירות. זאת במיוחד כאשר קמפיין הבחירות וההצהרות הקיצוניות מכל צדדי המפה הפוליטית רק יתעצמו ככל שיתקרב מועד הקלפי.

הנקודה היא שפוליטיקאים משמיעים הצהרות, חלקן לא ישימות בעליל, כדי לזכות בעוד כמה קולות בישראל, אך כשהן נאמרות ללא אחריות הן עלולות לגרום נזק תדמיתי אדיר. ביום שאחרי, מי שייפגעו בצורה המשמעותית ביותר אינם הפוליטיקאים שאמרו את הדברים, אלא אזרחי ישראל, ביטחונה וכלכלתה.

תגובת ראש העיר מעלה אדומים, גיא יפרח: “נשמת אפה של כל עיר היא היכולת לאפשר לבנותיה ולבניה להמשיך לגור בה, להקים בה משפחה ולבנות בה את עתידם. מעלה אדומים סבלה במשך 13 שנים מהקפאת בנייה בלתי נתפסת, בין היתר בשל לחצים שנבעו מבורות של חלק ממנהיגי אירופה ומהיעדר היכרות אמיתית עם המציאות בשטח".

פורום ״שבים הביתה" התייחס לעמדת מדינות אירופה בנוגע לבנייה ב-E1: ״לאחר אירועי ה-7 באוקטובר התשובה הציונית והביטחונית היחידה היא חיזוק איתן של ההתיישבות, שכן הוכח מעל לכל ספק כי רק אחיזה בקרקע ונוכחות יהודית מעניקות ביטחון אמיתי.

״בעת הזו חובה עלינו להעמיק ולפתח את הבנייה בכל מרחבי יהודה ושומרון, כולל באזורי השטחים הפתוחים במתחמי A ו-B כדי לשמור על ביטחון המולדת. הפורום מבקש להודות לשר בצלאל סמוטריץ' המוביל מהפכה חסרת תקדים בהתיישבות שמנהיג מדיניות ציונית נחושה שאינה מתקפלת בפני תכתיבים זרים, כי זוהי התשובה הראויה לאויבינו - להמשיך לבנות ולהכות שורש בכל חלקי ארץ ישראל״.