תחקיר מטלטל של העיתון האוסטרלי The Australian, שפורסם בשבוע שעבר, חשף את המציאות שעמה מתמודדים יהודי אוסטרליה דווקא במקום שבו הם אמורים להרגיש בטוחים מכל - בתי החולים והמרפאות. אלא שהתופעה אינה ייחודית לאוסטרליה. גם באירופה, שבה מתגוררים כ-1.3 מיליון יהודים, העלייה באנטישמיות מאז 7 באוקטובר מורגשת במערכות הבריאות.
רעולי פנים הציתו אמבולנסים של ארגון הצלה יהודי בלונדון: "מתקפה אנטישמית" (ארכיון) // מתוך X
מהעדויות עולה כי האנטישמיות מגיעה מחלקים שונים בחברה המקומית, וכי מי שהחזיקו בדעות אנטישמיות חשים כיום לגיטימציה רבה יותר להביע אותן בפומבי.
גם במדינות שבהן אין תיעוד נרחב לתופעה, ובהן שווייץ, איטליה והולנד, יהודים חוששים להזדהות בזמן טיפול רפואי, נמנעים לעיתים מטיפול לא דחוף בבתי חולים ציבוריים ומעדיפים לפנות לרופא יהודי או למוסד פרטי.
מאז טבח 7 באוקטובר יותר יהודים באוסטרליה חוששים להגיע לבתי חולים, וחלקם אף משנים את שמם או מסתירים את זהותם בטופסי הקבלה. בתחקיר של The Australian הובאו עדויות של מטופלים יהודים ואנשי צוות רפואי, שסיפרו על יחס מפלה, הדרה מקצועית וחשש כי העמדות האנטי-ישראליות של אנשי רפואה ישפיעו על איכות הטיפול.
בריטניה: 135 תקריות ו"נידוי שגרתי"
לפי נתוני CST, הגוף המרכזי המנטר אנטישמיות בממלכה, מאז טבח 7 באוקטובר ועד דצמבר 2025 תועדו 135 תקריות אנטישמיות במערכת הבריאות הבריטית. 84 מהן, כ-62%, בוצעו בידי אנשי מערכת הבריאות עצמם, בהם רופאים, אנשי צוות רפואי ועובדי מנהלה. 45 תקריות בוצעו בידי מטופלים או אנשים אחרים בתוך מוסדות רפואיים, ושש נוספות יוחסו לסטודנטים לרפואה.
בין המקרים שתועדו: רופא שאמר כי "חמאס רק עושה את העבודה שלו", צלב קרס שרוסס בחדר הלבשה של צוות רפואי, ורופאים שפרסמו ברשתות כי "לישראל אין זכות קיום" וכי "המאבק המזוין הוא כבוד". עובד בית חולים אמר למטופלת בעת שחרורה: "שהאמבולנס היהודי שלך יבוא לאסוף אותך", ואחות נשמעה אומרת במהלך ניתוח כי "היהודים מגיעים לכל מקום וברגע שהם מגיעים הם לא עוזבים".
סקירה שפרסם בתחילת יוני הלורד ג'ון מאן, היועץ העצמאי של ממשלת בריטניה למאבק באנטישמיות, קבעה כי ה-NHS מתמודד עם משבר אמון חמור. לדבריו, אנשי צוות יהודים חווים "נידוי שגרתי", ורופאים ואחיות אף שינו את חייהם ואת מסלולי הקריירה שלהם בשל היחס שחוו.
הדוח קבע גם כי מטופלים יהודים נמנעים מטיפול מחשש לביטחונם, מחשש שלא יקבלו טיפול מיטבי ומחשש להיתקל בגילויי אנטישמיות.
דובר מטעם CST מסר ל"היום": "כל אדם זכאי לקבל טיפול רפואי שוויוני, ללא קשר לדתו או לרקע שממנו הוא מגיע. העובדה שמטופלים ואנשי צוות יהודים מטילים ספק בשאלה אם עקרון יסוד זה נשמר היא מדאיגה מאוד".
דנמרק: "מותר חיג'אב, אבל מעירים על מגן דוד?"
שרה, שם בדוי, אחות יהודייה העובדת שנים רבות במערכת הבריאות הדנית, מספרת כי יהודים בדנמרק מעדיפים לעיתים לקבל טיפול מרופאים יהודים או להסתיר את יהדותם כשהם מגיעים לבית חולים.
לדבריה, מאז 7 באוקטובר נעשו ביטויי הזדהות פוליטיים בקרב צוותים רפואיים שכיחים יותר. "אני רואה אנשי צוות שמשתמשים בשומרי מסך עם מסרים של תמיכה בפלסטין, ולעיתים אפילו בחמאס. יש גם מדבקות הקוראות להחרים את ישראל. עבור יהודי שנמצא במצב פגיע ובריאותו מופקדת בידי אותו אדם, זה יוצר חרדה וחוסר ביטחון".
אחת הדוגמאות הבולטות לאנשי רפואה אנטי-ישראלים היא ד"ר אנסטסיה מריה לופיס, אזרחית דנית שנכללה באפריל בדוח של ממשלת ישראל שדירג את עשרת המשפיעים הבולטים בזירה האנטישמית והאנטי-ציונית העולמית בשנת 2025.
שרה סיפרה כי בבית אבות יהודי פגשה אחות מוסלמית שאמרה כי היא "לא יכולה להגיד שחמאס הוא ארגון רע", וכאשר נשאלה על הטבח השיבה כי "אין דבר כזה ישראל". לדבריה, האחות טענה שהיא "משאירה את הפוליטיקה בבית".
זמן קצר לאחר מכן זומנה שרה לשיחה עם אחת הממונות עליה, שביקשה ממנה להימנע משיחות פוליטיות בעבודה. אותה ממונה אף אמרה כי עגילי מגן הדוד שהיא עונדת הם נושא ש"צריך לדון בו".
"הייתי מאוד כעוסה. למה לנשים מותר לעטות חיג'אב בלי שאיש יעיר להן, אבל לי מעירים על עגילים בצורת מגן דוד? מאז 7 באוקטובר מחשבות אנטישמיות שפעם אנשים שמרו לעצמם יוצאות החוצה בלי היסוס".
לדבריה, היא מכירה מקרים שבהם אנשי צוות מוסלמים נמנעו מלהגיע לבתי מטופלים יהודים, בעוד היא עצמה טיפלה גם באנשים אנטישמים. באחד המקרים מטופל פלסטיני מבוגר קילל אותה וסירב לקבל ממנה טיפול לאחר שהבין שהיא יהודייה. היא החתימה אותו על סירוב ועזבה.
למרות זאת, היא מדגישה: "אחזור אליו ולכל מטופל אחר שיזדקק לי, ותמיד אעניק את הטיפול הטוב ביותר, בין אם הוא יהודי, מוסלמי או נוצרי. מצער שהיום יותר ויותר יהודים צריכים לשאול אם העיקרון הזה חל גם עליהם".
נורבגיה: "מצב שלא חווינו מאז מלחמת העולם השנייה"
במרץ אשתקד שלחו ראשי הקהילה היהודית בנורבגיה מכתב לראשי מערכת הבריאות במדינה, שבו הזהירו כי יהודים חוששים לפנות לקבלת טיפול רפואי. על המכתב, שנחשף ב"היום", חתמו בין היתר מאריוס גארדר, יו"ר הקהילה היהודית באוסלו, וג'ון ארנה מואן מהקהילה היהודית בטרונדהיים.
"זמן קצר לאחר 7 באוקטובר 2023, במקביל להתגייסות האנטי-ישראלית הגוברת בקרב חלקים מהעובדים בשירותי הבריאות, כמה חברים בקהילה היהודית הביעו חשש שלא ירגישו בנוח לפנות לטיפול רפואי ושלא יקבלו את הטיפול המיטבי אם יגלו שהם יהודים", נכתב. "מדובר במצב שלא חווינו מאז מלחמת העולם השנייה".
ד"ר רולף קירשנר, רופא יהודי בעל 45 שנות ניסיון במערכת הבריאות הציבורית, תיאר אז תופעה חסרת תקדים. "אנשים לא מעזים לענוד סמלים יהודיים כשהם הולכים להיבדק, ומטופלים חוששים מקריאת שמם בקול בחדר ההמתנה".
בשיחה עמו השבוע ציין כי בשלב זה לא ידוע לו על תלונות חדשות מצד מטופלים יהודים.
שבדיה: הפגנות פוליטיות במדי רפואה
לפני כשבועיים הפגינו שלוש רופאות בבגדי העבודה שלהן מול בית החולים קרולינסקה בשטוקהולם, בדרישה לשחרר את ד"ר חוסאם אבו ספייה, שניהל בית חולים בעזה ועצור בישראל בעקבות חברותו בחמאס.
שרת הבריאות השבדית אליזבת לן אמרה כי ההפגנה מעידה על "שיקול דעת לקוי", וכי "הכניסה לבית החולים אינה המקום הנכון להפגנות פוליטיות".
בסוף השבוע שעבר השתתפו אנשים במדי רפואה בהפגנה נוספת בשטוקהולם, שבה הוצבה הדמיה של שער הכניסה לאושוויץ ועליה נכתב "עזה".
בשישי שעבר נחשף כי ד"ר גרגורי צבי ורשבסקי, רופא יהודי ממוצא ישראלי, כונה בידי עמיתה "יהודי ארור" - וזמן קצר לאחר שהתלונן הופסקה עבודתו כיועץ.
Läkaren Gregory-Zvi Wirschubsky kallades ”jävla jude” av kollega – sen blev han uppsagd https://t.co/QWldi8QoBK
— Expressen (@Expressen) July 10, 2026
בלגיה: "אוריד את הכיפה לפני שאכנס"
גם בבלגיה תועדו הערות קשות כלפי יהודים וישראל. בספטמבר אשתקד הושעה רדיולוג מבית חולים לאחר שבדוח רפואי של ילדה יהודייה בת תשע כתב תחת הסעיף "הבעיה הנוכחית": "יהודייה (ישראלית)". בחשבונותיו ברשתות החברתיות נמצאו עשרות פרסומים אנטישמיים.
במקרים נוספים ספגו יהודים שאושפזו או המתינו לטיפול בבתי חולים עלבונות מצד מטופלים אחרים.
"לפני זמן לא רב אמר לי יהודי בלגי מבוגר: 'אם אגיע לבית החולים, אוריד את הכיפה לפני שאכנס. ואם יקראו בשם המשפחה שלי בחדר ההמתנה, אני רק מקווה שאף אחד לא ישים לב'. חשבו על זה לרגע. זו בלגיה של שנת 2026", אומר ראלף פאיס, סגן נשיא מרכז המידע והתיעוד היהודי באנטוורפן.
"הטרגדיה האמיתית היא שיהודי בלגיה נאלצים בכלל לשאול את עצמם שאלות כאלה. בית חולים הוא המקום האחרון שבו אדם אמור להרגיש שהוא צריך להסתיר את זהותו. כאשר יהודים כבר אינם יכולים להיות בטוחים בכך, אין זו רק בעיה של הקהילה היהודית - זהו אות אזהרה לכך שמשהו עמוק השתבש בחברה שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו