בגלל החרם על ישראל: אירלנד קנתה מטוס שמתקשה לנחות בערפל

לפי הדיווח, דבלין נמנעה מהתקנת מערכת הנחיתה "FalconEye" של אלביט במטוס המנהלים החדש, במסגרת החרם על רכש ביטחוני מישראל • באירלנד דחו את הטענות, אך לפי מקורות שצוטטו ב"ג'ורנל", היעדר המערכת מגביל את יכולת המטוס לנחות בתנאי מזג אוויר קשים

המערכת של אלביט "FalconEye". צילום: FALCONEYE

מטוס המנהלים החדש של ממשלת אירלנד, שנרכש בסוף השנה שעברה בעלות של 53 מיליון יורו כדי לשמש את חברי הממשלה, מתקשה לנחות בערפל ובמזג אוויר סוער משום שדבלין סירבה להתקין בו מערכת של חברת אלביט, במסגרת החרם שהטילה על רכש ביטחוני מישראל - כך חושף היום (שלישי) האתר האירי "הג'ורנל".

המערכת שלא הותקנה, "FalconEye", מיוצרת על ידי אלביט עבור חברת דאסו הצרפתית ומאפשרת לטייסים לנחות בערפל כבד ובלילה באמצעות חיישנים מתקדמים, תוך הקרנת תמונת המצב על מסך שקוף מול עיני הטייס. בלעדיה נאלצים לעיתים הטייסים להסיט את הנחיתה לשדות אחרים, בעיקר בעת נחיתה בשדות קטנים שאינם מצוידים במערכות עזר מתקדמות לנחיתה.

מטוס המנהלים החדש של ממשלת אירלנד, צילום: משרד ההגנה האירי

ההחלטה שלא להתקין את המערכת נגזרה ממדיניות שעליה הודיע ראש ממשלת אירלנד הנוכחי, מיהאל מרטין, באוגוסט 2024, אז כיהן כסגן ראש הממשלה וכשר הביטחון והחוץ. מרטין הכריז אז כי אירלנד תפסיק לרכוש ציוד צבאי מישראל, בתגובה למלחמה בעזה ולחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג, שקבעה כי נוכחות ישראל ביהודה ושומרון היא בגדר "סיפוח בלתי חוקי". החוזה לרכישת המטוס - מדגם דאסו פלקון 6X - נחתם בדצמבר 2024, כארבעה חודשים לאחר הכרזת החרם.

אלא שלפי הדיווח, החרם לא נאכף באופן גורף. חיל האוויר האירי הזמין בינואר 2025 ארבעה מסוקי H145M מאיירבוס בריטניה, שאלביט שותפה בייצורם והטכנולוגיה שלה מוטמעת בכל המסוקים מדגם זה. גם במטוסי הסיור הימיים החדשים של אירלנד מותקן מכ"ם מתוצרת ישראל. ההבדל, לפי "הג'ורנל", הוא שהתקנת FalconEye במטוס המנהלים הייתה מחייבת את הממשלה האירית להתקשר בחוזה ישיר עם אלביט - צעד שפקידי הרכש בדבלין ראו כהפרה של החלטת הממשל.

משרד ההגנה האירי דחה את הטענה. בתגובה לפניית "הג'ורנל" באפריל האחרון מסר המשרד: "איננו יכולים למסור פרטים נוספים על מפרט המטוס, אך ניתן לאשר שאין כיום כל הגבלה על יכולת התפעול שלו". אותה תגובה בדיוק ניתנה גם לחבר הפרלמנט מטעם הלייבור, גד נאש, שהגיש שאילתה באותו עניין. "הג'ורנל" טען כי מקורותיו סתרו את התגובה, ולדבריהם היעדר המערכת מגביל את אפשרויות הטייסים בעת נחיתה.

"הג'ורנל" פנה למשרד ההגנה האירי במסגרת חוק חופש המידע וביקש לדעת אילו פרויקטים ביטחוניים נוספים נפגעו מהחרם על ישראל. המשרד ביקש הארכה משמעותית של מועד המענה, בטענה שמחלקת הרכש נמצאת בחופשה שנתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר