לאחר יותר מ-40 שנה: כתב העיתון הצרפתי עוזב בגלל ״האנטישמיות בשמאל״

העיתונאי ז׳אן קטרמר, כתב ״ליברסיון״ בבריסל ופרשן העיתון לענייני אירופה והאיחוד, הודיע אתמול (רביעי) על עזיבתו את העיתון הצרפתי הידוע שבו עבד מאז 1984. במכתב הפרידה הוא הסביר את עזיבתו ברדיפה שחווה מחלק מאנשי המערכת בעקבות עמדותיו, בראש ובראשונה בסוגיות הקשורות לישראל. ״האיסלאמו-שמאלנות והווקיזם ניצחו״, אמר ל״לה פואן״, מגזין אחר.

קטרמר, בן 68, נחשב לאחד המומחים הבולטים בצרפת למוסדות האיחוד האירופי, ומתחילת שנות התשעים הוא מסקר אותם ככתב העיתון בבריסל. ה״ליברסיון״ עצמו נוסד ב-1973 בידי הפילוסוף ז׳אן-פול סארטר והעיתונאי סרז׳ ז׳ולי, בעקבות אירועי מרד הסטודנטים של מאי 1968, והיה במשך עשורים מהקולות המזוהים ביותר של השמאל הצרפתי.

עד לאחרונה שימש כעורך הראשי של ״ליברסיון״ העיתונאי הצרפתי-ישראלי דב אלפון, שהודיע באפריל על פרישתו לאחר שש שנים בתפקיד.

את המפנה ביחס אליו מסמן קטרמר בטבח 7 באוקטובר. הוא אומר כי גם קודם לכן עוררו התבטאויותיו אי נוחות במערכת, אבל אחרי הטבח הדברים הסלימו: אגודת העיתונאים של העיתון יצאה נגדו, בעוד ההנהלה המשיכה לגבות אותו. במכתב הפרידה הוא תוקף את מה שהוא מתאר כאווירה החדשה בשמאל הצרפתי. ״מנאצים את היהודים, מאשימים את ישראל ואת יהודי העולם ברצח עם כפי שאתמול האשימו אותם ברצח ישו, שוללים את זכות הקיום של ישראל, מה שלא קורה לאף מדינה אחרת״, הוא כותב.

״אף אחד, אף פעם, לא בא ואמר לי בפנים מה לא בסדר, חוץ מאשר ממש בסוף, ברשתות החברתיות, כשכבר היה ברור שאני עוזב״, אומר קטרמר. ״ב׳ליברסיון׳ של שנות התשעים הוויכוחים היו קשים, אבל ב׳ליברסיון׳ של 2026 כבר לא מתווכחים. היריבים שלי בפנים לא חשפו את עצמם ולא רצו לדבר, הם רק רצו להשתיק אותי. אני מגן על התפיסה שישראל היא דמוקרטיה. אני רואה שההוכחות ל׳רצח עם׳ בעזה עדיין לא נמצאו. אני סבור שאפשר לדבר בפה מלא על אנטישמיות מוסלמית״.

לדבריו, כל מי שסבר שהוא טועה יכול היה לבקש לכתוב על כך לעיתון, אך איש לא עשה זאת.

במכתב הפרידה כותב קטרמר שבחר בעיתון ב-1984 דווקא משום שהיה, כפי שהוא מגדיר, חופשי, פרוע ולא קונפורמיסטי. ״אבל לכל הדברים הטובים יש סוף״, כתב והוסיף: ״אני שייך לשמאל הסוציאל-דמוקרטי שנלחם בקנאות דתית מכל סוג, בגזענות, באנטישמיות, בשנאת המוסלמים, בעוול חברתי ובמשטרים אוטוריטריים, ואני יכול רק לקבוע שהוא היום מיעוט, ואולי אף בדרך להיעלם״.

״מאז הפוגרום ב-7 באוקטובר, הפך השמאל הזה את העוינות לממשלת נתניהו, שאני שותף לה לחלוטין, ואת התמיכה הלגיטימית בעניין הפלסטיני, לאנטי-ציונות אלימה שהיא המסכה של אנטישמיות משולחת רסן״, הוא כותב.

קטרמר, שאינו יהודי, כתב כי ״האנטישמיות על כל צורותיה, גם הערמומיות שבהן, היא הסימן המובהק לשנאת הרפובליקה, החירויות, שלטון החוק, השוויון וההומניזם. היא מבשרת טוטליטריות״.

לדבריו, בניגוד למה שטענו נגדו מאז 7 באוקטובר, מעולם לא בלבל בין מוסלמים לאידיאולוגיה האיסלאמיסטית ולא בין הפלסטינים לחמאס. את רודפיו הוא מתאר כמיעוט קטן בעיתון, ״אבל בשיטות הטרדה של השמאל הקיצוני הם הצליחו להפוך את האוויר סביבי לבלתי ניתן לנשימה. לכן אני קד ופורש. אני מחזיר לעצמי את חירותי, כי היא הנכס היקר לי מכול״. את המכתב הוא חתם כך: ״אל תשכחו שמזהים את החירות ברעש שהיא עושה כשהיא הולכת״.

הנהלת ה״ליברסיון״ מסרה בתגובה: ״ב-41 שנותיו במערכת רכש ז׳אן מומחיות אירופית שאין לה תחליף, ונחשב לסמכות בענייני אירופה בצרפת וגם מחוצה לה. בשלוש השנים האחרונות יחסיו עם חלק מהמערכת הידרדרו, אבל ׳ליברסיון׳ תמיד הגן על חופש הביטוי שלו״.