אוקראינה אישרה מנגנון ממשלתי חדש שיאפשר לראשונה למדינות שותפות לרכוש נשק וטכנולוגיות ביטחוניות מתוצרתה באופן ישיר, כך לפי דיווח שהתפרסם אתמול (רביעי) של סוכנות הידיעות AP וכלי תקשורת באירופה. המהלך נועד למשוך השקעות נוספות בתעשיות הביטחוניות של המדינה, תוך התחייבות כי צורכי הצבא האוקראיני ימשיכו לקבל עדיפות.
שר ההגנה האוקראיני, מיכאילו פדורוב, מסר כי הממשלה אישרה "מנגנון שקוף ראשון לייצוא נשק אוקראיני", שיאפשר למדינות לרכוש אמצעי לחימה ולעבוד ישירות מול היצרנים המקומיים. לדבריו, ייצוא יאושר רק אם אספקת הציוד לצבא אוקראינה לא תיפגע. "אם המדינה תזדקק למערכות נשק מסוימות, ייתכן שלא יינתן אישור לייצאן", אמר.
מאז פרוץ המלחמה נשענה אוקראינה במידה רבה על אספקת נשק ממדינות המערב, אך במקביל פיתחה תעשייה ביטחונית עצמאית, בעיקר בתחומי הכטב"מים, הרחפנים ומערכות הלוחמה נגד רחפנים. לפי הדיווחים, המדינה מייצרת כיום יותר מארבעה מיליון רחפנים בשנה, ויכולה להכפיל את הייצור אם יועמד לרשותה מימון נוסף.
בחודשים האחרונים הציעה קייב את הידע המבצעי שצברה במהלך המלחמה למדינות באירופה ובמזרח התיכון, המתעניינות בטכנולוגיות האוקראיניות בתחום הרחפנים וההתמודדות עמם. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, אמר בחודש שעבר כי ארצו מקדמת הסכמי שיתוף פעולה ביטחוניים עם כ-20 מדינות.
זלנסקי חשף באפריל כי מומחים צבאיים אוקראינים השתתפו במלחמה במזרח התיכון, שבמסגרתה סייעו ביירוט כטב"מים מדגם שאהד מתוצרת איראן. לדבריו, אוקראינה שלחה לאזור מומחים בתחום רחפני היירוט והלוחמה האלקטרונית והציגה למדינות שונות את היכולות שפיתחה במהלך המלחמה.
לדברי זלנסקי, אוקראינה חתמה על הסכמי שיתוף פעולה לעשר שנים עם סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, שבמסגרתם יעבדו חברות אוקראיניות עם הכוחות המזוינים המקומיים להגנה על מתקנים אסטרטגיים. בנוסף, אישר כי מתנהלים מגעים דומים גם עם עומאן, כווית ובחריין.
לדברי גורמים בקייב, הן מדינות שותפות והן יצרני הנשק המקומיים המתינו במשך תקופה ארוכה לפתיחת האפשרות לייצוא נשק. כיום פועלים באוקראינה כ-800 יצרני אמצעי לחימה, ורבים מהם כבר מייצרים מעבר לצורכי הצבא המקומי, בתקווה להרחיב את פעילותם גם לשווקים הבינלאומיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו