ב-22 ביוני עקבו רשתות הטלוויזיה הבריטיות בעזרת מסוקים אחר תנועתה של הרכבת ממנצ'סטר ללונדון, לא היה זה אירוע חירום כזה או אחר שהצריך את המעקב הצמוד, אלא בשל נוסע אחד שעשה את דרכו אל הבירה: אנדי ברנהאם, שעתיד היה להיות מושבע כחבר בית הנבחרים. ביום שישי האחרון הוא הוכתר כמנהיג הלייבור החדש. מחר הוא כבר יגיע למלך, יכנס לדאונינג 10 ויחל את כהונתו כראש ממשלת בריטניה - השביעי בעשור האחרון.
האירוע הטלוויזיוני ההוא שיקף מצוין את התדמית שבנה לעצמו ברנהאם ושהובילה אותו לרשת ללא תחרות את מקומו של קיר סטארמר: ראש עיריית מנצ'סטר יעיל ופופולארי שמצליח לעמוד מול השלטון המרכזי בלונדון למען הצפון, עד כדי שזכה לכינוי "מלך הצפון".
את הכינוי הזה רכש בתקופת הקורונה. "כשמנצ'סטר הייתה צריכה להיכנס להגבלות מחמירות יותר, ברנהאם התעמת ראש בראש עם הממשלה על גובה הפיצויים שיקבלו בעלי העסקים, ובכך עשה לעצמו שם של מי שעומד על האינטרסים של העיר מול הממשלה בווסטמינסטר", אומר אוריה בר-מאיר, פרשן לפוליטיקה בריטית, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב וכותב בבלוג ״יס מיניסטר״.
את הרוח הזו מבקש ברנהאם למנף כדי לממש את מה שכינה בנאום ההכתרה בשישי ״הזדמנות אחרונה לשינוי״ עבור הלייבור. קודמו סטארמר, שנכנס לתפקיד לפני שנתיים בניצחון היסטורי, איבד במהירות את אמון הציבור כשפרשיות שונות הלכו וצצו, ולמרות שניתן היה לטעון להישגים מסוימים, הוא נתפס כמנהיג מאופק וחסר חזון. הוא הדרדר בסקרים מול ״רפורמה לבריטניה״ מהימין הפופוליסטי, והקש האחרון היה תבוסת הלייבור בבחירות המקומיות במאי.
אחרי הכישלון בבחירות המקומיות, הכריז ברנהאם על כך שינסה לחזור לבית הנבחרים דרך המושב של מחוז הבחירה מייקרפילד - ואחרי שניצח שם בפער גדול, היה ברור שגורלו של סטארמר נגזר. לאחר התפטרותו, התאחדה המפלגה סביב ברנהאם במהירות שיא ודרכו לדאונינג נסללה ללא קרב.
״נהיה המפלגה שמעניקה כוח רב יותר בידי האנשים ומביאה צמיחה טובה בכל פינה של בריטניה״, הכריז ברנהאם בנאום בשישי. בר-מאיר מסביר כי מאחורי הסיסמאות עומדת גישת ה״מנצ'סטריזם״ שברנהאם מזוהה עמה: ״העברת כוח רב לשלטון המקומי, תהליך שהחל כבר אצל סטארמר והוא רוצה לקחת רחוק יותר, כדי שהרשויות יקדמו פרויקטים שיביאו צמיחה לכל חלקי בריטניה, ולא רק מדרום-מזרח אנגליה העשיר״.
לדבריו, ברנהאם צפוי לנטות שמאלה, עם בעלות ציבורית רחבה יותר על תשתיות כמו חשמל ומים ושיפור הטיפול הסיעודי המכביד על שירות הבריאות הממלכתי, ״אבל מעבר לזה קשה להגיד שהוא פרסם תוכנית כלכלית מוסדרת״, הוא מוסיף. ביטוי מוחשי לתפיסה הזו הוא כוונתו להעביר חלק מפעילות משרד ראש הממשלה למנצ'סטר, מעין ״דאונינג 10 צפוני״.
דמות ותיקה בפוליטיקה הבריטית
עד כמה שברנהאם היה רוצה להיראות כחיצוני ל״אליטה של ווסטמינסטר״ ומקפיד לוותר על העניבה לטובת טי-שרט שחור, הוא דמות ותיקה למדי בפוליטיקה הבריטית ומילא שורה ארוכה של תפקידים בלונדון. הוא יליד ליברפול, אוהד של אברטון, (אם היה חסר משהו בתדמית האנדרדוג), אך זכה לכבוד גם מאוהדי היריבה ליברפול סביב מאבקו למען טיהור שמם מאחריות לאסון הילסבורו.
בן 56, שגדל במשפחה ממעמד הפועלים ולמד ספרות אנגלית בקיימברידג', נבחר לראשונה לפרלמנט ב-2001 וטיפס במהירות בשורות הלייבור תחת ראשי הממשלה טוני בלייר וגורדון בראון, עד שמונה ב-2009 לשר הבריאות לאחר שורה של תפקידים זוטרים יותר בממשלה.
פעמיים התמודד על הנהגת המפלגה, ב-2010 וב-2015, ובשתי הפעמים הפסיד. ב-2017 עזב את ווסטמינסטר לטובת ראשות עיריית מנצ'סטר רבתי, אשר ישירות ממנה הוא מגיע כעת למוקד הכוח של הפוליטיקה הבריטית.
אלא שלמרות רצונו הברור לעסוק בסוגיות פנים, עד כדי הבטחה לנצל את אוגוסט כדי לתור ברחבי בריטניה ולחבר מחדש את הלייבור לבוחרים, בלונדון הוא ייאלץ, בניגוד למה שנדרש ממנו כראש עיריית מנצ'סטר, לעסוק גם בסוגיות חוץ וביטחון שעלולות להפריע לו לממש את חזונו ״לתקן את הדברים הגדולים שהפוליטיקה הזניחה״.
״הצבא הבריטי דורש שיקום מסיבי, והדרך שבה הוצאות הביטחון כאחוז מהתמ״ג יעמדו בדרישות נאט״ו עדיין ארוכה״, אומר בר-מאיר. ״אלה לא רק אתגרים מול אוקראינה, טראמפ והמזרח התיכון, אלא גם אתגר פיסקלי של מאיפה למצוא את הכסף״.
מבחינת כיוון מדיניות החוץ, בר-מאיר לא צופה שינוי גדול ממדיניותו של סטארמר. ״באוקראינה ובאיראן לא נראה שינוי משמעותי במיוחד, ועם אדם כמו טראמפ קשה לראות איך ייראו היחסים ביניהם״, הוא אומר, ומעריך כי ברנהאם דווקא עשוי לנסות בזהירות לקרב את בריטניה לאיחוד האירופי. יוצאת דופן היא הסוגיה הישראל-פלסטינית: זו כמעט היחידה בתחום החוץ שבה ברנהאם התבטא במפורש, ובמופגן דחה את הקו שהוביל קודמו סטארמר.
"ראיות לפשעי מלחמה"
בסרטון וידאו שפרסם ברשתות החברתיות בתחילת החודש, התנצל ברנהאם על תמיכת הלייבור בפעולה הצבאית של ישראל בתחילת המלחמה בעזה, וכינה את סבל תושבי הרצועה ״כתם על המצפון הקולקטיבי שלנו״. הוא טען כי ״ישנן ראיות הולכות וגוברות לכך שנראה שבוצעו פשעי מלחמה״, אך נמנע מלהגדיר זאת כ״רצח עם״.
עוד הבטיח לבחון סנקציות נוספות על מעורבים באלימות בעזה ואיסור על סחר עם התנחלויות ביהודה ושומרון, וטען כי ממשלת נתניהו ״מנסה להפוך את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי״.
ברנהאם הוא אמנם מבקר חריף של ממשלת ישראל (את ניצחונו של נתניהו ב-2015 הגדיר כ"מדכא"), אך הוא אינו ״אנטי-ישראלי״, ביטוי שנעשה בו שימוש תדיר מדי, ששימש גם נגד סטארמר שבוודאי לא היה כזה. ברנהאם, תומך ותיק של ״ידידי הלייבור למען ישראל״ שהתנגד לתנועת החרם BDS, וגינה בתוקף את טבח 7 באוקטובר.
עם זאת, ברנהאם נבדל מסטארמר בסוגיה הישראלית עוד קודם לכן: באוקטובר 2023, שבועות ספורים לאחר טבח 7 באוקטובר ובעוד מאות חטופים מוחזקים בעזה, קרא להפסקת אש ״מצד כל הצדדים״ ולשחרור החטופים, לצד ראש עיריית לונדון סאדיק חאן - בשעה שסטארמר עוד דיבר על ״הפוגות הומניטריות״ בלבד. בר-מאיר מעריך כי ברנהאם ינקוט קו הרבה פחות סלחני מסטארמר כלפי המדיניות הישראלית.
״אבל זה ניואנס חשוב״, הוא מוסיף. ״לישראל תהיה עד סוף השנה ממשלה חדשה, שאם תרצה תוכל להביא מדיניות חדשה. ברנהאם מכיר בחשיבות של תמיכה בישראל, בעיקר אם הוא רוצה להראות שהוא רציני לגבי ההצהרות שלו נגד אנטישמיות, ולכן אם המדיניות הישראלית מול הפלסטינים תיתפס כפחות בעייתית, סביר מאוד שנראה גם אותו פחות עוין״.
היריבה הגדולה מקרטעת
ברנהאם נכנס לתפקיד גם ברגע של חולשה יחסית ליריבו הגדול. ״רפורמה בריטניה״, שהובילה בסקרים במשך חודשים, נמצאת בדעיכה, ופראג' עצמו הסתבך: הוא התפטר ממושבו בבית הנבחרים כדי להקדים חקירה פרלמנטרית בעניין תרומות שלא דיווח עליהן כנדרש. הוא יתמודד בקרוב על מקומו מחדש מול לא פחות מקומיקאי שחובש פח אשפה על ראשו, מכנה את עצמו "הרוזן בינפייס" (פני-פח אשפה, בתרגום מילולי) ומבטיח ״להלאים את הזמרת אדל״.
״פראג' נראה כעת כמי שקצת איבד מהמוג'ו שלו״, אומר בר-מאיר. הוא מעריך כי ברנהאם ייהנה מהמומנטום שרוב המנהיגים החדשים מקבלים בתחילת דרכם, ״אבל השאלה היא כמה זמן הוא יצליח להחזיק את זה, ופראג' רחוק מלהיות ז״ל פוליטית״.
האם ההבטחה ה״אנטי-לונדונית״ של ברנהאם תהיה הפתרון של הלייבור לתחרות מול הפופוליזם? ייתכן.
האם ההבטחה ה״אנטי-לונדונית״ של ברנהאם תהיה הפתרון של הלייבור לתחרות מול הפופוליזם? ייתכן. "ברנהאם נתפס כאדם הנכון למשימה כי הוא הצליח לצבור הרבה מאוד פופולריות בתור ראש עיר. נקודת ההנחה שאם למישהו יש סיכוי להביא ללייבור עוד כהונה, זה לו", אומר בר-מאיר.
אבל עוד לפני הבחירות הכלליות הקבועות ל-2029, בלייבור יקוו שלא ייאלצו להידרש שוב לשאלת ההנהגה בקרוב. אחרי שישה ראשי ממשלה בעשור, בבריטניה יקוו שלארי, החתול המיתולוגי של דאונינג 10 הנושא בתואר ״שר העכברים״, לא יצטרך להתרגל לדייר נוסף זמן קצר אחרי ברנהאם, שיהיה השביעי שהוא ״שורד״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו