"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שר ההגנה שפוטר על ידי זלנסקי קורא לצאת לבחירות: "הדמוקרטיה לא יכולה להיות בת-ערובה"
שר ההגנה לשעבר מיכאילו פדורוב קורא לקיים בחירות לנשיאות באוקראינה גם במהלך המלחמה מול רוסיה: "אנחנו נלחמים בדיוק משום שאנחנו רוצים להישאר מדינה אירופית חופשית"
שר הביטחון היוצא מיכאילו פדורוב ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי . צילום: AFP

שר ההגנה שפוטר על ידי זלנסקי קורא לצאת לבחירות: "הדמוקרטיה לא יכולה להיות בת-ערובה"

שר ההגנה לשעבר מיכאילו פדורוב קורא לקיים בחירות לנשיאות באוקראינה גם במהלך המלחמה מול רוסיה: "אנחנו נלחמים בדיוק משום שאנחנו רוצים להישאר מדינה אירופית חופשית"

מערכת היום
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מיכאילו פדורוב, שר ההגנה לשעבר של אוקראינה שפוטר לאחרונה, קורא לקיים בחירות לנשיאות גם במהלך המלחמה - במה שמוצג כאתגר הפוליטי הישיר ביותר לנשיא וולודימיר זלנסקי מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה ב־2022.

בנאום וידאו שפרסם ברשת ביום שלישי בערב אמר פדורוב כי על אוקראינה "להחזיר את התהליך הדמוקרטי המלא גם במהלך מלחמה ממושכת". לדבריו, "אסור שהדמוקרטיה תהיה בת ערובה של רוסיה. אנחנו נלחמים בדיוק משום שאנחנו רוצים להישאר מדינה אירופית חופשית".

אף שלא הזכיר את זלנסקי בשמו, פדורוב רמז כי הנשיא הנוכחי עומד בראש מדינה שאינה מתפקדת כראוי ומתקשה להתמודד עם השחיתות, למרות מצב החירום הלאומי. "אנשים לא יכולים לחיות ללא סוף במדינה שבה הם לא מבינים מדוע מתקבלות החלטות מסוימות. מדוע רפורמות מסוימות מתקדמות בעוד אחרות נחסמות", אמר. הוא טען כי אוקראינה יכולה להמשיך להילחם ובמקביל לקיים בחירות כלליות.

פדורוב הזהיר גם מפני מצב שבו נאמנות אישית למערכת הופכת לשיקול המרכזי במינויים. לדבריו, "מסוכן במיוחד כאשר בחברה מתפתחת התחושה שהקריטריון העיקרי למינוי אינו מקצועיות, תוצאות או היכולת לשנות את המדינה, אלא נאמנות אישית למערכת".

פדורוב. עומד מאחורי המהפכה הדיגיטלית בשירות המדינה ובצבא, צילום: AFP

הבחירות הושעו מאז הפלישה

הבחירות באוקראינה הושעו מאז שהוכרז במדינה על משטר צבאי בתחילת הפלישה הרוסית המלאה. כהונתו בת חמש השנים של זלנסקי הסתיימה במאי 2024, אך באוקראינה לא הייתה תמיכה רבה בקיום בחירות כל עוד המלחמה נמשכת.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ דרש בעבר מאוקראינה לקיים בחירות. עם זאת, היחסים המתוחים שהיו בינו לבין זלנסקי השתפרו בהדרגה במהלך השנה האחרונה, לאחר שקייב הוכיחה כי היא מסוגלת להמשיך להילחם בשדה הקרב.

פדורוב, בן 35, כיהן כשר הדיגיטל של אוקראינה מ־2019 ועד ינואר, והוביל את אימוץ הרחפנים במדינה במהלך המלחמה. לאחר מכן כיהן לתקופה קצרה כשר ההגנה, בתפקיד שנחשב למוצלח, עד שפוטר ביולי.

פיטוריו הגיעו במפתיע במסגרת חילופי תפקידים בממשלה, לאחר מחלוקת עם מפקד הצבא, הגנרל אולכסנדר סירסקי. בעקבות פיטוריו פרצו הפגנות ברחובות, שהובילו בהמשך להדחתו של סירסקי, אך לא היה סימן לכך שפדורוב יוחזר לתפקידו.

ביום שלישי מינה זלנסקי באופן רשמי את יבגן חמארה, שר ההגנה בפועל, לתפקיד באופן קבוע. מינויו של חמארה טעון את אישור הפרלמנט האוקראיני, והצבעה צפויה להתקיים ביום רביעי.

אלפים מפגינים בקייב נגד פיטוריו של שר הביטחון פדורוב, צילום: רויטרס

"אין דרך ברורה להבטיח את ביטחון האזרחים"

ארטם ברונז'וקוב, אנליסט פוליטי אוקראיני, הטיל ספק באפשרות המעשית לקיים בחירות בזמן שההפצצות הרוסיות נמשכות. לדבריו, "כיום אין הבנה ברורה כיצד להבטיח את ביטחונם של האנשים במסגרת מלחמה כוללת".

לדבריו, בחברה האוקראינית קיימת עמדה מבוססת שלפיה הבחירות נחוצות, אך רק לאחר סיום השלב האינטנסיבי של המלחמה. הוא הוסיף כי המדינה נותרה "דמוקרטיה לוחמת", כפי שמעידות גם ההפגנות שהתקיימו לאחר התפטרותו של פדורוב מהממשלה.

ההפגנות התקיימו מדי לילה בכיכר שמתחת למשרד הנשיאות במרכז קייב, אך מספר המשתתפים הלך ופחת. עם זאת, ביום ראשון בערב חודש הקמפיין במסגרת עצרת מיוחדת, שבה השתתפו כ־2,000 בני אדם וקראו שוב ושוב: "פדורוב, פדורוב, פדורוב".

סקר שנערך בתחילת החודש הצביע על כך שפדורוב היה מגיע למקום השלישי בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות, עם 13.1% מהקולות. לפניו היו זלנסקי עם 22.3% וראש הכוחות המזוינים לשעבר, המשמש כיום כשגריר אוקראינה בבריטניה, ולרי זלוז'ני, עם 21.4%.

אותו סקר, שנערך על ידי המרכז למחקר חברתי "סוציס", קבע גם כי בסיבוב השני זלנסקי היה מפסיד הן לפדורוב והן לזלוז'ני. באוקראינה מתקיימות הבחירות בשני סיבובים.

אם אוקראינה תחליט לקיים בחירות, היא תידרש להתמודד עם העובדה שמיליוני בני אדם עזבו את המדינה או נעקרו מבתיהם מאז תחילת המלחמה, בעוד יותר ממיליון בני אדם משרתים בכוחות המזוינים, רבים מהם בחזית. בנוסף, כחמישית משטח המדינה נמצאת תחת כיבוש רוסי.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...