"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המתלוננת נעזרה בבינה מלאכותית - ומשפט האונס הופסק

משפט אונס בבריטניה הופסק לאחר שתכתובות מהנייד חשפו כי המתלוננת נעזרה בצ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית כדי להתכונן לחקירה הנגדית ו"לשפץ" את תשובותיה • בית המשפט קבע: מדובר ב"אימון עדים" אסור שעלול לזהם את העדות

,עודכן
0השמעה
גזר דין, בית משפט. אילוסטרציה , Getty Images/Stockdisc
גזר דין, בית משפט. אילוסטרציה. צילום: Getty Images/Stockdisc

שימוש במחלוקת: משפט אונס מורכב שהתנהל בדרום בריטניה הופסק במפתיע, לאחר שהתברר כי המתלוננת נעזרה בצ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית כדי להכין ולהנדס את תשובותיה לקראת החקירה הנגדית, כך דווח אתמול (שני) בטלגרף הבריטי.

הפרשה החלה להתגלגל כאשר הנאשם, שקיבל את הכינוי R, הואשם כי ביצע עבירת אונס בקורבן שכונתה בשם C לאחר שצרכה כמות גדולה של אלכוהול וסמים. על פי הדיווח, השניים היו בעבר בחיבור זוגי בהסכמה, אך C סיימה את הקשר מספר שבועות לפני האירוע. במסגרת החקירה הנגדית, C, שהייתה עדת התביעה היחידה, נחקרה ממושכות על מכלול שאלות - ובהן מיקומה והתנהלותה באותו הערב.

בינה מלאכותית. שימוש בעייתי.,צילום: רויטרס

הטעות שחשפה את התכתובות המוצפנות

התפנית הדרמטית בעלילה התרחשה דווקא ביוזמתה של המתלוננת. לאחר שסיימה את החקירה הנגדית, ביקשה C להגיש לבית המשפט צילומי מסך מהנייד האישי שלה, במטרה להוכיח ולחזק את גרסתה לשאלות שהפנה אליה צוות ההגנה. אלא שהגשת הראיה הובילה לדרישה משפטית למסירת נתוני המכשיר כולו לצוות ההגנה - ושם חיכתה להם הפתעה.

בבדיקת המכשיר התגלו לוגים מפורטים של שיחות ממושכות שניהלה המתלוננת עם צ'אטבוט בינה מלאכותית. הלוגים חולקו לנושאים מוגדרים וממוקדים, ובהם: "על מה שקרה באותו לילה", "על הסכמה וכשירות", "על ראיות פיזיות" ו-"על ההתנהגות שלך אחרי".

"אימון עדים" לא תקין

בעקבות החשיפה, טען הסנגור של R בנחרצות כי לא ניתן עוד לקיים משפט צדק וכי הזכות להליך הוגן נפגעה אנושות, שכן לדבריהם אי אפשר לדעת עד כמה הושפעה עדותה של המתלוננת מהתשובות שייצר עבורה הצ'אטבוט.

בית המשפט לערעורים קיבל חלקית את הטענה וקבע כי מדובר בפרקטיקה האסורה של "אימון עדים" (Witness Coaching) וקבע כי "יש להרחיק בנחרצות את כל העדים, בין אם מטעם התביעה ובין אם מטעם ההגנה, משימוש בבינה מלאכותית כדי להתכונן למתן עדות.

המתלוננת נחשפה בשימוש אסור. אילוסטרציה,צילום: בינה מלאכותית

עוד אמרו השופטים ברמיזה על המתלוננת כי "עד ישר עשוי לשנות את הדגשים בעדותו כדי להתאים אותם למה שהוא תופס כזיכרון מדויק יותר, או פשוט נכון יותר של האירועים. לעומת זאת, עד שקרן יחשב במהירות רבה כיצד ניתן 'לשפר' את עדותו".

בבריטניה חל איסור חמור על "אימון עדים" מחשש שזיכרונם יזוהם או שהם ישנו את גרסתם כדי ליישב סתירות פנימיות. הכללים בממלכה מאפשרים אומנם לעורכי דין להכין עדים באמצעות משפטי דמה, אך אוסרים באיסור מוחלט לעצב ראיות או לתרגל את תוכן העדות עצמה - הלכה שנפסקה עוד בשנת 2004 בעקבות אירוע שבו פקידי הגירה עברו אימון לפני מסירת עדות.

בית המשפט המקומי בלואיס בו התנהל התיק סבר כי יש לבטלו לחלוטין, אך למרות העבירה החמורה שנחשפה, בית המשפט לערעורים הורה לבסוף כי התיק לא ייסגר לחלוטין, אלא ייקבע משפט חוזר (Retrial) שייזומן במועד המוקדם ביותר האפשרי.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר