"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חקירת שחיתות שוב הגיעה לאנשי זלנסקי - השר המודח: "לערוך בחירות"

הפרלמנט האוקראיני אישר את מינויו של יבהן חמארה לשר ההגנה, חודש אחרי שהדחת קודמו הוציאה אלפים לרחובות • השר המודח מיכאילו פדורוב קרא לבחירות בזמן מלחמה: ״אסור שהדמוקרטיה תהיה בת ערובה בידי רוסיה״ • שעות לאחר מכן נחשפה פרשת שחיתות שהובילה את זלנסקי לפטר את סגנית ראש לשכתו

0השמעה
שר הביטחון היוצא מיכאילו פדורוב ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי  , AFP
שר הביטחון היוצא מיכאילו פדורוב ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. צילום: AFP

הפרלמנט האוקראיני אישר היום (רביעי) ברוב של 312 חברי פרלמנט את מינויו של יבהן חמארה לשר ההגנה,חודש לאחר שהדחתו של מיכאילו פדורוב הציתה גל מחאות ברחבי המדינה.

סערת חילופי הגברי בצמרת הביטחונית של קייב עדיין מהווה מכשול עבור הנשיא: אתמול (שלישי) קרא פדורוב לערוך בחירות עוד בזמן המלחמה, והבוקר ערכו גופי המאבק בשחיתות חיפושים אצל בכירים בלשכת הנשיא וחברי פרלמנט.

קייב: הפגנות להחזרת שר ההגנה המודח // רויטרס

חמארה, שעמד בראש שירות הביטחון האוקראיני (SBU) במשך כחצי שנה ולפני כן פיקד על יחידת העילית ״אלפא״, נאלץ לפשוט את המדים כדי לקבל את התפקיד. החוק האוקראיני קובע ששר ההגנה חייב להיות אזרח, וחמארה, שסירב לכך בתחילה, שוחרר מהשירות רק ערב ההצבעה.

מנגד, פדורוב, בן 35, הפך בתוך חודש מיריבו של הרמטכ״ל לאתגר הפוליטי הרציני ביותר שניצב בפני זלנסקי. ״אסור שהדמוקרטיה תהיה בת ערובה בידי רוסיה״, אמר. ״עלינו למצוא מנגנון חוקי, בטוח ומציאותי שיאפשר לאוקראינה לחדש את התהליך הדמוקרטי המלא גם בתנאים של מלחמה ארוכה. אנחנו נלחמים בדיוק משום שאנחנו רוצים להישאר מדינה אירופית חופשית״.

השר המודח מיכאילו פדורוב. קרא לזלנסקי לערוך בחירות,צילום: REUTERS
שר הביטחון יבהן חמארה בפרלמנט,

הבחירות לנשיאות באוקראינה היו אמורות להיערך במרץ 2024, אך הן נדחו בשל מצב החירום כפי שקובע החוק. לצד זאת, מדובר באחת הסוגיות הנפיצות בפוליטיקה האוקראינית: זלנסקי הצהיר בעבר כי יהיה מוכן לפעול לתיקון החקיקה וקיום הבחירות אם יובטחו התנאים הביטחוניים לעריכתן.

הדחתו של פדורוב בחודש הקודם הוציאה אלפי מפגינים לרחובות בקייב ובערים נוספות, במחאה נדירה בממדיה מאז פרוץ המלחמה, והן עדיין מתקיימות בדרישה להחזירו לתפקידו.

הדחתו התרחשה בעקבות חילוקי דעות קשים שהתגלו בינו לבין מפקד הצבא אולכסנדר סירסקי, בן 60, שהודח גם הוא כעבור ימים אחדים בלחץ הרחוב. במקומו מונה מיכאילו דרפטיי בן ה-43, שהמפגינים עצמם דרשו את מינויו בשל גישתו הנחשבת קשובה יותר לחיילים בחזית, במהלך שסימן חילופי דורות בצמרת הצבא.

מפגינים נגד החלטתו של זלנסקי להדיח את פדורוב,צילום: AFP

במקביל, שעות ספורות לפני ההצבעה, הודיעו גופי המאבק בשחיתות באוקראינה על חשיפת רשת הלבנת הון שפעלה בלב הממשל. לפי הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות (NABU), חברי הרשת הלבינו 150 מיליון גריבנה, כ-3.4 מיליון דולר, כדי לממן ערבות עבור נאשם בפרשת שחיתות גדולה.

בין המעורבים, לפי ההודעה, חבר פרלמנט לשעבר, יו״ר הנהלת בנק ממשלתי, ראש הדירקטוריון של אותו בנק. החוקרים פשטו גם על משרדה של סגנית ראש לשכת הנשיא, וזלנסקי הדיח אותה עוד באותו היום, למרות שלא הוגדרה כחשודה.

זלנסקי. פרשת השחיתות שוב מתקרבת אליו,צילום: AFP

מדובר בפרק נוסף בפרשת ״מידאס״, פרשת השחיתות הגדולה ביותר שנחשפה באוקראינה מאז הפלישה. בנובמבר האחרון, אחרי חקירה סמויה של 15 חודשים, נחשפה תעשיית שוחד והלבנת הון בהיקף 100 מיליון דולר בתאגיד האנרגיה הגרעינית הממשלתי ״אנרהואטום״.

בראש הרשת עמד לפי החשד טימור מינדיץ׳, ידידו ושותפו העסקי לשעבר של זלנסקי, שנמלט מאוקראינה שעות לפני הפשיטה על ביתו ולפי הדיווחים הגיע לישראל. הפרשה הובילה להתפטרות שרי המשפטים והאנרגיה.

זלנסקי עצמו מעולם לא הוגדר חשוד באף אחת מהחקירות, אך הן ממשיכות לפגוע במעגל הקרוב אליו. בסוף נובמבר פשטו חוקרי NABU על ביתו של ראש לשכתו אנדריי ירמק, האיש שנחשב אז לחזק במדינה אחרי הנשיא. ירמק התפטר בתוך שעות, ובהמשך הוגדר חשוד בפרשת שחיתות נפרדת שעניינה פרויקט בנייה יוקרתי. במקומו מונה קירילו בודנוב, ראש המודיעין הצבאי לשעבר.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר