"קרבות אוויר של אורות": האיחוד האירופי עוקב בסתר אחר עב"מים | דיווח

נציבות האיחוד האירופי עוקבת מתחת לרדאר אחר תופעות אנומליות בלתי מזוהות (UAP) - המושג המודרני לעב"מים - לפחות מאז שנת 2023, כך חושף הבוקר (שני) תחקיר של רשת "יורוניוז". 

לפי התחקיר, מסמכים מתוך זרוע הביטחון של הנציבות מגלים כי מתחת לרדאר, באירופה מודעים היטב לעלייה בדיווחים ובאיכות הצילומים, ומבקשים לשפר את יכולות הזיהוי והניטור של עצמים בשמיים ובחלל. "אנו הופכים טובים יותר בלהבחין בהם ולזהות אותם ככל שהיכולות הטכנולוגיות שלנו משתפרות, אך עלינו להשתפר עוד יותר", נכתב במכתב רשמי של הנציבות, שמעיד על עיסוק אקטיבי בהרבה מכפי שמוצהר במדיניות הרשמית.

הגילויים באירופה החלו לצוף בין היתר בעקבות פנייה של אב ובנו ממלזיה - אסטרונומים חובבים שזכו להכרה בינלאומית על תגליותיהם על פני הירח. השניים שלחו לנשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין 37 תצלומים וסרטונים של עצמים מסתוריים שטסים בסמוך למטוסים, למתקנים צבאיים ואתרי גרעין, ואף דיווחו על גילוי אותות חריגים מתדרי ה-Wi-Fi המקומיים שהגיעו מגבוה.

אף שהנציבות השיבה כי אין לה סמכות לחקור אירועים בשמי מלזיה, היא ציינה כי תציע למדינות החברות להגביר את יכולות הניטור של עצמים בסביבת כדור הארץ. השניים פנו גם לנאס"א, למשרדי ביטחון וגרעין במלזיה ובקנדה, אך זכו לדחייה מנומסת - למעט חבר הפרלמנט הקנדי לשעבר, לארי מגוויר, שעודד אותם וכתב: "השמיים אינם מסווגים. ככל שייאסף יותר מידע, כך תגבר המודעות הציבורית".

טייסים מעידים: "זה נראה כמו קרבות אוויר של אורות"

בעוד גורמים רשמיים עדיין שומרים על איפוק ולא מפרטים, טייסים אזרחיים באירופה כבר מסרבים לשתוק. יואכים דקרס, מייסד הקואליציה לתופעות בלתי מזוהות בהולנד, מעריך כי כ-90% מדיווחי הטייסים נעלמים כיום בגלל הסטיגמה והחשש מפגיעה מקצועית.

רוב אקרמנס, טייס מסחרי הולנדי עם ניסיון של 35 שנה, תיאר בנפני יורוניוז אירוע מ-2023 במהלך טיסה מהמזרח התיכון להולנד: "במשך יותר משעתיים, החל מדרום לקפריסין ועד מעל הבלקן, ששת אנשי הצוות בקוקפיט צפו באורות חזקים למעלה. אחד האורות ביצע תמרונים סביב האחרים - זה נראה ממש כמו קרב אוויר ('דוגפייט'). לבסוף הם נעלמו במהירות עצומה. זו חוויה של תמהון מוחלט, אך מיד אחר כך מגיעה התסכול והחשש המוצדק מהסטיגמה".

קברניט בואינג 747, כריסטיאן ואן הייסט, תיאר כמה אירועים שלדבריו מהווים "איום בטיחותי ראשון במעלה ולא מדע בדיוני". באחד המקרים ב-2005 מעל יוון, צפה באור בוהק שהאיץ במהירות בלתי אפשרית, בסמוך למסלול שבו עברה משחתת מטוסים אמריקנית.

במקרה אחר מעל ספרד ב-2010, צפה בעצם גדול ומלבני שעמד במקום בגובה 41 אלף רגל במשך למעלה משעה. בקרת התנועה האווירית האזרחית והצבאית אישרה כי לא הייתה כל תנועה במרחב - לא מטוסים, לא פעילות צבאית ולא בלוני מזג אוויר. ואן הייסט הדגיש כי החשש מועצם כיום עוד יותר על רקע חדירות נחילי הרחפנים מעל אירופה (ככל הנראה בהקשר הצבאי הרוסי): "התעלמות מעצמים כאלה עומדת בסתירה מוחלטת לסטנדרטים הגבוהים של בטיחות התעופה באיחוד".

האיום על אתרי הגרעין: מצרפת ועד ארה"ב

הדאגה באירופה מתגברת במיוחד לנוכח הזיקה ההיסטורית והמחקרית בין תופעות אלו לבין מתקנים אסטרטגיים. מחקר כלכלי צרפתי מ-2015 אישר כי קיים מתאם ישיר בין דיווחי עב"מים לקרבה לאתרים אטומיים, כדוגמת המפעל למיחזור גרעיני בלה האג (La Hague). תקדימים דומים נרשמו גם בבריטניה.

התופעה  מוכרת היטב גם מארה"ב כבר משנות ה-40: באחד המקרים המפורסמים ב-1967 בבסיס חיל האוויר מלמסטרום שבמונטנה, דיווחו קצינים כי עצם בלתי מזוהה ריחף מעל מתחמים של טילי גרעין, ומיד לאחר מכן הפכו כמה מהטילים לבלתי שמישים באופן זמני.

למרות שעצמים בלתי מזוהים נצפו בכמה מקומות ברחבי האיחוד, צרפת היא כיום המדינה היחידה באיחוד האירופי שמפעילה מרכז ממומן ורשמי לחקר התופעות - גוף בשם GEIPAN שפועל מאז 1977. הגוף ניתח מעל 3,300 דיווחים, מתוכם 106 סווגו כ"בלתי מוסברים לחלוטין" לאחר חקירה מעמיקה, ועוד 1,014 נותרו בלתי מפוענחים מחוסר נתונים. ביוני האחרון אף התקיים דיון היסטורי בפרלמנט הצרפתי בנושא, בו קרא חבר הפרלמנט ארנו סן-מרטן: "אנו רוצים לנוע מעבר לפנטזיות, ולטפל בנושא ברצינות וברציונליות".

"הסטיגמה" - מול הסכנה הביטחונית

חבר הפרלמנט האירופי הגרמני, פביו דה מאסי, פנה בשנתיים האחרונות כמה פעמים לנציבות האיחוד בדרישה לעדכן את מערכות הדיווח בתעופה ולהכניס קטגוריה ייעודית לאירועי UAP. דה מאסי מזהיר: "אם המרחב האווירי שלנו חשוף ואין לנו מושג מה טס שם, מדובר בסכנה ביטחונית ובטיחותית חמורה. או שזה המצב, או שהאיחוד מתעתע בציבור. כך או כך, חייבים לשבור את הסטיגמה. לא מדובר ב'אנשים ירוקים קטנים', אלא בבטיחות הטיסה ובאינטרסים של המכלול הביטחוני-תעשייתי".

מנגד, סוכנות התעופה האירופית (EASA) דוחה לעת עתה את הדרישות לקטגוריה נפרדת. בתגובה ליורוניוז מסרה הסוכנות כי המסגרת הקיימת לדיווח על תקלות בטיחות מספקת, וכי "לא זוהו ראיות המצביעות על כך שדיווחים על UAP מהווים בעיית בטיחות מערכתית".

עם זאת, מומחים וטייסים טוענים כי היעדר הראיות של EASA נובע בדיוק מ"פער הדיווח" שמייצרת הסטיגמה. בהיעדר מענה מרכזי, מדינות מסוימות החלו לפעול עצמאית: המועצה לבטיחות בהולנד החלה לקבל דיווחים מטייסים תחת קטגוריות כלליות, ומשרד התעופה הפדרלי בגרמניה משלב מחקר מדעי בנושא.

"אנחנו צריכים שהסוכנות האירופית לבטיחות תעופה, נציבות האיחוד והפרלמנט יעדכנו רשמית את מסגרות בטיחות התעופה שלנו באמצעות קטגוריית דיווח אחידה לעב"מים, וישימו קץ למדיניות של התעלמות או סיווג שגוי של נתונים", סיכם הטייס רוב אקרמנס, "כרגע, המערכת פשוט מאלצת אותנו להישאר בשתיקה".

העיסוק האירופי הגובר שנעשה רחוק מעיני הציבור בסוגיה עומד בניגוד בולט לארצות הברית, שם הנושא כבר יצא מזמן מגבולות הקונספירציה: הפנטגון הקים כוח משימה ייעודי (UAP Task Force), הקונגרס מקיים שימועים פומביים, ואף הוקמה מועצה מדעית רשמית לחקר הנושא.