ספרד, איטליה וצרפת, שלוש מהמדינות המשפיעות באירופה, ייכנסו בשנה הקרובה למערכות בחירות שעשויות לשנות את פני היבשת. לכל אחת מהן ענייני פנים דחופים משלה, כלכלה, הגירה, שחיתות ומשברי אמון, אך מנקודת מבט ישראלית הדרמה האלקטורלית נוגעת ישירות למעמדה של ישראל מול האיחוד האירופי, שותף הסחר המרכזי שלה.
מערכות בחירות שונות ביבשת כבר הראו שקמפיין אובססיבי נגד ישראל תרומתו האלקטורלית מוגבלת למדי. כך היה בבחירות הכלליות בנורבגיה, שם המפלגות האנטי־ישראליות ששמו את המאבק בישראל במרכז לא הצליחו לגרוף קולות נוספים. סקרים בספרד מראים כי עמדת המפלגות כלפי ישראל אינה "שובר שוויון" בהחלטה למי להצביע, ותוצאות הבחירות המקומיות בכמה אזורים באיטליה ובבריטניה הוכיחו אף הן שהשפעתו של קמפיין המבוסס על התנגדות לישראל מוגבלת בדרך כלל, להוציא אולי אזורים בעלי רוב מוסלמי.
ובכל זאת, ישראל צפויה לתשומת לב רבה בבחירות הקרובות, הרבה בשל הסחף האנטי־ישראלי ביבשת והמאבק על כל קול. "המצב הנוכחי בדעת הקהל האירופית אינו טוב עבור ישראל, ויש כוחות פוליטיים שמנסים לנצל זאת", מסביר ד"ר רמי דניאל, ראש תחום אירופה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS.
"מצד אחד, גורמי שמאל מנסים למשוך מצביעים באמצעות קמפיין אנטי־ישראלי, וזה קורה בכל שלוש המדינות, בצורה בולטת. במקביל, גם הממשלות הנוחות ביותר נתונות בלחץ גובר מצד המפלגות העוינות לישראל, ומשהן מבינות שדעת הקהל פונה נגד ישראל, הן נאלצות לאמץ עמדה מורכבת כדי לא לאבד מצביעים בבחירות צמודות".
ד"ר דניאל מסביר כי גם ללא מדידה רשמית, ברור שאילו נקבעה מדיניות החוץ של מדינות אירופה על פי משאל עם, כמעט כולן היו מאמצות עמדה אנטי־ישראלית. המנהיגים יודעים זאת ומתנהלים בהתאם. לדבריו, ישראל נמצאת במצב רגיש, וצפויה שורה של הצהרות ואולי אף פעולות מורכבות נגדה, שכן ככל שהבחירות יתקרבו ילך ויצטמצם הפער בין דעת הקהל לבין עמדת המנהיגים המבקשים להיבחר שוב.
האישה ששינתה את איטליה בדרך לאתגר בקלפי
"הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת איטליה. היא נחשבת לאחת המנהיגות האירופיות התומכות ביותר בישראל, אך דעת הקהל האיטלקית מהבעייתיות ביותר ביבשת, וככל שמתקרבות הבחירות היא נאלצת להתיישר עם הסנטימנט העממי", מסביר ד"ר דניאל. "גם מנהיגים כמו מקרון מצרפת וסנצ'ס מספרד מוצאים תמריץ לנקוט עמדה קשוחה יותר כלפי ישראל לקראת הקלפי. אמנם מקרון עושה זאת כדי להותיר מורשת, שכן אינו יכול להתמודד שוב, אך גם לו ברור ששיח נגד ישראל יכול לסייע אלקטורלית למי שיתמודד במקומו בבחירות הנשיאות בשנה הבאה".
לקמפיין המתנהל כעת עשוי להיות השפעה מיידית על מעמדה של ישראל. האפשרות של סנקציות אירופיות, שנראתה רחוקה לאחר הפסקת האש, שבה והפכה לאחרונה לתרחיש ריאלי. במשך קרוב לשלוש שנות מלחמה לא הוטלה על ישראל כמעט אף סנקציה ממוסדות האיחוד האירופי, אך לדברי ד"ר דניאל מצב זה עלול להשתנות, "במיוחד בנושאים כמו אלימות מתנחלים ופעולות שרים ספציפיים, שנתפסות כחורגות מכל קו אדום שגם שמרני אירופי יכול לסבול".
הבחירות באיטליה אמורות להתקיים לקראת סוף 2027, אלא אם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני תבחר להקדימן, אפשרות שהולכת ונעשית סבירה בימים האחרונים. בכל מקרה, צפוי לה קרב לא פשוט. היא אמנם צפויה להפוך בקרוב לראש הממשלה בעלת הכהונה הרצופה הארוכה ביותר באיטליה מאז מלחמת העולם השנייה, אך סקרים עדכניים מלמדים שהדרך לכהונה נוספת תהיה מאתגרת.
תבוסה כואבת במשאל העם על הרפורמה המשפטית, יחד עם תחושה שלא עמדה בציפיות בתחומי ההגירה והכלכלה, יצרו אכזבה בקרב חלק מבסיס תומכיה.
סטפנו פיאצה, עיתונאי וסופר איטלקי, מציין כי הנושאים שיעמדו במרכז מערכת הבחירות יהיו ככל הנראה כלכליים: איטליה ממשיכה לצמוח בקצב איטי מדי, ושאלת ההגירה שבה ועולה. לדבריו, למלוני סיכוי טוב לזכות בכהונה נוספת, אך הרבה יהיה תלוי בביצועי הקואליציה בחודשים שלפני הבחירות. "קיימת גם אי-ודאות שמייצר רוברטו ונאצ'י, הגנרל לשעבר מהימין הקיצוני שהקים מפלגה משלו בשם 'עתיד לאומי', אשר עשויה למשוך קולות מהקואליציה השלטת", מסביר פיאצה.
אם מלוני תמשיך לשלוט, אומר פיאצה, היחסים ישמרו על רמתם, גם אם בזהירות ובשקט. אם השמאל יזכה, צפויים צעדים אנטי-ישראליים משמעותיים, כאשר מנהיגי המחנה כבר הצהירו שיכירו במדינה פלסטינית - וזו רק ההתחלה. נכון לעכשיו איטליה תומכת בישראל במוסדות האיחוד, ויחד עם גרמניה חוסמת את השעיית הסכם האסוציאציה, הסכם-העל שמסדיר את היחסים בין ישראל לאיחוד - הפסד של מלוני יעמיד זאת בסכנה.
"אינני רואה כיצד האיטלקים יכולים לתת אמון בקואליציית השמאל. חזרתה לשלטון תהיה אסון עבור איטליה", מסכם פיאצה.
נכון לעכשיו מפלגתה של מלוני מובילה בסקרים עם כ-28%, בעוד מפלגות השמאל משתרכות מאחור. אך עלייתה של מפלגת הימין הקיצוני החדשה של רוברטו ונאצי, שגוזלת קולות ממפלגתה ומשותפתה לקואליציה, מפלגת 'ליגה' של מתאו סלביני, עשויה להקשות עליה להרכיב קואליציה.
ספרד: פרשיות השחיתות מאיימות על ראש הממשלה האנטי ישראלי
בספרד אמורות הבחירות להתקיים בקיץ הבא, אך הלחץ על ראש הממשלה המכהן פדרו סנצ'ס הולך וגדל, וכך גם ציפיית האופוזיציה להקדים את הבחירות, על רקע פרשיות שחיתות שבהן מעורבים רבים ממקורביו.
לאחרונה הורה בית המשפט להחרים את דרכונה של אשתו, בגוניה גומס, בעקבות פרשת שחיתות שבה היא מואשמת, ובמקביל מתנהלים הליכים נגד אחיו ונגד בני בריתו הפוליטיים הקרובים. המשטרה אף פשטה על מטה המפלגה במדריד.
בית המשפט העליון גזר על שר התחבורה לשעבר ומקורבו של סנצ'ס, חוסה לואיס אבלוס, 24 שנות מאסר בפרשת שחיתות. סנצ'ס מכחיש כל קשר לפרשיות, טוען כי הפרקליטות פועלת נגדו ממניעים פוליטיים, ומסרב בשלב זה לפנות את כיסאו.
אליאס לוי, עורך הביטאון היהודי 'אנפוקה חודיו', מסביר כי ההליכים המשפטיים הם שיכריעו בפועל את מועד הבחירות, וייתכן שיוקדם מהצפוי. סקרים עדכניים מעניקים יתרון למפלגת ימין-המרכז "מפלגת העם" (PP), אך היא תוכל להרכיב ממשלה רק בתמיכת מפלגת הימין הלאומני VOX. "הבריתות שנרקמו בשנה האחרונה בין PP ל-VOX ברמה המחוזית מעידות כי ה-PP כבר מבינה שתזדקק לתמיכת VOX גם ברמה הארצית", אומר לוי.
מבחינת ישראל, ממשלת סנצ'ס מובילה מדיניות אנטי-ישראלית בולטת, הכוללת חרמות, ביטול עסקאות וקידום יוזמות אנטי-ישראליות ברחבי האיחוד האירופי והעולם הערבי. סנצ'ס טוען כי הוא מקדם זכויות אדם, אך בספרד מאשימים אותו כי הוא רותם את הנושא הישראלי לצרכים פוליטיים פנימיים.
"סנצ'ס עושה שימוש אסטרטגי בסכסוך עם ישראל ככלי פוליטי כדי לרצות את שותפיו בשמאל הקיצוני ולשמר את קואליציית המיעוט שלו, וגם כדי להסיח את דעת הציבור מהפרשות הפנימיות. תמיכה במדינה פלסטינית זוכה בספרד ליותר מ-80% מהאוכלוסייה, מה שמעניק לסנצ'ס מרחב תמרון רחב להחריף את הטון כלפי ישראל", אומר לוי.
בישראל עוקבים אחר הבחירות בספרד, והסקרים מנבאים כי אם הימין יתאחד הוא יוכל להקים קואליציה, ואחד המנהיגים העוינים ביותר לישראל בשנים האחרונות יעזוב את תפקידו. נכון לעכשיו מפלגת העם (PP) מובילה עם כ-32%, מפלגת הסוציאליסטים בהנהגת סנצ'ס דועכת לכ-27%, ומפלגת VOX עומדת על כ-17%, צמיחה משמעותית של כ-5% לעומת הבחירות הקודמות, גם אם איבדה מעט תאוצה. לאחר ניכוי המפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה, צפוי ששתי מפלגות הימין יחצו יחד את רף 50% מקולות הבוחרים.
דעת הקהל הספרדית אמנם עוינת את ישראל, אך ממשלה ימנית בהשפעת VOX, התומכת בישראל בעקביות, צפויה לשנות את הגישה במדריד. לדברי לוי, לא מדובר בהכרח בשינוי דרמטי במדיניות החוץ, אלא בשיפור משמעותי בדיאלוג הדיפלומטי ובהפסקת התמיכה הספרדית ביוזמות משפטיות בינלאומיות נגד ישראל.
אחרי מקרון: סופו של המרכז הצרפתי?
הבחירות לנשיאות צרפת יתקיימו באפריל 2027. מקרון, שאינו רשאי להתמודד לכהונה נוספת, ישאיר אחריו שדה נשיאותי שמעולם לא היה פתוח כל כך. עלייתה של מרין לה פן מימין, שמתבטאת באפשרות הממשית שאיש מפלגתה ז'ורדן ברדלה ייבחר - אם ביהמ"ש לא יהפוך את ההחלטתו ויאפשר למנהיגת המפלגה לרוץ בעצמה - ומנגד עלייתו של ז'אן-לוק מלנשון משמאל, יצרו סיכון ממשי שהסיבוב השני יתנהל בין שני הקצוות, אם המרכז הפוליטי לא יגבש מועמד מאחד.
לטיסיה אנריקז, עיתונאית המסקרת פוליטיקה צרפתית בעיתון Actualité Juive, מסבירה שמקרון אינו נתון בלחץ אלקטורלי אישי, שכן ממילא יעזוב בתום כהונתו השנייה. אך הצורך להשאיר מורשת, על רקע כישלון הרפורמות הפנימיות שניסה להעביר, מסביר את השקעתו הכבדה במדיניות החוץ, ובנושא הישראלי-פלסטיני בפרט. "אם מועמדים רבים מהמרכז יתמודדו, יש סבירות לא מבוטלת ששני המועמדים המובילים יהיו ברדלה ומלנשון. זה תרחיש אפשרי אפילו עם מועמד מרכז יחיד שאינו פופולרי, וכל שכן אם יהיו כמה", אומרת אנריקז.
כמה מועמדי מרכז כבר מבקשים להתמודד על הנשיאות: גבריאל אטאל הצעיר, שכיהן כראש ממשלה מטעם מקרון; אדואר פיליפ, ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "הורייזון"; וגם שמו של רפאל גלוקסמן ממרכז-שמאל עלה. לפי שיטת הבחירות בצרפת, אם איש מהמתמודדים אינו זוכה ביותר מ-50% בסיבוב הראשון, שני המובילים עולים לקרב ראש בראש בסיבוב השני, שמכריע מי יהיה הנשיא.
הבעיה של המרכז היא שלפי הסקרים העדכניים כלל לא ברור אם מועמדו יעבור את הסיבוב הראשון. וגם אם יעבור, סקרים שנערכו לאחרונה העלו כי אם המועמד יהיה אדואר פיליפ, הוא יפסיד לברדלה בסיבוב השני בתוצאה של 52% מול 48%. ואם דווקא מלנשון יעלה לסיבוב השני, ברדלה צפוי להביסו בפער גדול עוד יותר.
לדברי אנריקז, מבחינת ישראל ממשלה ימנית-לאומנית בראשות ברדלה צפויה לשנות מהותית את יחס פריז לירושלים: מעימותים, ביקורת מתמשכת וקידום סנקציות, מדיניות החוץ, הנתונה בידי הנשיא, תהפוך לידידותית כלפי ירושלים. ממשלת מרכז עשויה להמשיך את הקו הנוכחי, ואילו ממשלת שמאל בראשות מלנשון, שיש המגדירים אותו "אובססיבי ואנטישמי", צפויה להרוס את היחסים בין המדינות. "בינתיים, עד לבחירות, מקרון ימשיך לצבור נקודות בסוגיה הפלסטינית. ההכרה הסמלית במדינה פלסטינית וההצהרות החריפות כלפי ישראל צפויות להימשך, כיוון שזו הזירה היחידה שבה הוא מרגיש שיש לו מה להציע לצרפתים ולהיסטוריה", אומרת אנריקז.
מה המשמעות עבור ישראל?
ד"ר דניאל מדגיש כי גם מול הממשלות הנוחות ביותר, מלוני באיטליה, ה-PP בספרד או נשיא מרכז בצרפת, ישנם קווים אדומים שהמדיניות הישראלית הנוכחית חוצה, והמשכה תיצור בעיות קשות מול אירופה. "אירועים כמו אלימות כלפי נוצרים בירושלים, תגובה לא מספקת לטרור יהודי ביהודה ושומרון ופעולות פרובוקטיביות של שרים ספציפיים, כל אלה יוצרים קשיים שקשה להסביר גם לממשלות ידידותיות", מזהיר ד"ר דניאל.
התחזית של ד"ר דניאל היא שעד סוף 2027 ישראל עשויה למצוא עצמה מול שלוש ממשלות נוחות יחסית, מלוני באיטליה, ה-PP בספרד ונשיא מרכז או ימין קיצוני בצרפת. אך הדרך לשם, בחודשים שלפני הבחירות, לא תהיה פשוטה, ועלולה לכלול לחצים, הצהרות ואולי גם סנקציות, שיבואו דווקא מממשלות שאינן אויבות.
"מלוני זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו באיטליה, אבל גם לה יש גבולות, והמדיניות הישראלית הנוכחית עוברת אותם. ישראל חייבת לחזור למדיניות חוץ נבונה ואחראית, וכך נוכל לשקם את מעמדנו באירופה, יבשת חשובה מאוד עבורנו, אפילו קריטית", מסכם ד"ר דניאל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו