שווייץ על פרשת דרכים: הקרב על הניטרליות הנצחית

היוזמה לעגן בחוקה השווייצרית הגדרה מחמירה של הניטרליות המסורתית של המדינה זוכה להתנגדות רחבה, כך עולה מסקר שפורסם היום (רביעי), ולפיו 62% מתכוונים להצביע נגד היוזמה במשאל העם שייערך ב-27 בספטמבר. שווייץ מוגדרת כמדינה ניטרלית מאז 1815, אז הכירו המעצמות בניטרליות שלה בקונגרס וינה.

עיקר השינוי שהיוזמה מבקשת לחולל נוגע לסנקציות. אם תאושר, שווייץ לא תוכל עוד להטיל סנקציות כלכליות על מדינות לוחמות, ותוכל לאמץ רק סנקציות שאושרו במועצת הביטחון של האו"ם. מכיוון שלרוסיה יש זכות וטו במועצה, פירוש הדבר שסנקציות נגד מוסקבה יהיו בלתי אפשריות באופן מעשי.

בנוסף, היוזמה אוסרת על שווייץ לשתף פעולה עם בריתות צבאיות והגנתיות, אלא אם היא מותקפת או עומדת בפני תקיפה קרובה. בכך היא מעמידה בסימן שאלה את שיתוף הפעולה הקיים שלה עם נאט"ו והאיחוד האירופי. מעבר לכך, הנוסח שולל מהממשלה ומהפרלמנט את שיקול הדעת בפרשנות הניטרליות.

את היוזמה השיק הארגון "פרו שווייץ", המזוהה עם מפלגת העם השווייצרית (SVP). היא גובשה על רקע ההחלטה לאמץ את סנקציות האיחוד האירופי נגד רוסיה לאחר הפלישה המלאה לאוקראינה. יוזמיה טוענים כי סנקציות כלכליות הן "נשק מלחמתי", וכי אכיפתן הפכה את שווייץ לצד בסכסוך.

הממשלה והפרלמנט דוחים את היוזמה, וללא הצעה נגדית. כל המפלגות הגדולות, למעט SVP, מתנגדות לה. במטה המתנגדים המשותף חברות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SP), המפלגה הליברלית-רדיקלית (FDP), מפלגת המרכז, הירוקים (GPS) והליברלים-ירוקים (GLP).

לטענתן, היוזמה מסכנת את ביטחון שווייץ ומגבילה קשות את חופש הפעולה שלה, זאת בזמן שאירופה ניצבת בפני מצב ביטחוני מעורער.

בסקר של מכון Leewas עבור קבוצת Tamedia ו-20 Minuten, שבו השתתפו 13,154 בעלי זכות בחירה, 62% מתנגדים ליוזמה ו-36% תומכים בה, ורק 2% טרם החליטו. בסקר קודם של אותו מכון, שנערך ביוני, התנגדו 54% ותמכו 34%, כך שפער המתנגדים התרחב מאז.

סקר של מכון YouGov שווייץ, שפורסם אתמול ובו השתתפו 3,080 בעלי זכות בחירה, הצביע על תמונה צמודה יותר: 50% מתנגדים, 41% תומכים ו-9% מתלבטים.

הקרב הגדול האחרון שבו לחמה שווייץ היה בספטמבר 1515, אז הובסה הקונפדרציה השווייצרית בקרב מריניאנו שליד מילאנו על ידי צרפת. רק בקונגרס וינה ב-1815 הכירו המעצמות בניטרליות ה"נצחית" של שווייץ וערבו לה, ומאז לא השתתפה המדינה באף מלחמה זרה. בחוקה הפדרלית עוגנה הניטרליות ב-1848.

לצד הגדרת הניטרליות כ"נצחית", היא מוגדרת גם כ"מזויינת" - כלומר, על שווייץ להחזיק בצבא חזק מספיק כדי להרתיע כל תוקפן. כפועל יוצא, שווייץ מחזיקה בצבא גדול המבוסס על גיוס חובה, שבו כל גבר מחויב בשירות של 245 ימים לפחות, והיא משקיעה תקציבים גדולים ברכש מטוסי קרב מתקדמים ומערכות הגנה אווירית.

כחלק מכך, שווייץ אף החזיקה בתוכנית פעילה לפיתוח נשק גרעיני עד שחתמה על האמנה נגד הפצת נשק גרעיני ב-1969. גם לאחר מכן היא החזיקה ב"תוכנית מגירה" להשגת פצצה במקרה שהאמנה תופר. הוועדה האחראית על כך פוזרה רק ב-1988.

עקב מדיניות הניטרליות המחמירה שלה, שווייץ הצטרפה לאו"ם רק ב-2002.

מי שקראה בגלוי לאשר את ההצעה היא מוסקבה. בסוף יולי פרסמה דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה פוסט בערוץ הטלגרם שלה, ובו כתבה כי "שווייץ חדלה להיות דה פקטו מדינה ניטרלית", וכי "'ניטרליות גמישה' פירושה משפטית היעדר ניטרליות".

לטענתה, ממשלה של מדינה שבנתה את ריבונותה על עקרון הניטרליות מסבירה כעת לאזרחיה מדוע אסור לעגן אותו בחוקה, "כי אז יהיה צריך לקיים אותו".