הלם בבריטניה: חברת ארגון טרור התקבלה כפרופסורית באוניברסיטת קיימברידג'

סערה בבריטניה: פעילה אסלאמיסטית קיצונית קיבלה משרה של מחקר ופרופסורה באוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, למרות קשר עמוק לארגון שהוגדר ארגון טרור על ידי הרשויות בבריטניהץ 

פרח אחמד, שמתמחה בתחום החינוך, קיבלה משרה קבועה במוסד האקדמי היוקרתי זאת למרות שורה של התבטאויות מסמרות שיער. בנוסף נחשף בעבר כי היא קשורה לארגון האסלמיסטי "חיזב א-תחריר", שהוצאה מחוץ לחוק במדינה.  אחמד תקפה במפורש את "החינוך המערבי" כ"איום" על מוסלמים, גינתה את הדמוקרטיה והאינטגרציה, וביקרה את בתי הספר הבריטיים על שלימדו תלמידים שנישואי ילדים הם דבר פסול. במהלך תקופתה בקיימברידג', היא כתבה כי התפיסה האסלאמית של חינוך מתנגדת בחריפות ל"רכישת אוריינות וחשבון ומיומנויות משמעת אחרות המודגמות באמצעות כישורים".

אחמד הגיע לראשונה לתשומת לב הציבור בשנת 2009, כאשר ה"ספקטייטור" הבריטי חשף את העובדה שהיא ניהלה שני בתי ספר יסודיים פרטיים, וקיבלה יותר מ-100,000 ליש"ט מכספי ציבור לשם כך. לפחות שלושה מתוך ארבעת הנאמנים של בתי הספר היו חברים או פעילים בחיזב א-תחריר, כולל אשתו של מנהיג חיזב דאז, ותוכנית הלימודים של בתי הספר תאמה מקרוב את העקרונות המרכזיים של האידיאולוגיה הבדלנית והאנטי-דמוקרטית של חיזב א-תחריר. (ארגון חזב עדיין היה חוקי אז, אך נאסר כארגון טרור בשנת 2024(. 

הסיפור עורר סכסוך פוליטי, אך כצפוי למדי, מזכיר בתי הספר דאז, אד בולס, ועדת הצדקה ואופסטד לא עשו דבר. אחמד הופיעה בטלוויזיה והציגה את עצמה כנערת פוסטר לרדיפת מוסלמים, אם כי סירבה בביישנות לענות כשנשאלה אם הייתה אי פעם חברה בחזב א-תחריר. שני בתי הספר, בהרינגיי ובסלאו, ממשיכים לקבל מימון ציבורי (382,000 ליש"ט בשנה שעברה) ואחמד עדיין חבר נאמנות בגוף שמנהל אותם. כעת, לעומת זאת, היא התקדמה בבירור בעולם.

הצהרות אלה הן חלק מהרקורד הארוך שלה של דעות קנאיות, קיצוניות ובדלניות בנושא חינוך. בחוברת של חזב א-תחריר, "חינוך וזהות", שנכתבה במקור בשנת 2002, פורסמה מחדש בשנת 2017 והגיעה לידי הספקטייטור, כותבת אחמד כי "הקהילה המוסלמית כולה בבריטניה צריכה להכיר בכך שחינוך מערבי מהווה איום על אמונותינו וערכינו".

היא תוקפת את "ניסיונותיהם של בתי הספר לשלב ילדים מוסלמים" ככאלה המבקשים "לייצר דורות חדשים הדוחים את האסלאם... אם החברה בנויה על כופר [חוסר אמונה], חובתנו להתמודד עם אתגר זה כקהילה על מנת להגן על צעירינו משחיתותו". אחמד אחראית כעת על מחקר לתארים מתקדמים בחינוך באוניברסיטה המובילה בבריטניה, ועל הוראת סטודנטים לתואר ראשון, מנהיגי המקצוע העתידיים, "כיצד חינוך מעצב יחידים וחברה".

בפרק שלה בחוברת משנת 2002, אחמד ביקרה את תוכנית הלימודים הלאומית כצורה של "אינדוקטרינציה שיטתית" שמטרתה "לבנות 'אזרחים בריטים לדוגמה' אשר יבקשו לקחת חלק פעיל ביישום המערכת הקפיטליסטית החילונית בחברה הבריטית". באופן טבעי, מערכת כזו לא תתאים לצרכים של תלמידים מוסלמים, שכן העקדה [מערכת האמונה] של המוסלמים סותרת זאת לחלוטין.

אחמד תקפה בתי ספר בריטיים על כך שהם מלמדים ש"פוליגמיה או נישואים מתחת לגיל 16" הם "ארכאיים ומפלים נשים", ועל כך שהם אומרים לילדים ש"דמוקרטיה... היא הדרך היחידה שבה יש ליצור חוקים". דמוקרטיה, היא אומרת, היא "מסורת מושחתת", שבה אם "מקבלי ההחלטות מחליטים להפוך את הפצצת עיראק או הומוסקסואליות לחוקיות, כפי שקורה כיום, אין שום דבר שמישהו יכול לעשות בנידון".

הגרוע מכל, "סובלנות דתית נדחפת בעיקר בחינוך הדתי", כלומר "האסלאם נלמד כדת כמו כל דת אחרת, ומעמיד את ערכו באותה רמה כמו הנצרות, הבודהיזם, היהדות, ההינדואיזם, הסיקיזם וכדומה".